עד מתי נמשיך לשתוק? \ טור כואב של שדכנית

עד מתי נמשיך לשתוק?
לפעמים המספרים מדברים בעד עצמם. יותר מ־20 זוגות – שהתחתנו רק לא מזמן – כבר לא יחד. חצי שנה עברה, וכבר התפרקה החבילה. כל אחד לדרכו.
וזו לא רק סטטיסטיקה. אלה חיים. לבבות. נשמות. אנשים שביקשו לבנות משהו – והתייאשו מהר מאוד.
מהר מדי.
אנחנו חיים בתקופה שמקדשת את המיידי. נישואין הפכו לפרויקט – לא לברית. “לא מתאים לי? עוברים הלאה.”
אבל קשר זוגי לא בנוי רק על ריגוש. הוא דורש עבודה. סבלנות. אורך רוח. ובעיקר – נכונות להישאר גם כשקשה.
לפני שנכנסים לחופה, צריך לוודא דבר פשוט: שיש חן בסיסי, שמדברים על אותם ערכים, שיש מוכנות למסע משותף.
ואחרי שמתחתנים? צריך לזכור שזו דרך. שיש מהמורות. שיש הבדלים. יש התמודדויות. אבל גם יש ניסים – כשלא מוותרים.
המשפט שחותך הכי חזק נמצא במסכת סנהדרין: "אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כׇּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, אֲפִילּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת".
הקדושה שבין איש לאשתו – לא סתם מוגדרת כברית. היא נוגעת בשכינה. וכשזה נשבר – אפילו השמים בוכים.
אז אולי הגיע הזמן, במקום עוד שידוך מהיר, לעצור רגע ולשאול:
איך באמת בונים בית?
איך מחזקים את מוסד הנישואין – לא רק בטקס, אלא ביום־יום?
כי חברה שמוותרת בקלות על חיי משפחה – בסוף גם מוותרת על עצמה.
ועוד לא מאוחר להפוך את הגל – ולהחזיר את הברית למקום הראוי לה: בלב.
*
הדברים מדברים בעד עצמם. ובכן, מה הפתרון?
יש מציעים שההדרכה המקובלת למיועדים להינשא, תמשיך כחלק אינטגרלי, גם בשנה שלאחר הנישואין. "כאן בונים".
ומה דעתכם הגולשים? נא להתייחס בצורה המתאימה, רק תגובות ראויות תפורסמנה.

שיקשיב(כ"כ)
יש עוד נוסעים ולדעתי זה רק מסתעף מהן...וד"ל
ודיי לחכימה ברמיזה..
קצרה היריעה מלהאריך
מוטב שתאריך במה שאתה כן יכול להאריך לתועלת הכלל.
יש שם אווירה חזקה מאוד.
שוב יש לכל אחד את הסיבות שלו אבל זה גם משהו שצריך וחייב לשים על זה את הדעת
אין מה לעשות. לא כולם מושלמים. ובשביל לחיות בצורה נכונה צריך לדעת גם לוותר, ולא רק. אבל גם.
תודה לאתר שמעלה את הנושא החושב
מעניין החד משמעיות
לכן כל הרעיונות על הוספת הדרכה מפה ומשם הן טובות ונכונות ומאוד דרושות, אבל עיקר העניין הוא החינוך החסידי השורשי. כמה מושתתים ערכינו וערך ילדינו על דעת התורה הקדושה ורבותינו נשיאנו
למה שלא תפרט יותר -כמובן, את מה שראוי ומתאים לפרט- ותעזור להבין את הבעייה ולמצוא את הפתרון?
זוגיות זה עבודה של כל החיים ואם לרגע נעצור נעבד את החיים המאושרים בבית
כי כל ידע על זוגיות שיש לבחור או לבחורה הוא ברוב מוחלט של המקרים הוא מההורים. ולדאוונינו הזוגיות בהרבה משפחות או שלא בריא או שאין זוגיות בכלל. וגם במשפחות שכן קים זוגיות בריא, הם לא כל כך מראים אותו לילדים.
אצל אלא שהזוגיות הוא בריא, ילדים בטוחים שאם אצלם הזגיות שלהם לא כמו שהיה אצל הורים אז זהו אין התאמה בין הזוג ויש לפרק. והילדים שגדלו בבית עם הזגיות לא בריא מתקשים בכלל לבנות איזשהו זגיות..
כמו כן צריך להקים מרכזי תמיכה אנונימיים מסובסדים לזגות צעירים בתחילת דרכם
אז מדוע אחוז הגירושים של זוגות טריים עולה בשנים האחרונות?
כי היום בדור של הרשתות החברתיות כבר זוג לא חי לעצמו
תמיד משווים את עצמם לאחרים, ונראה שאצל השני יותר מושלם.
דבר נוסף,לבנות יש יותר פחדים מבעבר מכל הנושא של חתונה, וצריכות הרבה הכוונה והדרכה יותר רצינית לפני החתונה וגם לאחר מכן.
(כמובן צריך לזכור שתמיד יש יוצא דופן בגירושין)
שהעבודה האמיתית מתחילה אחרי שהאורחים הולכים...
ושהשדכניות מחפשות רק לעשות את הצ׳ק השמן וללכת זה התוצאות
מגדלים כאן דור שבור שרק דוחפים אותו להתחתן ולסיים את זה ואז אתה מושלם תתעוררו תעשו כללים מי כן יכול להיות שדכן /שדכנית תפסיקו להוליך שולל את בני ובנות החסידים
צריך גוף פיקוח שיאשר מי יכול לעסוק במדצוע החשוב הזה.
אך חשוב לזכור שישנן שדכניות שאינן כאלה, הן נותנות את הלב, ומצליחות לעשות שידוכים מדאגה למשודכים, לא לדחוף אותם להחליט וזהו וכן נותנות כלים לדרך. ושירבו כמותן.
2. כשמבררים בשידוכים צריך לזכור שחובה לומר אמת,ואם יש שאלה לשאול רב מה להגיד,,כי אם יש בעיה הבעיה לא נעלמת אלא צפה בגדול לאחר הנישואין,ובברורים החברים חברות העלימו את הבעיה ואמרו רק דברים טובים,זה עוול
אני יעלה כאן נושא שאולי לא פולטיקלי קורט.
כאשר פונים אלי הורים וברשימת הדרישות שלהם יש פיסקה שאומרת לא להציע לנו מעדה 1.2.3.אני אומר להם שאני לא מוכן להתעסק איתם.
אני מוכן לקבל שלא מתאים כל דבר מכל עדה וזה בסדר גמור.
אבל לפסול מראש עדה מסויימת שמה לעשות
הבחור או הבחורה נולדו בעדה הזאת אבל הם "סחורה " מצויינת וההורים כבר 3 דורות בחב"ד
ויש כאלה שלא נראים בכלל מעדה אחרת אבל לא מוכנים לשמוע כי הם תחת סטיגמה .
אז לצערנו מה שמעניין זה לא טובת בני הזוג אלא הכבוד המדומה של ההורים .
אולי רחמנות על זוג צעיר שמגלה בעיות אצל הבן/בת זוג שגם זוג נשוי בן 50 ואפילו שדכני דגולה לא היו מצליחים להתמודד איתם?
אולי שדכנית שיודעת על בעיה אצל אחד הצדדים ובכל זאת מקדמת את השידוך אשמה אפילו קצת בכמות המתגרשים?
אולי תאוות הכסף קשורה כאן? במקום להשליך על הזוג המסכן שמחפשים את הכאן ועכשיו... אולי השדכנית מחפשת את הכסף שלה כאן ועכשיו?
כי הם " סגורים" על זה...
ייתכן מאוד שיסגר שידוך בזמן שבלב זה בכלל לא סגור
ותהיה חתונה..ואז או שיקרה נס וכן יסתדרו או שלא..
מהיכרות אישית שלי עם רבים כאלה אין להם מי שיהיה שם איתם ויכוון אותם בדרך הנכונה, בהשקפה הבריאה ובדרך להגיע להחלטה.
זאת בזמן שנפגשים, בנוסף להדרכה לפני שמתחילים שידוכים.
והכל היה בליווי רבנים ואנשי מקצוע.
לא תמיד זה עניין של בני הזוג.
ולהיפגש, גם התורה מביאה את מצוות הגירושין כשצריך.
יש לקחת עצה מרב מבין וליווי מקצועי ואם אי אפשר אז כן צריכים להתגרש
כשדכנית טריה בתחום, משתדלת להתמסר לקשר המשודכים לכל אורך הפגישות, לשמוע לבטים, 'למשש דופק לב', להרגיש אותם ולעזור להם צעד צעד ממש עד החתונה, אני לצידם לכל עניין.
לא להלחיץ בקבלת ההחלטה!
מדגישה להם שאם קשה, לעולם לא יפרקו את החוילה בלי לעבור אצלי קודם.
משתדלת להשאר אוזן קשבת ולתמוך גם אחרי הנישואין.
הם התחברו מהר מאוד אחד לשני . והיו שלמים עם עצמם. ולא היה צריך לברר .לשכנע .לנסות. הם היו ממש מאושרים ובלי שום לבטים. ופתאום אחרי כשנה שמעתי שהם מתגרשים. שאלתי מה קרה?? לא הייתה נראית סיבה לעין. לכל אחד מהם הייתה סיבה אחרת .ולא כל אחד סיפר לעומק מה בדיוק קרה שם.
כואב לי מאוד .
*יש לכם בעיה טפלו בה אל תגלגלו על בחור / בחורה צעירים זרים את הצרות שלכם...
*יש "לכם" בעיה בזוגיות שלכם טפלו בה
* הקב"ה מזווג זיווגים ומכיוון שכך הרבו תפילה ובקשה בררו היטב היטב לפני שאתם מריצים את הילדים לפגישות
* יש חיים אחרי , תנו לילדים תקווה לסבב ב תמכו בהם אל תשליכו על הנשמות הצעירות את התסכולים שלכם כהורים שעולמם חרב עליהם...
בעבר ההורים היו יותר מעורבים והמילה האחרונה הייתה שלהם. ההורים הם עם יותר ניסיון ולכן ההחלטה בבחירת בן הזוג הייתה יותר נבונה.
היום אנחנו נותנים לזוג להחליט ומעורבות ההורים פוחתת ולדעתי משום כך קוראים יותר מקרים של חוסר התאמה. זה מצב אבולוציוני תרבותי וצריך באמת לחשוב איך מפצים על המעורבות הפוחתת של ההורים.
לאור מה שכתבה השדכנית הנכבדה,שצריך נכונות לעבוד קשה,לדעת לקראת מה הולכים...
אני אברך צעיר נשוי ב"ה כמה שנים
מתגורר באחד מערי הצפון
רוצה לשתף / לספר / להציע
מידי שבוע נמסר שיעור בנושאי הבית היהודי על ידי רב הבקי בנושאי הבית היהודי ויש לו שיח עם זוגות צעירים ומבין את מצבם
הנושאים כולם עולים על השולחן בצורה בריאה
וכאברך צעיר זה נתן לי ולרעייתי את הכוחות להתעלות ולהתרומם מעל קשיים שונים ולהתקדם יחד.
המלצתי
הקימו שיעורים ותשתתפו בהם
ב. בשנים האחרונות החברה החרדית והחבדית בכלל זה, מושפעת בתהליכי עומק מהתרבות החילונית. בין היתר בהעצמת הפרט על חשבון הכלל
ג. זאת לצד ירידה בהצגת מטרות ותכלית אידאליסטית ובמקום זאת חיפוש אחר הנאות אגוצנטריות.
ד. והנה התוצאה הבלתי נמנעת.
ה. הצעתי לכל לראש לעזרה ראשונית לעצירת המצב, העלאת מודעות לחיי נישואין ומשפחה ושיעורים מותאמים, במיוחד בישיבות. שם לא מדברים על כך כלל! ובמקביל לפעול לשינוי תהליכי עומק של תרבות חילונית בחברה שלנו. מודעות זה הצעד הראשון.
דוב השלום.
דור שלם ישב בישיבות ושיחת זמנו.
לצד סמינרים עם נוקשות וחוסר הכלה.
צריך לשנן את זה שוב ושוב...
לעבוד הרבה עם הבחורים והבחורות על המידות.
זה בסיס לחיים משותפים.
בדגש על שימת האגו בצד!!
כדי שיהיה שלום צריך ללכת 3 צעדים אחורה.
שני הצדדים!
אינני יודע מדוע קרו הגירושין המדוברים אבל אין ספק שלחינוך וכן לאווירה הכללית בקהילת חב"ד שמשפיעה מאוד על הצעירים לכך שמאדירים ומדברים על החיצוניות ושוכחים על העבודה הפנימית יש השפעה גדולה על נפשות הצעירים והצעירות.
בנוסף על האווירה הכללית גם בציבור החרדי שלהיות גרוש או גרושה זה לא דבר מופרך מעיקרו ונעשה רק במקרים קיצוניים אמיתיים
בחלק מהמקרים המידע היה ידוע גם לידידי המשפחה ולחברים/ות של הבחור/ה וכולם בחרו להסתיר בשם השלום.
הגיע הזמן להבין שהסתרת מידע שכזה הוא לא הצלת נפשות וזה לא האיסור של ׳לשון הרע׳ אלא זה בבחינת לא תעמוד על דם רעך! ודיני נפשות!
יש בחורים ובחורות שמתמודדים עם סטטוס חדש על לא עוול בכפם, רק כי נפלו. מכרו להם ׳שידוך יפה׳ עם בעיה עטופה בנייר מתנה.
לא מדברת על הוצאות כספיות ענקיות שההורים מתמודדים איתם בכך שחיתנו ילד, קנו ריהוט, קנו מתנות ואחרי חודשיים מקבלים את הילד חזרה לבית עם גמ״חים שנשאר לשלם.
הגיע הזמן להתעורר ולהגיד אמת!
או גרוע מכך..
השדכנית מודעת לבעיות.. ובכל זאת בוחרת במודע לדחוף את השידוך
בעיות שקיימות לפני החתונה
עלולות להחמיר אחרי החתונה
חבל על ההשקעה והבית שמתפרק סתם בעקבות הורים ושדכנים רשלנים ופושעים
עכשיו זה מתחיל להתפוצץ לנו בפנים.
במקום בעיה שלו ובעיה שלה, יצרו בעיה שלישית חדשה וקשה יותר.
אסור להסתיר שום מידע, וחובה לטפל מקצועית בטרם עת בקשיים של הבחור/ה.