עד מתי נמשיך לשתוק? \ טור כואב של שדכנית

עד מתי נמשיך לשתוק?
לפעמים המספרים מדברים בעד עצמם. יותר מ־20 זוגות – שהתחתנו רק לא מזמן – כבר לא יחד. חצי שנה עברה, וכבר התפרקה החבילה. כל אחד לדרכו.
וזו לא רק סטטיסטיקה. אלה חיים. לבבות. נשמות. אנשים שביקשו לבנות משהו – והתייאשו מהר מאוד.
מהר מדי.
אנחנו חיים בתקופה שמקדשת את המיידי. נישואין הפכו לפרויקט – לא לברית. “לא מתאים לי? עוברים הלאה.”
אבל קשר זוגי לא בנוי רק על ריגוש. הוא דורש עבודה. סבלנות. אורך רוח. ובעיקר – נכונות להישאר גם כשקשה.
לפני שנכנסים לחופה, צריך לוודא דבר פשוט: שיש חן בסיסי, שמדברים על אותם ערכים, שיש מוכנות למסע משותף.
ואחרי שמתחתנים? צריך לזכור שזו דרך. שיש מהמורות. שיש הבדלים. יש התמודדויות. אבל גם יש ניסים – כשלא מוותרים.
המשפט שחותך הכי חזק נמצא במסכת סנהדרין: "אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כׇּל הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, אֲפִילּוּ מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת".
הקדושה שבין איש לאשתו – לא סתם מוגדרת כברית. היא נוגעת בשכינה. וכשזה נשבר – אפילו השמים בוכים.
אז אולי הגיע הזמן, במקום עוד שידוך מהיר, לעצור רגע ולשאול:
איך באמת בונים בית?
איך מחזקים את מוסד הנישואין – לא רק בטקס, אלא ביום־יום?
כי חברה שמוותרת בקלות על חיי משפחה – בסוף גם מוותרת על עצמה.
ועוד לא מאוחר להפוך את הגל – ולהחזיר את הברית למקום הראוי לה: בלב.
*
הדברים מדברים בעד עצמם. ובכן, מה הפתרון?
יש מציעים שההדרכה המקובלת למיועדים להינשא, תמשיך כחלק אינטגרלי, גם בשנה שלאחר הנישואין. "כאן בונים".
ומה דעתכם הגולשים? נא להתייחס בצורה המתאימה, רק תגובות ראויות תפורסמנה.
מדריך הנישואין איתי יעקובוביץ' עונה לקריאת השדכניתט' סיוון, ה׳תשפ״ה · 2025
תעצרו את הלחץ "לסגור כבר" בשידוכין; לא בונים בית בפזיזותח' סיוון, ה׳תשפ״ה · 2025
עד מתי נמשיך לשתוק? המטפלת הרגשית עונה לשדכניתח' סיוון, ה׳תשפ״ה · 2025
שידוכים: הפחדים וההתמודדויות שאף אחד לא מדבר עליהםב' סיוון, ה׳תשפ״ה · 2025
“בחב”ד יש בעיה”: הרב אלישביץ על גיל הנישואיןכ"ט אב, ה׳תשפ״ו · 2026
סודות החינוך, משבר השידוכים: הרב חיטריק בשיחה פתוחהב' אב, ה׳תשפ״ו · 2026

















