כניסה לישיבה: "אחריות ההורים לא מסתיימת - אלא מתעצמת"
עולם הישיבות מתחיל לקלוט ולבחון בחורים בימים אלו לקראת שנת הלימודים הבאה, תשפ"ו. הבחורים מתלבטים ומסתכלים לאן יילכו החברים, חלקם מתייעצים עם ההורים או המשפיעים. אבל מה באמת חשוב מבחינת הבשלות הרגשית של הבחור? ואיך מכינים נער לעולם תובעני בלימוד ובהנהגה? השליח הרב מנחם קורצוויל שהוא גם פסיכותרפיסט ומטפל ריגשי, משוחח בריאיון הרדיו של COL על הנושא.
הרב קורצוויל מדגיש בריאיון עם הרצל קוסאשוילי את גודל המעבר שמתרחש בנפש הנער שהוא עובר מהחיידר או התלמוד תורה אל עולם הישיבות. מדובר, הוא אומר, במבנה שונה בתכלית – אם היה הילד בתוך מסגרת חינוכית מוכרת, עם מורה בפרונט ותמיכה ביתית זמינה, הרי שבישיבה הוא מוצא את עצמו לפתע לבד במערכה. הוא צריך ליזום, להוכיח את עצמו, לעבוד חברתית ורגשית – וכל זה בלי נקודת חזרה בטוחה יומיומית הביתה.
הוא מדגיש כי פעמים רבות, דווקא בגלל המבנה הרוחני-תובעני של הישיבות, תלמידים רבים של חשים אבודים. ההורים, מצידם, נוטים לחשוב שהם יכולים "להעביר את המושכות" אל הצוות החינוכי, ולהתנתק מעט מהמעורבות היומיומית שהייתה להם כשלמד בחיידר. זה, לדבריו, אחד המכשולים המרכזיים בהשתלבות הנערים.
לדבריו, הדרך הנכונה להכין את הילד היא לא להפחיד אותו או להראות לו רק את המציאות שבישיבה, אלא להראות לו את הכלים שיש לו. לאמן אותו כבר בבית ליכולת התקשרות עצמאית: לשבח איתו בזמן עזר, בזמן משעשע, להקשיב לדאגות שלו. אלה הפעולות שמטמיעות בו את התוכן הפנימי: "אני מסוגל". כשנער יוצא לישיבה עם תחושת מסוגלות – גם אם המציאות קשה – הוא יידע לצלוח את המכשולים העומדים בפניו.
להאזנה לריאיון המלא:
הוא מוסיף כי גיל ההתבגרות כיום מתחיל מוקדם יותר – כבר בגיל עשר–אחת עשרה – והבלבול הרגשי רק גובר עם השנים. התאמה, עידן המסכים, ההסחות, והרעש התמידי סביב – לא מקל. "אנחנו למדנו בישיבה כשעוד לא היו סמארטפונים. זה היה עולם אחר. היום כל בחור ששורד בישיבה – הוא גיבור".
אבל הישיבות, מטבען, מדגישות את הרף הלימודי והרוחני. הישגים, תחרויות, התוועדויות – זה המרכז. הילד שעדיין לא הסתדר עם עצמו, שמגיע מבולבל או חסר כלים – פשוט עלול לקמול.
דווקא כאן, הוא אומר, תפקיד ההורים מתעצם. לא מדובר במעורבות טכנית – אלא בהקשבה, קשר, שיחה שבועית, עידוד. "עכשיו, כשהילד שלך לא בבית, זה הרגע כאבא להיות שם באמת. זו לא מעמסה – זו זכות." מתאים, חשוב לדעת לזהות גם איש צוות בישיבה יכול לשים עין – מישהו עם רגישות או הכשרה בתחום – שישמש כתובת למקרה הצורך.
הריאיון מסתיים בטון אופטימי. הרב קורצוויל מציע כלל בפסיכולוגיה: להציב לנערים רף גבוה – אך בר השגה. "אם נותנים לבחורים יעד שהם יכולים אליו, הם ימצאו בתוכם את הכוח לטפס. לא לוותר – ולהביט תמיד קדימה".
מאפשרים לכם לקבל
