לא דיברתי אנגלית, רק ידעתי איפה שוכן 770. ואז הוא הופיע
בכ"ה ניסן לפני כחודש ימים הלך לעולמו יהודי חסידי יקר בשם הרב אברהם שמואל שפלטער ע"ה, אותו הכרתי היטב ולמרות שכמדומני לא נפגשנו כארבעים שנה.
היה זה בכ"ה אלול תשל"ט בנסיעתי לראשונה לרבי. לאחר נסיעה ארוכה במטוס אל על שבו הושיב אותי סוכן הכרטיסים בגפי ללא חסיד חב"ד אחד ואנוכי נער צעיר לא ידעתי את נפשי כיצד אתנהל לבדי כאשר אגיע ל'תפוח הגדול', העיר הגדולה והסואנת ניו יורק.
בשדה התעופה בלוד היו עשרות חסידי חב"ד שנסעו לרבי אלא שכולם היו מרוכזים במטוס אחד שיצא לדרך בהפרש כחצי שעה מהטיסה שלי ומאחר וסוכן הנסיעות לא מצא לי מקום באותו מטוס הוא רכש לי כרטיס בטיסה השניה מבלי להודיע לנער צעיר בן 16 שהוא יטוס לבדו. הטיסה נסעה תחילה למונטריאול ולאחר הורדת נוסעים שם היא שמה את פעמיה לניו יורק. גם אם חשבתי תחילה שאמצא חסידי חב"ד בשדה התעופה שטסים באותו זמן הבנתי שעד שאגיע לניו יורק הם כבר ייצאו מהטרמינל לדרכם בגלל הארכת הדרך לקנדה.
לא ידעתי אנגלית. גם לא היה לי קרוב משפחה שיוכל לקבל את פניי ב'ג'י אף קיי' ואני אנא אני בא. הדבר היחיד שהיה לי זה את הכתובת של 770 איסטערן פארקווי המודפסת בסידור תהילת ה' בעמ' השני כמו בכל ספרי קה"ת ואת הכתובת הזו אני אמור להראות לנהג המונית הראשון שאפגוש כשכולי חושש שמא יסובב אותי דרך שכונות נוספות בכרך הגדול כדי לזכות בתשלום גבוה יותר.
סופו של דבר בהגיעי לבית הנתיבות היה שם א' מאנ"ש שהכרתיו מירושלים ולקח אותי היישר ל-770. נכנסתי פעם ראשונה לזבול בית תפארתנו וגררתי את מזוודתי הגדולה פנימה ליד הזאל הקטן ותכננתי שבשעות הקרובות אפנה להרב משה ירוסלבסקי כדי שישלב אותי באחד מהדירות של 'הכנסת אורחים' למשך חודש תשרי.
לא חלפו כמה דקות והנה אני פוגש את חברי לכיתה - בכפר חב"ד - הת' הרשי שפאלטער שהיום מכהן כשליח הראשי למדינת קוסטה ריקה ופועל שם גדולות ונצורות והוא שואל אותי לאן פניי מועדות ואני משיב לו כי אני מתכונן למצוא מקום בהכנסת אורחים. הוא לא שואל אותי יותר שאלות אלא לוקח את המזוודה שלי ופוקד עלי לבוא אחריו! הגענו לביתו ברחוב קארעל סטריט והוא מכניס אותי ל'ביסמענד' שלהם ומודיע לי כי כאן אשהה במהלך חודש תשרי הקרוב!
ואם אתם חושבים שהייתי האורח היחיד בביתם תתפלאו לשמוע שחלקתי את הביסמנד עם אורח נוסף הת' שמעון ידגר וגם למעלה בביתם היו אורחים נוספים.
חברי הרב הרשי שפאלטער הגיע אלי בשליחות אביו הרב שמואל שפאלטער ע"ה ואמו תבלחט"א מרת רבקה מירל שתחי' (לבית ליפשיץ) שביקשו ממנו למצוא אורחים לחודש הקרוב בדיוק כמו אברהם אבינו שיצא לחפש אורחים ורדף אחריהם.
בעת שהתארחתי שם לא ידעתי להוקיר כל כך ולהעריך נכונה את המעשה המופלא הזה להכניס לביתך בחור שאין לו קשר משפחתי אליך ולא קשר אחר כדבר המובן מאליו למשך כחמשה שבועות תמימות. שהינו שם בשבתות, בחגים הצפופים של חודש תשרי כשכל הימים הללו הם דואגים לנו לסעודות כיד המלך.
מאוחר יותר עמדתי נפעם מול ה"הכנסת אורחים" הזו ותמהתי אם אני גם הייתי נוהג כן אילו הייתי מתגורר בשכונה והיו מגיעים אורחים מכל קצוי תבל. הדבר הזה רחוק מלהיות מובן מאליו.
אך לא על ההכנסת אורחים בלבד אני מאמץ את קולמוסי, אני עד היום משתאה מאישיותו המיוחדת של הרב שמואל שפאלטר כיצד הוא קיבל את פנינו בסבר פנים יפות ובמהלך כל החודש הוא נתן לנו את התחושה הטובה ביותר. הוא היה יושב אתנו, נערים צעירים הקטנים ממנו בשלושים שנה, בערבים ובעיקר בסעודות השבת והחג ומשוחח איתנו על דא ועל הא בגובה העיניים ומייעץ לנו כיצד לנהוג בנתיבי חודש תשרי המפותלים והלא מוכרים אצלנו.
הרב שפאלטער שהיה אמריקאי לכל דבר מאוד חיבב את התרבות הישראלית שיש בה את הדוגריות ואת חשיפת הפנימיות ללא כיסויים והסתרות. זכורני שבאחת הלילות של סוכות התקיימה בסוכת 770 התוועדות לאורחים הישראלים והרב זמרוני ציק דיבר אל מושפעיו הרבים בשפה ישראלית פתוחה וכטוב ליבו ביין שחרר להם את חרצובות לשונו. הרב שפאלטער שעבר שם התיישב והקשיב שעה ארוכה להתוועדות ולשפה הצברית הישראלית.
מאוחר יותר חזרתי עמו לבית ובדרך הוא חזר על ההגיגים שהוא שמע במהלך ההתוועדות תוך כדי שהוא מציין באוזניי עד כמה הוא מחבב ונהנה לשמוע דיבורים ישירים וחודרים ללב ללא התפתלויות ודיבורים סחור סחור באופן של די לחכימא ברמיזה.
עם הזמן נודע לי כי לא רק חברי הרב שמעון ידגר התארח אצלם בביתם אלא כל משפחת ידגר היו משתכנים בבית שפאלטער כאשר היו באים לרבי. מנין הכירו זה את זה? היה זה כשהרב שפאלטער ביקר בירושלים עיה"ק והגיע להתפלל בבית כנסת חב"ד והוא שמע את הרב יצחק ידגר ע"ה עומד ומתנצח עם כמה מאנשי ירושלים בחשיבות של לימוד החסידות והכרחיות הדבקות ברבי נשיא דורנו.
הוא פנה להרב יצחק ידגר ואמר לו כי כאשר הוא מגיע לקרונהייטס הוא מוזמן הוא וכל אנשי ביתו להתארח אצלו. מאז הקשר ביניהם הפך לקשר של קיימא ואף בני משפחת שפאלטער שהיו לומדים בישיבות באה"ק היו מתארחים רבות בבית הרב ידגר בישובי התענכים.
הדמות המיוחדת של הרב שפאלטער נצרבה עמוק בקרבי כדמות של איש מכניס אורחים ברמה הגבוהה ביותר ובהתמסרות אין סופית לאורחיו.
בכ"ה בניסן הלכה מדת החסד לעולמה ובכמה וכמה בימות נכתבו קוים לדמותו. בין הדברים שנכתבו ראיתי גם כמה אפיזודות מעניינות שלא הפתיעו אותי כלל וכה נכתב שם:
1. לפני כמה שנים הייתי בברזיל לחתונה של אחד מבני קהילתי, וחבר שלי דוד גאלדבערג ארגן לי ביקור במוסדות וסייר עמי שם. כשהגענו לבית הספר, קיבל פני השווער של דוד נפרסטק וסיפר לי שכשהוא התחתן בנ.י. לא היתה להם דירה, והרב שמואל שפאלטער יחד עם זוגתו עברו לגור אצל הורי זוגתו לכמה שבועות!, ונתנו להם את דירתם עד שמצאו לעצמם דירה מתאימה.
2. הרב שלום לייב אייזנבאך ע"ה מקנדה, סיפר לי שכאשר הגיעה קבוצה של בחורים מישראל לתשרי, בשנות הכ"פים לא היו להם היכן לישון עד שסידרו להם מקום. מי שנחלץ לעזרתם היו הרב שמואל שפאלטער ורעייתו שעברו להתגורר אצל הוריהם ונתנו לנו את הדירה שלהם למשך כל החגים.
סיפורים אלו מלמדים על גודל ההקרבה וההתמסרות שלו לזולת כל ימי חייו ואת התכונה המופלאה הזו צריכים להמשיך לאחר פטירתו וכמאמר "והחי יתן אל לבו".
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
