"כאיש אחד" – גם בינינו, גם באנ"ש: המסר של חג השבועות
משה כהנא, COL
בין מינוי שנכשל למתקפה מבית, בין מערכה צבאית למאבקים משפטיים – החברה בארצנו חווה קיטוב מסוכן. המחלוקות רק מחריפות: פוליטיקאים מתכתשים, הציבור מבולבל והערבות ההדדית שכה מאפיינת את עמנו – הולכת ומתערערת.
בימים האחרונים, שוב שמענו התבטאויות מקוממות מצד חברי כנסת מהשמאל כלפי התנהלות צה"ל במערכה. המינוי הרגיש לראש השב"כ הפך לקרב פוליטי מתוקשר. משבר גיוס החרדים נמצא בשיאו והמערכת המשפטית נראית לעיתים כגורם שמעכב כל ניסיון לממש מדיניות של הממשלה הנבחרת. אמון הציבור נשחק, והתחושה הכללית – של התפוררות. כולם מבינים שהמצב הזה משחק רק לידי אויבנו, בעיצומה של מלחמה.
גם בתוכנו – צריך שינוי
כשמדברים על אחדות – אסור להחמיץ גם את המבט פנימה. כשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעותיהם שוות. גם בתוך המחנה שלנו, בתוך אנ"ש, יש חילוקי דעות ולעיתים גם ויכוחים כואבים. זה טבעי, אך לא הכרחי שיהפוך לפומבי ולמפלג.
לצערנו, יש מי שבוחרים להדהד החוצה את כל מחלוקת פנימית, לגלגל אותה לקבוצות הווטסאפ ולהפוך כל בדל לוחש לגחלת מתלהטת. לפעמים במילה אחת, בלחיצת "העבר", בלי לחשוב – נעשית פגיעה חמורה באחדות, ולמרבה הצער גם חגיגה לאיד.
אז די. במקום להתעסק בזוטות ובשוליים (מלבד האיסור ההלכתי הברור) – אולי כדאי להרים את הראש ולהיזכר מה באמת חשוב?
אולי ננצל את ערב חג השבועות כדי לדאוג שעוד כמה ילדים בשכונה שלנו ישמעו את עשרת הדיברות, כפי שרצה הרבי?
אבל אולי במקום עוד ויכוח – הגיע הזמן להרים עיניים להר. להר סיני.
מסר מההר
חג השבועות, בו אנו חוגגים את מתן התורה, מלמד אותנו מהו סוד האחדות. בני ישראל לא קיבלו את התורה מתוך מחלוקת או תחרות – אלא "ויחן שם ישראל נגד ההר" – כאיש אחד בלב אחד. רש"י מדגיש: זה לא רק תיאור טכני של מיקום, אלא ביטוי של מהות – אחדות גמורה.
לפי תורת הרבי, האחדות הזו לא הייתה מקרית. היא התאפשרה רק מפני שהייתה מטרה משותפת שעמדה מעל כולם – התורה. כשהמטרה היא נעלית ונצחית, האגו הפרטי נדחק הצידה. כל יהודי, עם מעלותיו וייחודו, ראה את עצמו כחלק ממשהו גדול ממנו. רק אז, אפשר להתעלות באמת מעל כל מחלוקת.
מהר סיני – ללבבותינו
המסר של חג השבועות אינו שייך להיסטוריה בלבד – הוא קריאה דחופה גם להווה. בימים שבהם נדמה שכל ויכוח פוליטי הופך לקרע עמוק, וחילוקי דעות הופכים לפיצול – חג השבועות מציב בפנינו מראה: רק כאשר שמים את "הר" הערכים, הזהות, והתורה במרכז – אפשר להגיע לאחדות אמיתית. לא אחדות של אחידות, אלא של הרמוניה - כאיש אחד.
זה הזמן, דווקא עכשיו, לשים את הפילוג ב"תחתית ההר", ולהציב את מה שחשוב באמת – בראש.
בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות!
מאפשרים לכם לקבל
