לכל אחד יש את המנגינה שלו | זווית אישית
בתמונה: כשבני הגדול למד נגינה על קלרינט, הוא ניגן מאוד יפה ומאוד עדין. לטעמי, היה זה מדי עדין. חשבתי שחסר קצת כוח בנגינה שלו. כשהתכוננו לקונצרט התלמידים שעשה המורה בסוף השנה, ניגשתי אל המורה מיכאל הקלרניסט הנדיר, ואמרתי:
"אתה לא חושב שהוא מנגן חלש מדי? אולי תלמד אותו שייתן יותר כוח?"
מיכאל חייך חיוך של אדם שיודע משהו כל כך פשוט, הגיוני ומוכר, ואמר:
"לכל אחד יש את המנגינה שלו. האחד מוציא קול עדין, האחר עב, זה מחוספס וחברו רועד קמעה – וכולם יפים, כולם אהובים. אתה הלא מכיר את הבן שלך – זו המנגינה שלו."
הלכתי ממנו לא רק עם הבנה חדשה בנגינת קלרינט. יצאתי עם שיעור מהותי בהורות, בחינוך, במבט על העולם, ובקריאה לבחינה עצמית.
כשהבן הבא שלי הגיע לגיל נגינה – מעבר לזה שהוא בחר בסקסופון, שהוא כלי יותר גס מאשר קלרינט – ידעתי שהנגינה שלו תהיה עצימה ומלאת כוח הרבה יותר. כבר ידעתי להביט נכונה, הכרתי אותו, זכרתי את מה שלימד אותי מיכאל כמה שנים קודם לכן וידעתי שזו תהיה דרכו – כי זו המנגינה שלו.
אין בעיה שזה שבטבעו מנגן בעדינות ירצה וישקיע כדי לנגן פה ושם בעוצמה, כשם שאין בעיה שהמנגן מטבעו בכוח ובקול ירצה ויכוון את עצמו לנגינה רכה ושקטה. אדרבה – באנו לפה כדי ללמוד ולצמוח. עלינו לעשות גם את מה שלא טבעי לנו; יש להתאמץ לעשות גם את מה שלא בא לנו בקלות.
אבל יש תנאי אחד חשוב קודם למעשה, תנאי מקדים קריטי, והוא: דע את המנגינה שלך. הכר את עצמך ואז – גש ללמוד, להשקיע ולהתכוונן לטון אחר ודרך שונה.
*
אני פוגש את זה עם אנשים שיושבים מולי באימון אישי או זוגי. השלב הראשוני של לדעת את המנגינה של עצמך הוא לא רק חשוב, לא רק משמעותי – הוא קריטי, כי בלעדיו לא נדע איך ולאן ללכת. בלי לדעת את היסודות, לא נוכל לבנות בניין – אף לא את הקומה הראשונה.
אני פוגש את זה עם עצמי, כל פעם עוד קצת, עוד רובד, עוד שלב, עוד עומק. ככל שאני יודע טוב יותר מהי המנגינה הטבעית שלי – אני יודע למה אני מסוגל כרגע ולמה לא.
וכשאני יודע למה אני לא מסוגל כרגע, אז דבר ראשון – אני מפסיק להתייסר כשלא השגתי אותו, וזה כל כך חשוב. ומאידך – יש לי את היכולת לבנות תכנית פעולה איך להשיג את הדבר הבא, תוך התחשבות במי שאני ובמה שאני כרגע.
בבואנו לקראת חג השבועות, כשאנו מכינים את עצמנו לקבל את התורה מחדש – כדאי לתת את הדעת, רגע אחד קודם, כדי להבין ולדעת: מהי המנגינה שלי?
ואז, דרכה ובין תוויה, תיכנס התורה שאקבל מחדש.
זו תהיה תורה פחות מיוסרת ויותר מחוברת, מלווה בחוויה פחות מאכזבת והרבה יותר מקבלת ושלמה.
ושיהיה לנו בהצלחה,
הרב זלמן וישצקי
בתמונה: הנה הם מנגנים יחד לפני שנתיים.
מאפשרים לכם לקבל
