מערכת COL
|
יום י"ח טבת ה׳תשס״ו
18.01.2006
רעיון לחזרה בבתי כנסת – פרשת שמות
COL מפרסם גם השבוע דרשה מוכנה לפרשת השבוע לשבת שמות עבור השלוחים והתמימים ההולכים לבתי כנסת לחזרת דא"ח. הדרשה ב'כתבה מלאה'
בפרשת השבוע (שמות ג, יא-יב) מספרת התורה על הדין ודברים שהיה בין הקב"ה ובין משה רבינו. משה טען כלפי הקב"ה, "ויאמר משה אל האלקים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים". והקב"ה ענה לו: "כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה".
רש"י מסביר שבטענת משה היו שני פרטים:
א) משה טען כלפי הקב"ה "מי אנכי כי אלך אל פרעה"? למה אתה שולח אותי דוקא? משה לא ראה את עצמו מתאים לשליחות; ועל כך ענה לו הקב"ה: "כי אהיה עמך" – הקב"ה יעמוד לצידו ויהיה עמו בשליחותו לסייעו.
ב) טענה שניה טען משה: "וכי אוציא את בני ישראל – ואף אם חשוב אני, מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים"?! מדוע בכלל שבני ישראל יזכו לנס זה של יציאת מצרים? ועל כך ענה לו הקב"ה – "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", והכוונה בזה היא: "ששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה, לסוף שלשה חדשים שיצאו ממצרים". כלומר, יתכן ועכשיו הם באמת לא ראויים, אולם בזכות התורה שהם עתידים לקבל – זו הזכות שלהם שבגינה הקב"ה יוציא אותם ממצרים.
ב.
ולכאורה יש לשאול: סיפור זה על שאלת משה בענין זכותם של בני ישראל, יש בו משום גנות לבני ישראל – שהרי שאלה זו מדגישה עד כמה היה מצבם של בני ישראל בשפל המדריגה, עד כדי כך שמשה לא יכול היה למצוא להם זכות בזמן הנוכחי, ולכן 'נאלצו' להשתמש בזכות שתהיה להם רק בעתיד – זה שהם יקבלו את התורה בעתיד;
ואם כן, למה סיפרה זאת התורה לנו? מדוע חשוב לתורה שנדע על כך שבני ישראל היו במצב כזה שמשה התפלא מדוע בכלל מגיע להם שיגאלו אותם ממצרים?
אלא, שהתורה מספרת לנו על טענתו זו של משה ותשובתו של הקב"ה – כדי להורות לנו הוראה:
לפעמים עשוי יהודי לטעון ביחס ליהודי שני: "מה זכות יש לו"? למה עליי להתאמץ ולהשתדל בהוצאתו מ'מצרים' וקירובו לתורה ולמצוות – במה היא זכותו?
ועל כך משיב כאן הקב"ה – "דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה", והיינו:
יתכן שמבחינת החשבון הנוכחי אתה צודק, ובאמת יהודי זה אין לו שום זכות כרגע. כשם שמשה רבינו בוודאי לא ניסה סתם לקטרג על עם ישראל, אלא שבאמת זה היה מצבם באותה שעה, שלא היו להם זכויות כדי להיגאל;
אולם אף על פי כן, למעשה, עליך לדעת שיש להסתכל על יהודי (לא רק לפי ההווה, אלא) לפי העתיד. גם אם כעת אכן אין בידו שום זכות – הרי יש לבחון אותו כפי שהוא יהיה לאחר מכן, לאחר שישפיעו עליו לטובה והוא יתקרב לחיי מצוות ו'יקבל את התורה', שאז יהיו בידו זכויות רבות – וכך יש להסתכל עליו כבר מעכשיו!...
(על פי שיחת חג השבועות תשל"ו)
רש"י מסביר שבטענת משה היו שני פרטים:
א) משה טען כלפי הקב"ה "מי אנכי כי אלך אל פרעה"? למה אתה שולח אותי דוקא? משה לא ראה את עצמו מתאים לשליחות; ועל כך ענה לו הקב"ה: "כי אהיה עמך" – הקב"ה יעמוד לצידו ויהיה עמו בשליחותו לסייעו.
ב) טענה שניה טען משה: "וכי אוציא את בני ישראל – ואף אם חשוב אני, מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים"?! מדוע בכלל שבני ישראל יזכו לנס זה של יציאת מצרים? ועל כך ענה לו הקב"ה – "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", והכוונה בזה היא: "ששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה, לסוף שלשה חדשים שיצאו ממצרים". כלומר, יתכן ועכשיו הם באמת לא ראויים, אולם בזכות התורה שהם עתידים לקבל – זו הזכות שלהם שבגינה הקב"ה יוציא אותם ממצרים.
ב.
ולכאורה יש לשאול: סיפור זה על שאלת משה בענין זכותם של בני ישראל, יש בו משום גנות לבני ישראל – שהרי שאלה זו מדגישה עד כמה היה מצבם של בני ישראל בשפל המדריגה, עד כדי כך שמשה לא יכול היה למצוא להם זכות בזמן הנוכחי, ולכן 'נאלצו' להשתמש בזכות שתהיה להם רק בעתיד – זה שהם יקבלו את התורה בעתיד;
ואם כן, למה סיפרה זאת התורה לנו? מדוע חשוב לתורה שנדע על כך שבני ישראל היו במצב כזה שמשה התפלא מדוע בכלל מגיע להם שיגאלו אותם ממצרים?
אלא, שהתורה מספרת לנו על טענתו זו של משה ותשובתו של הקב"ה – כדי להורות לנו הוראה:
לפעמים עשוי יהודי לטעון ביחס ליהודי שני: "מה זכות יש לו"? למה עליי להתאמץ ולהשתדל בהוצאתו מ'מצרים' וקירובו לתורה ולמצוות – במה היא זכותו?
ועל כך משיב כאן הקב"ה – "דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה", והיינו:
יתכן שמבחינת החשבון הנוכחי אתה צודק, ובאמת יהודי זה אין לו שום זכות כרגע. כשם שמשה רבינו בוודאי לא ניסה סתם לקטרג על עם ישראל, אלא שבאמת זה היה מצבם באותה שעה, שלא היו להם זכויות כדי להיגאל;
אולם אף על פי כן, למעשה, עליך לדעת שיש להסתכל על יהודי (לא רק לפי ההווה, אלא) לפי העתיד. גם אם כעת אכן אין בידו שום זכות – הרי יש לבחון אותו כפי שהוא יהיה לאחר מכן, לאחר שישפיעו עליו לטובה והוא יתקרב לחיי מצוות ו'יקבל את התורה', שאז יהיו בידו זכויות רבות – וכך יש להסתכל עליו כבר מעכשיו!...
(על פי שיחת חג השבועות תשל"ו)
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
