הייתכן שגורמים חיצוניים יקבעו כיצד ינציחו את הרבי?
מאת שמואל אוירכמן
בחודשים האחרונים, כולנו התרגשנו – הכנסת בישראל העבירה בקריאה טרומית חוק שמנציח את מורשתו של הרבי. האתרים, הקבוצות והצייצנים שמחו: ״מדהים! הכנסת אישרה בקריאה טרומית את חוק מורשת הרבי מליובאוויטש!״ – נכתב באתרים בהתרגשות. או כותרת דומה: ״השרים אישרו את החוק להנצחת הרבי מלובביץ': חשוב שיעבור פה אחד״ – כתב האתר 'בחדרי חרדים'.
כשליח של הרבי, ואחד שמתעסק בעניינים ציבוריים הנוגעים לחסידות חב״ד, חשבתי לעצמי: מעניין מאוד, על מה ולמה כל זה? מה יצליח לעשות חוק במדינת ישראל שעד עתה אנחנו, כשלוחים וחסידיו של הרבי, לא הצלחנו? התיישבתי לקרוא בעיון את החוק המדובר.
להלן תמצית הצעת החוק ומשמעותה ובשמה המלא: ״הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד״. הסיבה שיש צורך בחוק זה או לייתר דיוק המטרה בחוק זה נכתבה בהצעה כדלהלן: ״מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח לדורות את פועלו ומורשתו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, המכונה הרבי מלובביץ' (בחוק זה – הרבי מלובביץ'), ושושלת תנועת חב"ד; את תרומתו הייחודית של הרבי מלובביץ'..."
אז מה בפועל, איך הצעת החוק הולכת להנציח לדורות את פועלו של הרבי, החוק בעצם מבקש את הקמתו של מרכז מורשת להנצחת הרבי מליובאוויטש, איך מנציחים את הרבי? נו בוודאי כמו שמנציחים כל מנהיג בעולם. החוק אומר שבמרכז זה יוקם כדלהלן: מוזיאון הנצחה, ארכיון המרכז מכון מחקר.
מי ינהל את המרכז? פוליטיקאים ופקידים – לא חב"ד.
לפי הצעת החוק, מי שיהיה אחראי על המרכז הוא גוף חדש שנקרא "מועצה ציבורית". זו מועצה של 13 חברים שכולם מתמנים ישירות על ידי שר המורשת, שהוא איש פוליטי, באישור הממשלה – שגם היא גוף פוליטי.
כלומר, מי שיקבע מי יישב במועצה, מי ינהל את המרכז, מה יוצג במוזיאון, ואיך תיראה התוכנית החינוכית – אלו יהיו נציגי ציבור, אנשי אקדמיה, רבנים ועמותות שייבחרו על ידי שר המורשת בלבד. החוק לא נותן יכולת חוקתית להבטיח שמורשת הרבי תהיה של חסידי חב"ד על ידי מוסדותיהם ובראשם בי״ד רבני חב״ד.
יותר מזה – גם הוועדה המדעית שתיקבע את התוכן והמסרים – נבחרת על ידי אותה מועצה שמונתה על ידי השר. זאת ועדה שתכלול אקדמאים, אנשי חינוך ונציגי הרשות המקומית. גם כאן – לא חב"ד ולא מוסדותיה קובעים את ההרכב, ואין להם שום יכולת להבטיח שהתכנים יהיו נאמנים למורשת הרבי.
המשמעות הברורה והכואבת היא אחת: החוק יוצר גוף חדש שנשלט כולו על ידי ממשלה ופוליטיקאים – והופך את מורשת הרבי מליובאוויטש לנושא שנמצא בידי מערכת ממשלתית, שאינה מחויבת לא לרבי, לא לחב"ד, ולא לערכים שלנו.
אני קורא ומבין את משמעות החוק, ותוהה בקול: על מה צייצו המצייצים, ומה היללו ושיבחו האתרים? החוק הזה משמעותו לנסות להפוך את הדבר הכי חי שיש – להנצחה והיסטוריה, לתת שליטה ופרשנות בידי גורמים שככל שיהיו כוונותיהם טהורות (ואין על כך עוררין) – מה להם ולהבנה בבית רבי?
מעבר לכך, מחר עלול להיות מישהו אחר שולט בכיפה, והוא יחליט לשנות, לפרש ולהגדיר – ולנו חסידי חב”ד לא תהא כל יכולת השפעה ואם כן, זה יהיה רק מהסיבה ש"אחות לנו בבית המלך"... האם זו באמת שמחה גדולה ?
האם זה אומר שמוסד השליחות, שהקים כ״ק אדמו״ר, אינו מורשתו של הרבי?
האם אנו זקוקים להנצחת מורשתו של הרבי על ידי אנשי מקצוע מטעם מדינת ישראל?
האם זה אומר שמוסדותיו הרשמיים של הרבי, כמו ספריית ליובאוויטש, קה״ת, וועד הנחות בלה״ק, מרכז לענייני חינוך, בית דין רבני חב”ד, אגו״ח וצאגו״ח – אינם רלוונטיים עבורנו?
אתה קורא את דברי ההסבר לחוק, ואתה מבין את הסכנה שבדבר. שם נאמר:
"הרב מנחם מנדל שניאורסון (להלן – הרבי מלובביץ') היה מנהיגה השביעי של חסידות חב"ד ואחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בתולדות העם היהודי. פועלו חרג הרבה מעבר לגבולות הקהילה החסידית והשפיע על יהודים ולא יהודים בכל רחבי העולם."
המילים "היה מנהיגה" רק מדגישות ומבהירות את הבעייתיות שבדבר. הרבי מליובאוויטש לא ״היה מנהיגה״ של תנועת חב״ד, הרבי מליובוויטש הוא מנהיגה הנצחי של תנועת חב״ד עד ביאת משיח צדקנו, הרבי שלנו חי - חייו הם שלוחיו, אנו בניו אנו חייו ואף - יתיר מבחיוהי!
או במילים אחרות ״מורשתו של הרבי מלובביץ׳ חייה, תנו לה לחיות”.
ביום כז׳ אדר תשנ״ב על שולחנו של הרבי עמד ספר השלוחים בלבד, הוא היה ויהיה מורשתו וחייו של הרבי. להבדיל אלף אלפי הבדלות ליובאוויטש זה לא חנה סנש, בן גוריון או מרכז פרס לשלום!
אני תוהה, מודאג ומוטרד מהאחריות הגדולה שיש לנו, כשלוחי הרבי וכחסידי חב״ד, להיצמד להוראותיו הברורות והחד-משמעיות של הרבי! אמנם נכון הדבר שאנו מלאי ביקורת וטענות, אך צריך לזכור ולידע שלשם כך יש בחב”ד דרך מסודרת והדברים נעשים אך ורק על ידי ובאמצעות הגופים הרשמיים של חב״ד שנקבעו על ידי כ״ק אדמו״ר ומעל כולם בי"ד רבני חב"ד.
*
אסיים בסיפור הידוע והמפורסם, במהלך פגישה אישית עם הרבי, בתחילת שנות היו"דים (החמישים), הציע מנהיג משפיע של הפדרציה היהודית של צפון אמריקה שכל המשפחות היהודיות יציבו כיסא ריק ליד שולחן ליל הסדר, כדי להנציח את זכרם של מיליוני היהודים שנספו בשואה.
הרבי השיב: "הרעיון שלך מעניין, אבל, עם כל הכבוד, במקום להשאיר את הכיסא ריק – הבה ונמלא אותו! נזמין יהודי שלא חוגג את ליל הסדר, ונושיב גם אותו ליד שולחן החג. זו תהיה מורשת חיה אמיתית וניצחון לעם היהודי."
אם ממשלת ישראל רוצה לדאוג לחב״ד היא יודעת לעשות זאת היטב, יעיד על כך ידידי אחי ורעי עמיחי שיקלי שעושה זאת רבות וכן משרד רה״מ, כמו״כ אם באמת רוצים לעשות מחווה לרבי מליובאוויטש שישחררו את ה״סמלי מוסד״ שבגלל פוליטקה מפלגתית מתעכבים ושליחי הרבי קורסים תחת מעמסה פיננסית לא פשוטה להחזיק את המוסדות בעירם.
מורשת הרבי היא שלוחי הרבי - כל רצון לכבד את כ״ק אדמו״ר היא לחזק את שלוחיו ולעזור להם בפועל ממש בכל המצטרך להם.
"והחי יתן אל ליבו."
מאפשרים לכם לקבל
