פסח שני: סִפּוּר מְנוּקָד לִילָדִים והפעלה כיתתית
מַצָּה שֶׁל תִּקּוּן
סִפּוּר מְנוּקָד לִילָדִים עַל פֶּסַח שֵׁנִי – וְהַמָּסָר "אֵין דָּבָר אָבוּד"
בְּכָל שָׁנָה, בְּיוֹם י״ד בְּאִיָיר, חוֹגְגִים יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים אֶת פֶּסַח שֵׁנִי.
זֶהוּ יוֹם מְיֻחָד שֶׁמַּזְכִּיר לָנוּ שֶׁתָּמִיד יֵשׁ הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה, וְשֶׁאֵין דָּבָר אָבוּד.
בְּכִתָּה שֶׁל הַרַב שְׁלוֹמִי, כָּל הַתַּלְמִידִים יָשְׁבוּ בַּמַּעֲגָל. הַרַב שֶׁלּוֹמִי אָמַר:
"יוֹם פֶּסַח שֵׁנִי קָרוֹב, וְאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מֵהַתּוֹרָה שֶׁיֵשׁ לוֹ מָסָר גָּדוֹל לָחַיִּים."
כָּל הַתַּלְמִידִים הִקְשִׁיבוּ בִּדְמָמָה.
"פַּעַם," אָמַר הַרַב שֶׁלּוֹמִי, "הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן פֶּסַח בְּזְמַנּוֹ, כִּי הָיוּ טְמֵאִים אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. הֵם לֹא וִתְּרוּ! הֵם בָּאוּ אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְאָמְרוּ: 'לָמָּה נִגָּרַע?' הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָהֶם מִצְוָה מְיֻחֶדֶת – פֶּסַח שֵׁנִי!"
יוֹסֵף יִצְחָק הֵרִים יָד: "הרב, זֶה כְּמוֹ אִם מִשֶׁהוּ טוֹעֶה בַּמִּשְׂחָק – מַרְשִׁים לוֹ נִסָּיוֹן שֵׁנִי?"
"נָכוֹן מְאוֹד!" עָנָה הַרַב שֶׁלּוֹמִי. "וּלְכָךְ יֵשׁ לָנוּ מָשָׁל מֵהַרֶבִּי."
וְכָךְ סִיפֵּר הַרַב שֶׁלּוֹמִי:
"פַּעַם בָּא אֶל הַרֶבִּי יְהוּדִי שֶׁהָיָה רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאָמַר בִּכְאֵב: 'רֶבִּי, אֲנִי חָשׁ שֶׁאֵיחַרְתִּי אֶת הַרֶכֶבת... שֶׁאֵין לִי סִיכּוּי לַחֲזוֹר.' הָבִיט בּוֹ הָרֶבִּי בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת וְאָמַר: 'יוֹם פֶּסַח שֵׁנִי מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁאֵין דָּבָר אָבוּד! תָּמִיד יֵשׁ דֶּרֶךְ לַחֲזוֹר, גַּם אִם מֵרָחוֹק.' הָאִישׁ פָּרַץ בִּבְכִי – שֶׁל שִׂמְחָה."
הַיְּלָדִים נִשְׁאֲרוּ בְּשֶׁקֶט, וְיוֹסֵף יִצְחָק לָחַשׁ:
"עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ – גַּם אִם טָעִיתִי, אֲנִי יָכוֹל לְהִשְׁתַּפֵּר. אֵין דָּבָר אָבוּד."
***
פעילות: קופסת ההזדמנות השנייה
מטרת הפעילות:
להמחיש לילדים שבחיים תמיד קיימת הזדמנות לתקן, לנסות שוב, ולהתחיל מחדש – בדיוק כמו בפסח שני.
חומרים:
-
קופסאות קרטון קטנות (אפשר ממחוזרים – כמו קופסת תה)
-
דפי צבע A4
-
טושים, טושים זוהרים, מדבקות, מספריים ודבק
-
פתקיות צבעוניות
-
מדפסת עם כרטיסים
שלבי ההפעלה:
שלב 1: סיפור פתיחה
המורה מספר/ת לילדים בקצרה על פסח שני – מתי התרחש, ולמה ניתן "צ’אנס שני". מדגישים את המסר שתמיד אפשר לתקן, גם אם טעינו, פספסנו או החמצנו משהו חשוב.
שלב 2: יצירת "קופסת הזדמנות שנייה"
כל ילד מקבל קופסה ומקשט אותה בצבעים, מדבקות, כיתובים, למשל:
-
"גם לי מגיע צ’אנס נוסף!"
-
"אני יכול לנסות שוב!"
-
"אין דבר אבוד!"
שלב 3: פתקים של תיקון
הילדים מקבלים פתקיות קטנות, ועל כל אחת הם כותבים דבר אחד שהם מצטערים עליו, רוצים לתקן, או לנסות בו שוב.
דוגמאות:
-
"כעסתי על אחותי – אני רוצה לבקש סליחה"
-
"לא הכנתי שיעורים – אנסה מחר"
-
"לא הצלחתי בקריאה – אני אתאמן עוד קצת"
הפתקים נכנסים לקופסה, והיא נשמרת בתיק או בבית, כמזכרת אישית לכך שתמיד אפשר להשתפר.
אפשרויות נוספות:
-
אפשר לקיים טקס קטן בסיום שבו כל ילד משתף פתק אחד מתוך הקופסה.
-
ניתן לחלק גם "מדבקת תיקון" – סמל של מפתח, לב או שמש עם הכיתוב "אין דבר אבוד".
מאפשרים לכם לקבל
