האם מישהו מכיר עוד מקור לסיפור הזה עם הרבי הריי"צ?
לפני מספר ימים קיבלתי מכתב מא' מקוראינו הנאמנים ובו הוא כותב:
להרב אייזנבך שיחי', שלום וברכה.
ארשה לעצמי לברר בענין דלהלן:
מצורף כאן צילום מעלון "אנ"ש בלעטל" היו"ל מדי שבוע ע"י חסידים מק"ק תולדות אהרן, ולרגל ו' ניסן יום הסתלקותו של רבם ה"שומר אמונים", עשו שם כתבה על מה שהתרחש בתקופת הסתלקותו, והביאו הסיפור המצורף עם הרבי הריי"צ בענין אכילת תפו"א לכרפס בליל הסדר, שלא כמנהג חב"ד לאכול בצל.
בשבוע לאחר מכן הביאו מקור לסיפור זה מספר "שיחות הרבי שקודם הנשיאות" (מצורף העתק מאמר התגובה).
הספר שיחות הרבי שקודם הנשיאות אינו תח"י, וכן לא נמצא בשום מאגר תורני, כך שלא הצלחתי לבדוק שם מהימנות הסיפור.
אשמח לשמוע חוו"ד דמר, האם זה סיפור מהימן עם מקור?
(מה שמעניין בזה שלא נמצא שום מקור נוסף לכך בדברי הרבי, או בדברי כותבי העתים, על השינוי שעשה הרבי הריי"צ, וגם לא ידוע לי אף פעם איזכור של ה'שומר אמונים' אצל הרבי, ויתירה מזו שהרבי הריי"צ שינה בגללו מנהג הרביים, שזה לא דבר של מה בכך).
*
הגענעראל שתיקן את הניצוצות שבתפו"א
ימי הפסח הגיעו וטרם הגיעה הבשורה המרה מעבר לים, ובחצר הרה"ק הריי"ץ מליובאוויטש זי"ע אירע מעשה פלא:
בליל הסדר השני הורה הריי"ץ שלא כמנהגו ושלא כמנהג אבותיו להניח תפוחי אדמה במקום בצל עבור 'כרפס'. הריי"ץ סתם ולא פירש מדוע שינה את מנהגו ואת מנהג אבותיו, מנהג זה לא היה לא בשנים הקודמות ולא בשנים לאחר מכן. החסידים שמרו בליבם המעשה שבוודאי יש כאן כוונה מיוחדת, ומי יעמוד בסוד קדושים.
בחול המועד פסח כבר החלה להתפשט השמועה כי בארץ ישראל נסתלק בימים הסמוכים אחד האדמורי"ם - ה"ה רבינו הזקן - אך עדיין לא קישרו את המדובר לסיפור ההסתלקות, ובשבת חול המועד התוועד הריי"ץ עם חסידיו, ואז ביאר את מנהנו בליל הסדר האחרון, ופתח ואמר:
"איתא בגמרא (ברכות נח.) 'מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא', וכמו שלמטה אצל צבא של כל מדינה יש חוק שעל כל צד מהמדינה: מזרח, דרום, צפון, מערב, יש "גענעראל" הממונה על הצד ההוא, ואם אחד הגענעראלן נפל במלחמה, אזי הגענעראל הקרוב אליו צריך לקבל את הפיקוד על הצד ההוא (באופן זמני), עד שתהיה הוראה מהמושל להעביר את התפקיד למישהו אחר שימלא את התפקיד באופן מלא וקבוע.
"והנה הרבי שנפטר עכשיו בארץ ישראל, היה מברר את הניצוצות על ידי אכילת תפוחי אדמה, ועכשיו שהוא נפטר הייתי צריך לקחת על עצמי התפקיד לברר הניצוצות ע"י אכילת תפוחי אדמה, וזה היה הטעם ששיניתי את מנהגי בליל הסדר". (שיחות חב"ד עמ' 201).
רבים ציינו בכך דבר פלא, שאכן רבינו הזקן לא סבל את רוב המאכלים, ומאכלו העיקרי היה תפוחי אדמה, כי היה חלוש המזג כידוע. ואף היה משתמש לכרפס בתפוח אדמה בליל הסדר . והחידוש בזה שאף שבמשך השנה היה מברך רביה"ז על התפו"א 'שהכל' - כמנהג ראפשיץ - ולא 'האדמה', עכ"ז השתמש בזה לכרפס, ובאמת כך נהגו בבית ראפשיץ לדורותיהם, ואין כאן המקום לבאר הדברים עפ"י הלכה.
*
ובגליון שלאחריו הרחיבו עוד תחת הכותרת "בירור הסיפור!"
מדוע לקח הריי"ץ זי"ע תפו"א לכרפס לליל הסדר השני בשנת תש"ז?
בגליון "אנ"ש בלעטל" האחרון פרשת ויקרא (מס' 177) נכתב מאמר ארוך על התקופה האחרונה לחייהם של הקדושים רביה"ק מבלאז'וב ורביה"ז זכותם יגן עלינו, בשם 'ונר אלקים טרם יכבה' ובסוף המאמר נכתב סיפור פלא אודות השינוי שנהג הריי"ץ מליובאוויטש זי"ע בליל הסדר, לאחר הסתלקותו של רבינו הזקן זי"ע, והדברים עוררו פליאה אצל רבים, ורבים פנו למערכת לברר מקור הסיפור, ובכן אנו מציגים שוב את הסיפור במלואו, עם מקורות מדויקים על כל הסיפור.
בשנת תש"ז - ארע דבר פלא בחצר "ליובאוויטש" בהיכלו של הרה"ק הריי"ץ מליובאוויטש זי"ע בארה"ב:
בליל הסדר השני, הודה הריי"ץ - שלא כמנהגו ולא כמנהג אבותיו - להניח תפוחי אדמה לכרפס, במקום הבצל.
[על תוכן המנהג בקצרה ממש: נהנו ברוב תפוצות ישראל לקחת לכרפס או פעטריזילי"ע (פעטרישק"ען, או סלרי, או צנונים קטנים, ויש שנהגו לקחת תפוחי-אדמה (קארטאפ"ל], ויש גם שנהגו לקחת כרוב (קרויט]
אך המנהג בחב"ד היה מאז ומקדם לקחת בצל לכרפם (ראה לקוטי טעמים ומנהגים בסוף שו"ע הרב הנדמ"ח כתב שם ואנו נוהגים ליקח בצל, ומוסיף בסוגריים (או תפוח אדמה). וגם בספר רשימות' הביא מהריי"ץ שאמר בימי חג הפסח תרצ"ה בהיותו בווארשא, שנהגו בליובאוויטש ליקח בצל לכרפס, ורק מחמת שנחלשו הדורות היו נשים וכדו' שלקחו תפו"א, ולא היה המהר"ש שבע רצון מזה, ע"ש]
הריי"ץ סתם ולא פירש מדוע שינה את מנהגו ואת מנהג אבותיו, מנהג זה לא נהג כן לא בשנים הקודמות ולא בשנים לאחר מכן החסידים שמרו בלבם מעשה זה שבוודאי יש כאן כוונה נסתרת, ומי יעמוד בסוד קדושים?
והנה, בימים ההם לא היה העולם כל כך 'מקושר' כהיום בשעתא חדא וברגעא חדא ועד שהגיעו החדשות למדינה אחרת היה לוקח זמן רב, כי בדרך כלל היו מתוודעים לדברים חדשים רק ע"י מכתבים, שלקח זמן עד שהגיע. והנה באחד מימי חול המועד פסח הגיעה הבשורה הלא טובה שאחד מצדיקי הדור נסתלק בימים אלו בארץ ישראל ה"ה כ"ק מרן אדמוה"ז זיע"א שנפטר כעשרה ימים לפני יו"ט פסח, אך החסידים עדיין לא קישרו כלל בין סיפור ההסתלקות לבין השינוי שהיה בליל הסדר השני.
בשבת חול המועד התוועד האדמו"ר הריי"ץ עם חסידיו, ואז ביאר האדמו"ר הריי"ץ מעצמו את פשר מנהגו בליל הסדר האחרון, וכך אמר:
"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. ידוע שלמטה אצל כל מדינה יש חוק שעל כל צד - מזרח, דרום, צפון, מערב יש "גענעראל" הממונה על הצד ההוא, והנה אם אחד הגענעראל"ן נפל במלחמה אז הגענעראל הקרוב אליו צריך לקבל הפיקוד על הצד ההוא ג"כ באופן זמני עד שתהיה הוראה מאת המושל להעביר את התפקיד למישהו אחר שימלא את התפקיד באופן מלא וקבוע.
"והנה", המשיך הריי"ץ בדבריו "האדמו"ר שנפטר עכשיו, היה מברר הניצוצות על ידי אכילת תפוחי אדמה ועכשיו שהוא נפטר, צריך לקחת התפקיד לברר הניצוצות ע"י אכילת תפוחי אדמה" ובזה ביאר הטעם ששינה ממנהגו בליל הסדר"
עד כאן הסיפור.
וידוע שרביה"ז זי"ע היה משתמש לכרפס בתפוח אדמה. והחידוש בזה, שאף שבמשך השנה היה מברך רביה"ז על התפו"א שהכל ולא אדמה, עכ"ז השתמש בזה לכרפס, (ומסתבר שהיה לוקח מקודם מין אחר כמו פעטרישק"ע, וע"ז בירך האדמה, ואח"כ אכל גם תפו"א, וכמנהג הרה"ק מראפשיץ זי"ע).
[ובאמת שבבית 'ראפשיץ' היו מברכים על תפוח אדמה במשך השנה ברכת שהכל ומאידך גיסא לקחו א"ז לכרפס, ורבים תמהו ע"ז, אך כבר קידמם בקושיא זו צדי"ק אחד ומאן ניהו רביה"ק בעל צבי לצדיק מבלאז'וב זי"ע, שבשנה הראשונה לחתונתו היה הרה"ק מבלאז'וב סמוך על שולחן חותנו זקנו ה"ה הרה"ק רבי אליעזר'ל מדז'יקוב זי"ע, ואחר ששאל את הד' קושיות הוסיף להקשות לזקינו עוד קושיא חמישית: "מה נשתנה הלילה הזה שמברכין על תפו"א בורא פרי אדמה?". וענה לו הרה"ק ר' אליעזר'ל שעל קושיא זו יענה לו תשובה בפרטות, ואחר כך הסתגר עמו בחדר, ומי יבוא בסוד קדושים וכו'. ובאמת יש רבים שיישבו המנהג בפשטות שאחר שבירך כבר על ירק אחר אינו מברך שוב ע"ז שהכל ומשום סב"ל, ואכמ"ל].
וידוע גם שאצל רבינו הזקן זי"ע היה תפוח אדמה מעיקרי מאכליו גם במשך השנה, כי היה חלוש המזג, ותקופה ארוכה היה מקיא כל מה שאכל, והיה אוכל רק דברים קלים לעיכול, וגם אכל מזונות מבלילה רכה, דברים קלים מאוד.
*
הדברים נרשמו למשמרת באחד מספרי חב"ד בשם 'שיחות קודש - קודם הנשיאות', שנדפס לראשונה לפני 40 שנה בערך, והוא מכיל בקרבו ליקוט של שיחות שנאמרו על ידי האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל בהתוועדויות בתקופה שקודם הנשיאות, בין השנים תר"צ-תש"י. הספר אזל מהמלאי ובינתיים לא נדפסו מזה שוב, היות והן שיחות מחתנו האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל מהשנים שלפני נשיאותו.
בימי הפסח ואחריהם תש"ז שהה האדמו"ר זצ"ל בפאריז (הוא שהה שם כשלשה חדשים מסוף אדר ועד כ"א סיון תש"ז, כדי ללוות את אמו הרבנית ע"ה בדרכה לארה"ב). ובספר הנ"ל מוצגות שיחות רבות, פנינים וקטעים, קטעים מ'יומנים' של אותם השנים המתארים התוועדויות במחיצת האדמו"ר זצ"ל, וסקירה נרחבת על ביקור פאריז - תש"ז.
שם בעמוד 102 מתוארת התוועדות שהתקיימה בל"ג בעומר תש"ז, כשלמעלה בראש הדף רשום התאריך: "יום ה' ל"ג בעומר ה'תש"ז, פאריז", ובין השאר מצוין שם שאחד ממקורביו ר' איסר קלובגאנט שאל משהו להאדמו"ר, ואז ענה לו האדמו"ר שהיו חדשות השנה אצל חותנו האדמו"ר הריי"ץ באמריקה, ומספר לראשונה על סיפור הכרפס, ולמטה בהערות מצוין שהיתה כוונתו לרביה"ז זי"ע.
אגב, מה שקורא את רביה"ז (בסוגריים) 'זקן האדמו"רים', כידוע שאז היו קוראים כן גם למי שהיה זקן בחכמה, ולא כהיום שהתואר הזה מיועד רק למי שוקן בשנים. וכדברי הגמרא הידועים (תענית ה:) 'ויהי כאשר זקן שמואל' (שמואל-א ח, א), הקשה הגמ' - ומי סיב שמואל כולי האי, והא בר חמישים ושתים הוה, דאמר מר מת בחמישים ושתים שנה זהו מיתתו של שמואל הרמתי, אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן 'זקנה קפצה עליו', ורביה"ז אכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנה, (ראה בגוף המאמר באנ"ש בלעטל שם באריכות, וחוץ מזה יש לציין שלא היה אדמו"ר אחר שנפטר באותה תקופה בימים שלפני פסח תש"ז, כך שאין לטעות בדבר).
*
סימוכין לסיפור זה נמצאים גם בזכרונותיו של החסיד ר' זלמן סודקביץ בספר "יציאת רוסיה והתייסדות קהילת אנ"ש בפריז" בעריכת הרב יוסף יצחק קעלער:
הרמ"ש התחיל להתוועד. רי איסר קלובגאנט שאל שאלה (שאני לא תפסתי בדיוק), ואח"כ הרמ"ש אמר: "כן! היו חדשות השנה: בליל סדר שני של פסח אמר כ"ק מו"ח להניח תפוחי אדמה במקום בצל לכרפס; בחול המועד, כשפתחו את הרדיו אמרו שאחד מזקני האדמו"רים הלך לעולמו, וכשכ"ק מו"ח התוועד בשבת חול המועד אמר: ימלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. ידוע שלמטה בצבא יש חוק שעל כל חזית, מזרח דרום צפון ומערב, יש 'גנרל' הממונה על החזית ההוא; אם פתאום נפטר אחד [הגנרלים], אזי [הגנרל] הקרוב אליו צריך לקבל את הפיקוד (באופן זמני) עד שיש הוראה מהמושל להעביר את התפקיד למישהו אחר שימלא את המקום באופן קבועי,
וכ"ק מו"ח אמר שהאדמו"ר שנפטר (שהיה זקן האדמו"רים) היה מברר את הניצוצות על ידי אכילת תפוחי אדמה, ועכשיו שהוא נפטר היה כ"ק מו"ח צריך לקחת על עצמו את התפקיד לברר הניצוצות ע"י אכילת תפוחי אדמה' (וזה היה הטעם שכ"ק אדמו"ר הריי"צ שינה בליל הסדר השני ממנהגו הרגיל לקחת בצל לכרפס ולקח במקום זה תפוחי אדמה).
*
אשמח לשמוע מקהל קוראינו הנכבד האם יש לסיפור זה איזכורים נוספים בבימות חב"דיות.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052
0
0
מאפשרים לכם לקבל
