









לזהות את המרגלית היקרה שיש לנו בבית

החלק החמשה עשר בסדרת ספרי המכתבים של רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ נ"ע, חמיו של הרבי, הוא ספר עשיר במכתבים נפלאים, מרגשים ומיוחדים שכתב בהיותו הרבי השישי בשושלת חב"ד לבתו ולחתנו, שהיו לאחר שנים, הרבי והרבנית מלובביץ׳.
באופן אישי, למדתי הרבה מהמכתבים הללו על יחסי אב לילדיו, מומלץ.
במכתב מיום שלישי ה' באלול תרפ"ט, 1929, כשמונה חודשים לאחר חתונתו כתב הרבי החותן לחתנו "התבונן היטב במרגלית הטובה אשר נתן לך האלוקים לאורך ימים ושנים, וכל טוב בגשם וברוח, והשם יתברך יתן לך חכמה בינה ודעת להבין הענין על בוריו, באמת לאמיתו."
מרגלית היא אבן יקרה. ומסתבר, שהחתן הצעיר, הרבי המיועד, לא הבין למה כיוון חותנו בענין המרגלית.
עברו חמשה חודשים, שוב כותב החותן מכתב לחתנו ושוב בסוף דבריו הוא מוסיף "ועל דבר המתנה הטובה, מרגלית יקרה, עדיין אין אתה יודע כוונתי או כבר עמדת על חידתי?”
חודש עבר, ובחודש שבט תר"צ עונה החתן לחותנו "ואיכות ומהות המרגלית טובה, טרם הבנתי פירושה, מה הוא".
שוב עבר חודש, וביום כה' באדר תר"צ, הוא יום הולדתה של בתו הרבנית חיה מושקא, פותר החותן את החידה לחתנו: "המרגלית טובה אשר נתן לך האלוקים, היא בתי רעייתך הכבודה תחי'ה (ועל זה כוונתי במכתבי ולא דייקת בלשוני)”.
לא פעם קורה לנו, שאנחנו לא יודעים להגדיר את האנשים שסביבנו כמרגליות.
"כי תבאו אל־ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם", כך נאמר בפרשת השבוע, פרשת תזריע-מצורע. שימו לב לסגנון הדברים. הקב"ה מבשר לנו על מתנה שהוא יתן לנו 'ונתתי'.
מה המתנה? ובכן, "נגע צרעת בבית".
האמנם? האם מתנה היא זו?
רש"י מוסיף ואומר שזו 'בשורה', לא פחות. הנה: ונתתי נגע צרעת - בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם. לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן.
כשבני ישראל עלו לארץ לראשונה, המטמונים היו חומריים, היום הם לא רק חומריים. לעניות דעתי יש כאן מסר נצחי ורלוונטי עבורנו והיום יותר מתמיד.
אתה רואה נגע, אתה רואה צרעת, אני אומר לך יש פה בשורה, יש כאן מטמון, חפש אותו. אולי תיאלץ לנתץ משהו בשביל זה, אבל יש עבורך מטמונים מוחבאים, אל תפספס.
לא פעם אני שואל את עצמי, אם הרבי היה שואל אותי על המרגלית שיש לי בבית, האם הייתי מבין שהוא מתכוון למישהו מבני ביתי?
יתירה מזו, היום, כשכבר קראתי את המכתב הזה, האם אני מבין שיש בביתי אבנים טובות ומרגליות?
וברגעים של קושי והתמודדות, כשמי מבני הבית מאתגר אותי, וכולנו הרי יודעים שאין מי שיודע לאתגר אותנו יותר מאשר מועמדים מבני המשפחה הגרעינית, האם באותו רגע אני זוכר שהמאתגר הזה הוא לא נגע אלא מטמון של זהב, שזו לא צרעת כי אם מרגלית יקרה?
בטוח שיש פה מטמונים. יש לנו מרגליות בבית. לא את הכל מצאתי, אני עדיין מחפש והלואי שלא אפסיק לחפש. אני רק מתפלל ומקווה לא לנתץ בדרך מידי הרבה דברים.
שיהיה בהצלחה,
שבת שלום.
הרב זלמן וישצקי
