מערכת COL
|
יום ט"ז טבת ה׳תשס״ו
16.01.2006
"אתה יכול לדבר אלי בעברית"
כיצד הגיעה אישה משכונת 'בית-ישראל' להדלקה המרכזית בתל-אביב ומה גילתה לשלוחי חב"ד ומיהו אברהמל'ה שמגיע מידי שנה שעתיים לפני ההדלקה * העיתונאי שאול שיף מעיתון 'הצופה' מספר על שני מפגשים שוברי-לב שהיו לרבה של מרכז תל-אביב, הרב יוסף גרליצקי, במהלך חג-החנוכה. הסיפורים המופלאים - ב'כתבה המלאה'
חנוכה מאחורינו וראויים חסידי חב"ד וישיבות ההסדר לכל שבח על המבצעים שלהם בשמונת ימי החג, להביא את אורו ומסריו למירב הבתים בערי ישראל ויישוביה. שני מפגשים שוברי לב היו לרבה של מרכז תל-אביב, הלא הוא השליח המרכזי של חב"ד בתל-אביב רבתי, הרב יוסף גרליצקי ולצוות עוזריו.
הללו הציבו כ"ח חנוכיות ברחבי העיר ובמרכזי השכונות. החנוכיה המרכזית הוקמה על במה ענקית בכיכר דיזינגוף ומדי ערב הדליקו את נרות החנוכיה הזאת אישי ציבור ממגזרים שונים. מאות מתושבי העיר השתתפו במעמד הזה. רקדו, כובדו בסופגניות ובדמי-חנוכה והשמחה היתה גדולה.
באחד הערבים, סמוך למועד ההדלקה, התקרבה קבוצת "פנקיסטים" לאתר החנוכיה. פניהם צבועות, בגדיהם משונים והגברים שבה מעוררי פחד. הם היו כ 12 איש ואשה. חלקם דוברי רוסית וזהותם היהודית אינה ברורה. אחד השליחים דובר רוסית נתבקש לשוחח עם הקבוצה, להרגיע אותה ולהבטיח שמעמד ההדלקה לא ייפגע.
ובעוד השליח מדבר רוסית עם חברי הקבוצה המוכרת למשטרה ולעובדי מחלקת הרווחה בעיריית תל-אביב, הוא פנה גם לאחת הצעירות, שהכיכר היא ביתה כמו לכל חבריה בשאלה כלשהי. תשובתה היתה: "אלי אתה יכול לדבר בעברית. שמי אדל והשם הזה ניתן לי על-שם בתו של הבעל-שם-טוב (ראשי תיבות "אש, דת, למו"). משפחתי גרה בשכונת "בית ישראל" בירושלים ומשם הגעתי לכאן.
לבו של השליח החסיר פעימה אך כלפי חוץ שמר על איפוק והמשיך בשיחה עמה בטון לבבי כדי לפתוח פתח להמשך הידברות מחוץ למסגרת הקבוצה.
ובכל מקרה, כל מי שיש לו שביב של מידע על אותה אדל משכונת "בית-ישראל" ועל משפחתה, מתבקש לפנות לכותב שורות אלו. E.MAIL בתחתית העמוד.
*
והיה אברה'מלה. חרש-אילם הגר בדירה באחד הרחובות הסמוכים לכיכר. דירה השמורה ככל הנראה לחסרי בית. כל חנוכה הוא מתייצב ליד החנוכיה כשעתיים לפני ההדלקה. דרוך ונרגש לקראת הרגע הגדול. כאשר פוצחים בשירי החג ורוקדים יחדיו אברהמ'לה בעננים ממש. נהרה שפוכה על פניו.
בנר השמיני אברהמ'לה ממצה כל שנייה וניכר עליו כי ככל שהולך ומסתיים האירוע פניו אוספות עצבות. ואמנם, כאשר עמדו הכל לעזוב את הכיכר, ניגש אברהמ'לה אל הרב גרליצקי ובתנועות ידיים ביקש להודות לו על שזיכה אותו במצוות החג ואחר "אמר": "עכשיו הכל הסתיים אין יותר חנוכיה. אני הולך כעת הביתה לישון ולא אקום עד חג החנוכה הבא".
חיים של נשמות תועות.
הללו הציבו כ"ח חנוכיות ברחבי העיר ובמרכזי השכונות. החנוכיה המרכזית הוקמה על במה ענקית בכיכר דיזינגוף ומדי ערב הדליקו את נרות החנוכיה הזאת אישי ציבור ממגזרים שונים. מאות מתושבי העיר השתתפו במעמד הזה. רקדו, כובדו בסופגניות ובדמי-חנוכה והשמחה היתה גדולה.
באחד הערבים, סמוך למועד ההדלקה, התקרבה קבוצת "פנקיסטים" לאתר החנוכיה. פניהם צבועות, בגדיהם משונים והגברים שבה מעוררי פחד. הם היו כ 12 איש ואשה. חלקם דוברי רוסית וזהותם היהודית אינה ברורה. אחד השליחים דובר רוסית נתבקש לשוחח עם הקבוצה, להרגיע אותה ולהבטיח שמעמד ההדלקה לא ייפגע.
ובעוד השליח מדבר רוסית עם חברי הקבוצה המוכרת למשטרה ולעובדי מחלקת הרווחה בעיריית תל-אביב, הוא פנה גם לאחת הצעירות, שהכיכר היא ביתה כמו לכל חבריה בשאלה כלשהי. תשובתה היתה: "אלי אתה יכול לדבר בעברית. שמי אדל והשם הזה ניתן לי על-שם בתו של הבעל-שם-טוב (ראשי תיבות "אש, דת, למו"). משפחתי גרה בשכונת "בית ישראל" בירושלים ומשם הגעתי לכאן.
לבו של השליח החסיר פעימה אך כלפי חוץ שמר על איפוק והמשיך בשיחה עמה בטון לבבי כדי לפתוח פתח להמשך הידברות מחוץ למסגרת הקבוצה.
ובכל מקרה, כל מי שיש לו שביב של מידע על אותה אדל משכונת "בית-ישראל" ועל משפחתה, מתבקש לפנות לכותב שורות אלו. E.MAIL בתחתית העמוד.
*
והיה אברה'מלה. חרש-אילם הגר בדירה באחד הרחובות הסמוכים לכיכר. דירה השמורה ככל הנראה לחסרי בית. כל חנוכה הוא מתייצב ליד החנוכיה כשעתיים לפני ההדלקה. דרוך ונרגש לקראת הרגע הגדול. כאשר פוצחים בשירי החג ורוקדים יחדיו אברהמ'לה בעננים ממש. נהרה שפוכה על פניו.
בנר השמיני אברהמ'לה ממצה כל שנייה וניכר עליו כי ככל שהולך ומסתיים האירוע פניו אוספות עצבות. ואמנם, כאשר עמדו הכל לעזוב את הכיכר, ניגש אברהמ'לה אל הרב גרליצקי ובתנועות ידיים ביקש להודות לו על שזיכה אותו במצוות החג ואחר "אמר": "עכשיו הכל הסתיים אין יותר חנוכיה. אני הולך כעת הביתה לישון ולא אקום עד חג החנוכה הבא".
חיים של נשמות תועות.
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
לשאול
ט"ז טבת ה׳תשס״ו
אני מקווה שלא איבדת קשר עם אותה "אדל". ההחשפות שלה בפניך היא הדרך שלה לזעוק לעזרה. היא יודעת שגילוי כזה יזעזע את השומע ואם היה לה טוב במצבה הנוכחי הרי שלא היתה נחשפת בפניך. אל תמתין לקצה חוט משמיים. תתחיל אתה לעבוד ולדבר. לרוב, צעירים כאלו מחפשים אוזן קשבת ומבינה, הבעת תמיכה רגשית ועצות שיתישבו להם על הלב. אתה יכול לגרום לה למהפך בחייה ואתה יכול לאבד את החוט הדק שהיא מסרה לך ואז היא תחזור לתוך אותו תוהו שחור.
אל תפחד מלהרים את הכפפה - אתה עוד תפתיע את עצמך (אני יודע על מה אני מדבר).
בברכה
[email protected]
אל תפחד מלהרים את הכפפה - אתה עוד תפתיע את עצמך (אני יודע על מה אני מדבר).
בברכה
[email protected]
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
אדל
י"ז טבת ה׳תשס״ו
היא בכיכר דיזנגוף.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
