מערכת COL
|
יום ט"ז טבת ה׳תשס״ו
16.01.2006
בית רבקה: המסע השנתי בעקבות השלוחים
מסע בעקבות העתיד. כן, זו לא טעות. זהו המסע השנתי בעקבות השלוחים, של תלמידות שנה ג' במכללת בית רבקה. זהו אינו מסע רגיל ככל המסעות בעקבות ימים עברו. זהו מסע המעצב ובונה את השלוחים, ובעצם השלוחות לעתיד. להמשך הכתבה
יום ראשון בבוקר. נקודת הזינוק הראשונה היתה בראשון לציון. לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת הקהילתי חב"ד ישבנו מרותקות לרב אריאל גורן, שסיפר כי "בית חב"ד אינו מסתכם בפעילות שבועית וקרוב של יהודי נוסף, בית חב"ד הוא המרכז הקהילתי של התושבים הם אלו המפעילים והמשתתפים בפעילויות ובאירועים. בכך, הופכת היהדות והחסידות לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של התושבים. השליחה, הגב' יוכבד גורן, פונה אל השליחות שבדרך: "אין מה להתבייש, העולם מוכן, צמא לשמוע. כל אחת יכולה לתת ולהשפיע, מי שיודע א' כבר יכול זאת, גם אם עדיין אינו יודע הכל.
לאחר דברי ברכה ממנהל המכללה הרב משה חפר וממנהל אגף הסניפים הרב נפתלי ליפסקר המשכנו במסע דרומה, בבחינת "הרוצה להחכים ידרים..."
הסיור במוסדות הרבים של חב"ד באשקלון מדבר בעד עצמו. מאות בנות חביבות, רצות בין הכיתות. קשה לזהות מי מהן מגיע מבית לא חב"די. השפעת המוסד אינה נשארת בין התלמידות "והשיב לב אבות על בנים" – אחת האמהות משתפת אותנו בשינוי שהתחולל במשפחתה בעקבות לימודי הבנות בבית ספר חב"ד. לאחר מכן שמענו מסר מאלף מהרב מנחם מנדל גורליק כשמחזיקים ב"קלאמקע" של הרבי – מצליחים ובגדול, הוא סיפר על סבתו הגב' בלה גולומבוביץ שנשארה אלמנה עם שני ילדים קטנים. כשנסעה ברכבת והילדים בכו היא קפצה בתחנה להביא מים חמים והנה הרכבת נוסעת היא כאן וליבה שם עם ילדיה. בתושיה של רגע היא נתלתה על דלת הרכבת, גומעת מרחקים, תלויה בין שמים וארץ מחזיקה בידית...
מאשקלון התקדמנו לבאר שבע, סגן ראש העיר תוצר של מוסדות חב"ד הותיקים ממרוקו, גאה לדבר אל בנות חב"ד. הוא מדגיש שכל יהודי שומר תורה ומצוות ממרוקו הוא תוצאה של עבודת חב"ד בשטח. אחריו מדבר הרב זלמן גורליק ומסביר על פי שיחותיו של הרבי - מהותו של שליח מהי? בין השאר סיפר את הסיפור הבא: אדם נכנס לבית חב"ד והביע את פליאתו: "אין לי ספק בגדלותו של הרבי. מובן גם, שכל חסיד ירצה שתמונה של הרבי תהיה תלויה בביתו. אבל מדוע אתם תולים תמונות של הרבי בכל פינה אפשרית? האם לא די בתמונה אחת"? ענה לו השליח: "בודאי אתה תולה מראות בביתך, סביר להניח שאפילו יותר מאחת. מדוע? כדי שתוכל לראות איך אתה נראה. אנו, מסתכלים על התמונה של הרבי כדי לראות כיצד אנו צריכים להראות". המסר של הסיפור מתחזק כששומעים ורואים את השליחים. חזותם מעידה על הביטול, ההתקשרות והאהבה האין סופית שלהם לרבי.
ארוחת צהרים וממשיכים. דרך ארוכה עוד לפנינו.
עם דמדומי שקיעה אנו פוסעים לאורך מכתש רמון, ובאוירה קסומה נשמעים ניגונים נוגים. מי יודע כמה זמן חכתה האדמה עד שיבואו ויטהרו אותה.
הגענו למלון, הלילה כולו לפנינו. לאחר התארגנות בחדרים ההתוועדות מתחילה. השליחה הגב' לאה אייזנבך מסבירה מאין מגיע הכוח לפועל בשליחות. להאמין בכוחותינו, כוחותיו של הרבי, ואז – "נעשה ונצליח".
לאחר מכן מוצגות דילמות בנושא, איך לא, שידוכים. צוות המורות המסור שהצטרף למסע והתלמידות מביעות דעות שונות ומחכימות זו את זו. לקראת סיום, כל בת מקבלת מדבקה אישית עם הפסוקים על פי שמה להוספה ב"ויהי רצון" בשמונה עשרה.
הרבה זמן לישון לא נותר, אבל המצברים מלאים בכח. כח שילווה אותנו מעכשיו והלאה. לא מוותרים על שיעור חסידות לפני התפילה. תפילת שחרית, ארוחת בוקר עשירה במלון ויוצאים לדרך. "מבצעים" – הבנות נחלקות לקבוצות. בנות מגמת "גיל הרך" מוסרות פעילות מרתקת בגני חב"ד. שאר הבנות גם הן לא טומנות ידן בצלחת ומחלקות פרוספקטים שונים ברחבי העיר. לאחר מכן נאספים לאוטובוסים. מקומם של האטרקציות לא נעדר. מסיירים במצפה התת ימי באילת ובשיט בים סוף. סוף סוף, גשמיות של יהודי, הקלה היא בעיניכם? עוזבים את אילת, לא לפני שסועדים בבית חב"ד המפואר והרב מנדי קליין מדבר על החלום שבשליחות, על עבודה מרתקת. "ויצא יעקב.. וילך חרנה". מאין היה ליעקב הכח לצאת לשליחות? מן החלום שהיה לו בדרך. החלום – נותן לנו את הכח להפוך את הנראה כבלתי אפשרי לאפשרי. הבטחון בה', בטחון ללא סיג, מלווה אותנו בכל צעד ושעל. זהו הביטחון בזכותו נקבל פני משיח.
ירוחם – המקום ערוך ומסודר. ארוחה מבושלת, מנה אישית לכל בת. כל הפרטים הקטנים זוכים ליחס ותכנון מראש. התוצאות נכרות בשטח בהחלט. לאחר הארוחה זכינו להכיר את משפחת וולף, השלוחים לירוחם. החל מן הקשיים שבמעבר למקום ועד היום. השליחה משתפת אותנו בחן וברגישות בכל שלב ושלב. יחד עם בנותיה הן מופיעות במערכונים קצרים המעבירים מסר בלתי נשכח.
המרכזת החינוכית של שנה ג', הגב' טברדוביץ, מסכמת את המסע ומודה לכל אלו שארגנו ונטלו חלק: בראש ובראשונה לרב משה חפר, מנהל המכללה, העומד מאחורי מסע נפלא זה. למנהל הסניפים הרב נפתלי ליפסקר שסייע בתכנון המסע, לשלוחים, לצוות המכללה – הגב' פרומה ליפסקר והמורות שהצטרפו: ראש החוג לחינוך מיוחד הגב' יהודית לנדו, הגב' חדוה סגל, מרכזת ההדרכה הפדגוגית הגב' חנה פלדמן והתלמידות הרבות שסייעו לקראת ובמהלך המסע.
את התחושה החזקה, גאוות חסידים, למול העוצמה וכח השפעתו של הרבי – אין לתאר. קשה לסיים מסע כזה. בעצם, הוא רק מתחיל. עוד כמה שנים (ולא הרבה), באחד המסעות הבאים, כשנעצור ב... תקום השליחה ותאמר לנו: "אני זוכרת את עצמי במסע הזה לפני מספר שנים. רואות את בית חב"ד המפואר הזה? ההחלטה להקים אותו נפלה כבר אז...".
לאחר דברי ברכה ממנהל המכללה הרב משה חפר וממנהל אגף הסניפים הרב נפתלי ליפסקר המשכנו במסע דרומה, בבחינת "הרוצה להחכים ידרים..."
הסיור במוסדות הרבים של חב"ד באשקלון מדבר בעד עצמו. מאות בנות חביבות, רצות בין הכיתות. קשה לזהות מי מהן מגיע מבית לא חב"די. השפעת המוסד אינה נשארת בין התלמידות "והשיב לב אבות על בנים" – אחת האמהות משתפת אותנו בשינוי שהתחולל במשפחתה בעקבות לימודי הבנות בבית ספר חב"ד. לאחר מכן שמענו מסר מאלף מהרב מנחם מנדל גורליק כשמחזיקים ב"קלאמקע" של הרבי – מצליחים ובגדול, הוא סיפר על סבתו הגב' בלה גולומבוביץ שנשארה אלמנה עם שני ילדים קטנים. כשנסעה ברכבת והילדים בכו היא קפצה בתחנה להביא מים חמים והנה הרכבת נוסעת היא כאן וליבה שם עם ילדיה. בתושיה של רגע היא נתלתה על דלת הרכבת, גומעת מרחקים, תלויה בין שמים וארץ מחזיקה בידית...
מאשקלון התקדמנו לבאר שבע, סגן ראש העיר תוצר של מוסדות חב"ד הותיקים ממרוקו, גאה לדבר אל בנות חב"ד. הוא מדגיש שכל יהודי שומר תורה ומצוות ממרוקו הוא תוצאה של עבודת חב"ד בשטח. אחריו מדבר הרב זלמן גורליק ומסביר על פי שיחותיו של הרבי - מהותו של שליח מהי? בין השאר סיפר את הסיפור הבא: אדם נכנס לבית חב"ד והביע את פליאתו: "אין לי ספק בגדלותו של הרבי. מובן גם, שכל חסיד ירצה שתמונה של הרבי תהיה תלויה בביתו. אבל מדוע אתם תולים תמונות של הרבי בכל פינה אפשרית? האם לא די בתמונה אחת"? ענה לו השליח: "בודאי אתה תולה מראות בביתך, סביר להניח שאפילו יותר מאחת. מדוע? כדי שתוכל לראות איך אתה נראה. אנו, מסתכלים על התמונה של הרבי כדי לראות כיצד אנו צריכים להראות". המסר של הסיפור מתחזק כששומעים ורואים את השליחים. חזותם מעידה על הביטול, ההתקשרות והאהבה האין סופית שלהם לרבי.
ארוחת צהרים וממשיכים. דרך ארוכה עוד לפנינו.
עם דמדומי שקיעה אנו פוסעים לאורך מכתש רמון, ובאוירה קסומה נשמעים ניגונים נוגים. מי יודע כמה זמן חכתה האדמה עד שיבואו ויטהרו אותה.
הגענו למלון, הלילה כולו לפנינו. לאחר התארגנות בחדרים ההתוועדות מתחילה. השליחה הגב' לאה אייזנבך מסבירה מאין מגיע הכוח לפועל בשליחות. להאמין בכוחותינו, כוחותיו של הרבי, ואז – "נעשה ונצליח".
לאחר מכן מוצגות דילמות בנושא, איך לא, שידוכים. צוות המורות המסור שהצטרף למסע והתלמידות מביעות דעות שונות ומחכימות זו את זו. לקראת סיום, כל בת מקבלת מדבקה אישית עם הפסוקים על פי שמה להוספה ב"ויהי רצון" בשמונה עשרה.
הרבה זמן לישון לא נותר, אבל המצברים מלאים בכח. כח שילווה אותנו מעכשיו והלאה. לא מוותרים על שיעור חסידות לפני התפילה. תפילת שחרית, ארוחת בוקר עשירה במלון ויוצאים לדרך. "מבצעים" – הבנות נחלקות לקבוצות. בנות מגמת "גיל הרך" מוסרות פעילות מרתקת בגני חב"ד. שאר הבנות גם הן לא טומנות ידן בצלחת ומחלקות פרוספקטים שונים ברחבי העיר. לאחר מכן נאספים לאוטובוסים. מקומם של האטרקציות לא נעדר. מסיירים במצפה התת ימי באילת ובשיט בים סוף. סוף סוף, גשמיות של יהודי, הקלה היא בעיניכם? עוזבים את אילת, לא לפני שסועדים בבית חב"ד המפואר והרב מנדי קליין מדבר על החלום שבשליחות, על עבודה מרתקת. "ויצא יעקב.. וילך חרנה". מאין היה ליעקב הכח לצאת לשליחות? מן החלום שהיה לו בדרך. החלום – נותן לנו את הכח להפוך את הנראה כבלתי אפשרי לאפשרי. הבטחון בה', בטחון ללא סיג, מלווה אותנו בכל צעד ושעל. זהו הביטחון בזכותו נקבל פני משיח.
ירוחם – המקום ערוך ומסודר. ארוחה מבושלת, מנה אישית לכל בת. כל הפרטים הקטנים זוכים ליחס ותכנון מראש. התוצאות נכרות בשטח בהחלט. לאחר הארוחה זכינו להכיר את משפחת וולף, השלוחים לירוחם. החל מן הקשיים שבמעבר למקום ועד היום. השליחה משתפת אותנו בחן וברגישות בכל שלב ושלב. יחד עם בנותיה הן מופיעות במערכונים קצרים המעבירים מסר בלתי נשכח.
המרכזת החינוכית של שנה ג', הגב' טברדוביץ, מסכמת את המסע ומודה לכל אלו שארגנו ונטלו חלק: בראש ובראשונה לרב משה חפר, מנהל המכללה, העומד מאחורי מסע נפלא זה. למנהל הסניפים הרב נפתלי ליפסקר שסייע בתכנון המסע, לשלוחים, לצוות המכללה – הגב' פרומה ליפסקר והמורות שהצטרפו: ראש החוג לחינוך מיוחד הגב' יהודית לנדו, הגב' חדוה סגל, מרכזת ההדרכה הפדגוגית הגב' חנה פלדמן והתלמידות הרבות שסייעו לקראת ובמהלך המסע.
את התחושה החזקה, גאוות חסידים, למול העוצמה וכח השפעתו של הרבי – אין לתאר. קשה לסיים מסע כזה. בעצם, הוא רק מתחיל. עוד כמה שנים (ולא הרבה), באחד המסעות הבאים, כשנעצור ב... תקום השליחה ותאמר לנו: "אני זוכרת את עצמי במסע הזה לפני מספר שנים. רואות את בית חב"ד המפואר הזה? ההחלטה להקים אותו נפלה כבר אז...".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
