אבל בעולם היהודי: בשביעי של פסח נפטר הרב מאיר מאזוז זצ"ל
ראש הישיבה זצ"ל נחלש בתקופה האחרונה ואושפז בבית הרפואה. מצבו ידע עליות ומורדות ובימים האחרונים הידרדר מצבו: תפילות רבים נישאו לשלומו ואף הוסיפו לו את השם 'רפאל' כסגולה לרפואה, אך למגינת לב בני משפחתו ותלמידיו בשבת שביעי של פסח ראש הישיבה זצ"ל נפטר.
הרב מאזוז העמיד דור של אלפי תלמידים והקים מוסדות תורה רבים. רבים שיחרו לפתחו ולשיעוריו שנמסרו לרבבות, בין היתר באמצעות תחנת הרדיו 'קול ברמה'.
רבים עלו לפקוד את מעונו לקבלת עצה וברכה.
הגר"מ מאזוז זצ"ל נולד בי"ג בניסן תש"ה נולד בתוניס לאביו הגאון רבי מצליח מאזוז הי"ד, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד ישיבת 'כסא רחמים' ולאמו כמסאנה לבית מאזוז.
בנערותו למד בישיבת 'חברת התלמוד' אצל הרב יצחק בוחניך ואצל הרב יוסף סוסו הכהן. בגיל 17 החל ללמד בישיבת 'אוהל יוסף יצחק' של חב"ד בתוניס.
נישא לרעייתו הרבנית אסתר לואיזה, ונולדו להם שני בנים וארבע בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת תשל"א, עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל, ובאותה שנה הקימו בבני ברק את ישיבת 'כסא רחמים'.
מוסדות הישיבה כוללים מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים בבני ברק ירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד. במוסדות לומדים למעלה מאלף וחמש מאות תלמידים.
קשריו עם חב"ד (חלק מהפרטים מאתר 'חב"דפדיה')
הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של שליחי הרבי בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם הרבי.
בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב לחסידות חב"ד ולרבי. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כר"מ בישיבת תומכי תמימים תוניס, והמשיך בזה במשך כתשע שנים. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב ניסן פינסון, שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן.
בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.
לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על ציון חמיו בערב ראש השנה תשכ"ז. ואכן, לאחר תשעה חודשים בכ"ו סיוון תשכ"ח נולד לו בן.
גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות. כששמע אודות דבריו של הרבי על צורת הלוחות, שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים".
בחודש ניסן תשמ"ו, בעת חגיגת סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי, וברקע התנגדות של ציבור מסויים, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד הרמב"ם על הסדר.
בשנת תשמ"ז קיבל הרב מאזוז את הספר "חידושים וביאורים בש"ס" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב חנניה יוסף אייזנבך כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק הרמב"ם שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, חכמה מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".
במענה מחורף תשמ"ח כתב הרבי לרב שלום דובער ליפשיץ שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש: "כמדומה שהוא (אביו?) היה חב"דניק גלוי בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – כלל דחב"ד בארץ הקודש לכל זה וכל כיוצא בזה – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)".
בד' תשרי תנש"א קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. אחד מידידיו עבר אז אצל הרבי בחלוקת דולרים, וכאשר הוא הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז ברך הרבי: "הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה.
בי' כסלו תשנ"ב הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת דולרים.
בהקדמתו לספר הקבלה "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על מלחמת המפרץ, עודדה אותו במהלך המלחמה.
כאשר עסק הרב שלום דובער וולפא בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס למסכת סנהדרין וקיבצם לספר אוצר חידושים בש"ס, הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות לעיבור השנה.
השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.
על השאלה "האם כדאי ללמוד תניא?", השיב: "מצוה. אני למדתי אותו שלש פעמים".
הערכתו לרבותינו נשיאינו
הערכתו לרבי ולחסידות חב"ד היא מן המפורסמות ודיבר רבות עם חסידיו על מעלת לימוד התניא קדישא וחסידות בכלל.
בשיעוריו הרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב בשבועון כפר חב"ד משנת תשמ"ב כתב על הרבי:
"האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו."
חבל על דאבדין, ברוך דיין האמת.
מאפשרים לכם לקבל
