ה'קביעות' כמו השנה גרמה לשינוי בתכניות; הרבי התייחס
בהתוועדות לכבוד ח"י בניסן יום הולדת אביו של הרבי וכן יום הברית של הרבי שמעתי מפי א' מחתניי סיפור מעניין.
היה זה בשנת תשל"ד שבה הלוח העברי היה כמו בשנה זו שערב פסח חל להיות בשבת וכן פורים חל אז ביום שישי. הגר"י גערליצקי שכיום משמש כשליח ראשי לתל אביב ורב קהילת חב"ד שם למד בשנת תשל"ד ב-770 וכמו כל התמימים השתתף במבצע פורים ברחבי ניו יורק.
כיון שפורים חל ביום השישי והתמימים חששו שלא יספיקו לזכות את היהודים במצוות הפורים הם החלו את המבצע כבר ביום חמישי. הם הגיעו לאוניברסיטה מסויימת וחילקו לסטודנטים היהודים הלומדים שם משלוחי מנות תוך שהם מבהירים ומסבירים להם שיום הפורים הוא מחר ביום שישי ועליהם להחליף עם זולתו מחר את המשלוח מנות וכך יקיימו את המצוה בפועל ממש.
בדרכם חזרה למכוניתם הם שמו לב שהסטודנטים איבדו את סבלנותם וראו על הקרקע את העטיפות של המשלוחי מנות קרועים וריקים מתכולתם.
היתה להם תחושת החמצה מכך שהם עשו את כל הדרך לאוניברסיטה והתאמצו להגיע לאותם יהודים לזכות אותם במבצע משלוח מנות והנה הם אכלו את מיני המתיקה מיד ולא המתינו ליום המחרת.
כאשר הם חזרו ל-770 הם דיווחו על כל פעילותם ובין היתר כתבו לרבי [ויתכן שרק אמרו זאת למזכיר הרב חודוקוב] שהסטודנטים לא התאפקו ואכלו את המשלוח מנות יום קודם וכן על תחושתם החמוצה.
•
בהתוועדות הקרובה שהתקיימה בפרשת פקודי הרבי פתח את ההתוועדות בביאור שצריך ללמוד הוראה מקביעות השנה הזו ששבת סמוכה לראש חודש ללא הפסק בינתיים, הוראה שלמדים לא רק בנוגע לשנה זו, אלא בנוגע לכללות העבודה בכל הזמנים.
ויובן ע"פ סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בקשר לחג הפסח.
ובהקדים שחג הפסח הוא עיקר ענינו של ר"ח ניסן, "ר"ה לרגלים", "רגל שבו ראש השנה לרגלים", וזהו גם ענינה של פרשת החודש, שלאחרי הפסוק השני שבו מדובר אודות ר"ח ניסן, עוסקת הפרשה כולה בחג הפסח, ואעפ"כ נקראת בשם "פרשת החודש". ולכן הרי זה הזמן המתאים לסיפור בנוגע לחג הפסח.
וזה דבר הסיפור:
אצל הצ"צ הי' נהוג, שהחסידים האורחים שהגיעו אליו לחג הפסח, היו מקבלים את צרכי הפסח עכ"פ את הענינים הקשורים עם זכר ליצי"מ: מצה ומרור כו' ע"י שליח מהצ"צ, והסדר הי' שלא המתינו עד ערב פסח, אלא היו מקבלים את צרכי הפסח ימים אחדים לפני הפסח, כדי שיהיו רגועים ללא בלבולים כו'.
ופעם אירע שבערב פסח הגיע החסיד ר' יחזקאל דרויער לביתו של הצ"צ, והתאונן שאין לו צרכי הסדר. ומיד נעשה רעש, היתכן?! וכששאלו את הצ"צ לפשר הדבר, השיב שבודאי שלח לו את צרכי הסדר ע"י השמש, כמו לשאר האורחים.
ואז התברר, שאכן השמש הביא להר"י מה ששלח הצ"צ, אלא שכאשר הר"י שהי' שקוע בעבודתו כו' שמע שהצ"צ שלח עבורו דבר מה, לא חשב הרבה, ומבלי להמתין משך זמן, אכל מיד כל מה שקיבל מהצ"צ... ואח"כ אמר, שמה ששלח לו הצ"צ אכן הועיל לו בענינים שעסק בהם באותה שעה לימוד החסידות ועבודת התפלה כו'. ובסופו של דבר הזמין הצ"צ את הר"י לערוך את הסדר אצלו.
ג. סיפור זה דורש ביאור:
בודאי ידע הר"י שהצ"צ נוהג לשלוח לאורחים את צרכי הסדר ימים אחדים לפני פסח; וא"כ איך עשה דבר כזה לאכול את צרכי הסדר תיכף ומיד בשעה שקיבל אותם ?!
ומסתמא ידע הר"י מה הוא אוכל שהרי בודאי ברך לפני האכילה, וההבדל בין מצה למרור נוגע גם לברכתם !
אך הענין הוא שהר"י הי' במעמד ומצב שלא שייך לשאול עליו קושיות כיון שהי' בטל במציאות, ("אויס מציאות"), באופן שכל מציאותו היא שהוא חסיד של הצמח צדק.
כי, כל מציאותו של יהודי אינה אלא לשמש את קונו, והרי הענין ד"ויאמינו בהוי"" קשור עם "משה עבדו", כמ"ש במכילתא: "כל מי שמאמין ברועה נאמן כאילו מאמין במי שאמר והי' העולם"
ולכן, כשהגיע לו דבר ששלח רבו הצ"צ, הי' ברור אצלו שדבר זה נוגע ושייך לעבודתו ברגע זה, ולכן לא המתין, אלא אכלו מיד, באופן שנעשה דם ובשר כבשרו.
ואכן רואים בפועל שהנהגה זו סייעה לו בעבודתו באותה שעה, ולא עוד אלא שהרויח גם שהצ"צ הזמינו לסדר שלו!
ד. וההוראה מסיפור זה דכיון שסופר ברבים ע"י נשיא אודות נשיא כו', בודאי יש בו הוראה:
יש לנצל כל דבר לעבודת ה' תיכף ומיד, ולכן, כשרואה או שומע דבר מסויים בהשגחה פרטית, הנה מיד באותו רגע עליו לנצל זאת בעבודת ה'.
והרי רואים במוחש שכאשר מעוררים על ענין מסויים ועושים זאת תיכף ומיד, אז נעשה הדבר בחיות ולהט ("שטורעם") יותר מאשר דבר שנעשה (אפילו ע"י "עבד נאמן", שמרגיש וחי את הענין כו', אבל) רק לאחר זמן.
וזוהי גם המעלה שבקביעות שנה זו, שפרשת החודש היא באופן שממנה באים מיד לר"ח ניסן, ללא הפסק בינתיים
•
הבחורים התמימים ששמעו את דברי הרבי בהתוועדות הבינו כי הרבי כנראה עונה להם על מפח הנפש שלהם ורומז להם כי גם אם היו כאלו שאכלו את משלוח המנות לפני הפורים הרי זה דומה לאותו חסיד ר' יחזקאל דרויער שאכל אף הוא את דברי המאכל שנשלחו אליו בטרם הגיע זמנם להאכל.
גם אם הסטודנטים לא קיימו את מצות משלוח מנות בעיתה ובזמנה אבל בטח זכו להתעוררות מסויימת כשאכלו את דברי המזון שנשלחו להם מהרבי מליובאוויטש.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com
ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
