טיול שלא אשכח \ מטעמים לחג הפסח
הרב אברהם פרודנשטסקי, שליח הרבי בגני יוחנן
לא! לא! לא תמיד חשתי כך...
ליל הסדר השנה היה מיוחד כל כך עבורי עד שחשתי ממש בן חורין.
תוך כדי שאני מאדים מעצמת חריפות החריין של המרור אותו לעסתי הבנתי מהי תחושת בן חורין אמיתית.
היה זה אחרי שבועיים של חלוקה פיזית של אלף שלשות מצה לכל תושבי גני יוחנן ויציץ והסביבה יחד עם כלל עובדי המועצה האיזורית גזר ובית הקשיש הצמוד שם.
וכמובן הכנות מסיביות לאירוח של תושבי גני יוחנן/מזכרת בתיה ואפילו אורחת אחת מבוסטון הרחוקה שהואילו לחגוג יחד איתנו את ליל הסדר.
פתאום נפל לי האסימון כי לראשונה יחד עם רעייתי אנו מגשימים ממש את החלום עליו דיברנו בפגישות ההיכרות ביננו לפני עשרים שנה טרם התחתנו.
כשיחד עם הוריי אישתי וכל ילדינו אנו המארחים של תושבים מהמושב שמשתוקקים לחווית ליל סדר כהלכתו.
נזכרתי גם כי לא תמיד זה היה כך.
ילדותי היתה רווית עליות וירידות כאשר הוריי התגרשו עוד בטרם הכרתי את עצמי...
כך שמעולם לא חשתי ליל סדר משפחתי עם אבא בבית בו גדלתי.
תמיד הייתי נוסע עם אימי ואחותי להתארח בלילי סדר.
לעולם לא אשכח את ליל הסדר בהיותי כבן שמונה, בביתו הפרטי של הרב יחזקאל סופר עם כל משפחתו המורחבת.
אלו היו רגעים מרוממים במיוחד עבורי כאשר רק נכנסתי אליהם בערב חג וראיתי מיד את בתם עם חתנה לומדים ליקוטי שיחות מנצלים את הזמן עד לחזרת הרב מבית הכנסת ולאחר מכן לאורך כל הסדר,
הרב, שניכר כי חש ממש בן חורין, מנהל את הליל סדר ביד רמה ולא שוכח לדאוג שיעבירו לי אישית חתיכת מרור עם קצת חריין למרות שישבתי בקצה השני של השולחן ולמעלה מעשרים נוכחים היו לפניי וכמובן האוכל הטעים שהרבנית טרחה להכין.
חשתי ממש חוויה שאינה רגילה כלל עבורי עד כי רציתי שלא תגמר.
למחרת כשחזרנו לביתם שוב לארוחה נוספת שמעתי אחרי הקידוש מאחד הילדים של הרב כי הם מתכננים לצאת לטיול לחפץ חיים וכאן חשתי כיווץ בלב מההבנה שלי כי עבורי זה רק חלום וכי אין לי מי שיקח אותי עם רכב לטיול כזה משפחתי.
זו היתה עבורי טלטלה שאיימה להעכיר לי את כל החוויה המיוחדת מאמש.
זה היה חזק ממני וניגשתי לאימי כשאני שואל בשקט האם אני יכול לנסוע איתם לטיול.
אימי שלא ידעה מה לומר... ביקשה שאשאל את הרבנית ואכן ניגשתי אליה למטבח תוך שהיא עסוקה בארגון הארוחה.
היא ענתה כי תבדוק זאת עבורי.
אכן למחרת הלא יאומן עבורי קרה והם הסכימו לצרף אותי לטיול משפחתי כמוהו לא חוויתי מאז נולדתי.
ממש נתנו לי הרגשה של אחד האחים כמו שלא הרגשתי מעולם קודם... ואכן הגענו לחפץ חיים ולאחר מכן נסענו גם לראות את השקיעה בחוף הים תוך שהם לא מפספסים לצלם אותי גם בחפץ חיים וגם בחוף.
רגעים נדירים כל כך שלא אשכח לעולם.
כל זה חזר אליי כבומרנג מרגש היום תוך שאני מבין איך שלושים שנה אחרי אני משתדל לבצע ממש את מה שהרב עשה אז עבורי ועבור אימי ואחותי לכל מי שרק יואיל לבוא להתארח בביתי.
חופש או חירות
איני יודע להגדיר זאת במדיוק אך ללא ספק בשונה מחופש המסמל בעיניי את חוסר העשייה והרצון להפסיק את העמל והיגיעה אל איזו חופשה...
כמו שכתוב בפסוק "במתים חופשי" כי פטורים הם מקיום המצוות המעשיות.
מגיעה החירות ממש מהצד השני ובשונה מחוסר העשייה של החופש היא מאפשרת עשייה ללא הפסקה אך מתוך תחושת חירות על אשר אנו יכולים להגשים את חפצינו ורצוננו לממש את שהבורא כל כך חפץ ורוצה מאיתנו.
אז אם גם אתם רוצים לחוש בני חורין על אמת... הביטו סביבכם וראו אם יש ילד או אדם הזקוק לתשומת ליבכם, לליל הסדר איתכם או אף טיול עימכם שהוא לא יוכל לחוות מעולם בלעדיכם.
בברכת חירות לכולם בגשם וברוח
הרב אברהם יצחק פרודנשטסקי
בית חב"ד גני יוחנן
0545472770
***
מוקדש באהבה עצומה לרב יחזקאל ורעייתו הרבנית שרי סופר על שנתנו מעצמם ללא הפסקה למשפחתי בכל שנות ילדותי.
מוקדש גם לעילוי נשמת אליהו בן רזלה ז"ל שתמיד דאג לסביבתו
מאפשרים לכם לקבל
