ויקרא | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
בוקר טוב בוקר תה, ובינתיים ותוך כדי. להפעיל מכונה, לבשל אפונה, לעטוף מתנה להרדים הקטנה. תרגיל, בקי ורגיל, בְּשׁוּרָה במקביל. כריך ונייד ספר ביד, בפנים לא ליד עכשיו ומייד. אין תחנות, לא רואה חלונות, התחלפו העונות? מי עוסק בקטנות. מחברת, שוזרת, מהר מקלידה, ספייס רווחים באקראי משמיטה…
ואז צונחת, משבר, נגמר האוויר וצריכה לוותר. פעם הכרתי צלילים של פסנתר, היום רובצת איה הפנתר. כואב לו הראש, במשק שביתה, בוקר לא טוב אני במיטה. הופר האיזון, הגוף מאוזן, הקל הרחום הטוב והזן…
בפרשת ויקרא קורא הקב"ה למשה, שילמד את בני ישראל את עניין הקורבנות. ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". רש"י מפרש, שדיבר ה׳ אל משה לא ברצף אלא בהפסקות ״ומה היו הפסקות משמשות ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין…". לא להדביק פסוק לפסקה, לייצר לייקר את ההפסקה.
בסלסלות קש מוצרים לסדר, להפריד רגעים בְּרַכּוּת לגדר. לנשום לפרקים, להאט להרהר, למתן במקצת את הסוס הדוהר. לבדוק את הטווח, גוונים ומקצב, לאפשר לשני מקום במרחב. להתבונן יום ועדיף יממה, לתת לטיפה לחלחל באדמה.
לנוח, לעשות ריסטרט, ברווח ינבוט משהו חדש…
שבוע טוב!
חנה גופין
מאפשרים לכם לקבל
