איך נתמודד עם ההוצאות הגדולות לפסח? עושים סוויצ'

ר' זלמי ביסטריצקי מסביר על מטרות הארגון: "אנו עוזרים למשפחות לבנות חוסן כלכלי – יכולת של משפחה להתמודד לא רק עם המאזן החודשי בסוף החודש אלא לבנות יכולת של המשפחה לראות מעבר לאופק וגם בפסח להגיע מוכנים לפסח ואיך אנחנו לא מופתעים וערוכים לזה. אם יש טיפול שיניים או טיפול לרכב אז לא נכנסים לסחרור כלכלי בגלל זה.
הוא מוסיף ומציין כי "מחקרים מראים של-70 אחוז מהמשפחות בישראל נגרם להם לסחרור כלכלי בגלל הוצאה של טיפולי שיניים. זה אבסורד כי גם טיפול במוסך זה משהו שקורה והוא חלק משגרת החיים של כל משפחה וצריכים להיות מוכנים.
"המבט התכנוני צריך להיות שנתי ולא חודשי", הוא מסביר. "כל משפחה צריכה לשמור סכום כסף בצד, קופה קטנה שנועדה לא לשימוש חודשי אלא למקרים מיוחדים. חג הפסח או שמחה משפחתית גם הם צפויים מראש".
"פסח עולה יותר מכל חג אחר ולכן צריך להיערך לזה. כל אחד בסגנון שלו יש שיותר מתוכננים כמה חודשים מראש אבל רוב האנשים מתחילים להיערך לפסח, כחודש לפני, מפורים. כמו שמתכוננים בניקיונות, צריכים גם לתכנן איך מתמודדים עם החג הזה.
האזינו לריאיון המלא:
"חשוב לי להדגיש: הרבה אומרים שהם יודעים שלא יצליחו להיערך ואין להם הכנסות גבוהות אז למה לעסוק בזה?
"אני עונה להם, שעצם העיסוק בעניין הזה כבר מייעל ב-20 או 30 אחוז את הבעיה. ודבר שני, כשאתה יודע את הבעיה קל לך יותר להתמודד איתה. מי שלא מתכנן הוא מוציא במצטבר הרבה יותר מאדם שיודע מהם הצרכים שלו, גם אם לא יכול להתמודד עם זה כלכלית.
ר' זלמי ביסטריצקי נותן גם טיפ חשוב:
"דבר ראשון צריך לחלק את החודש שנשאר לתקופות. למשל עזרה בניקיון, לתכנן ולראות מה שצריך לעשות וכמה כל דבר אמור לעלות. בשלב השני לראות מה ההיערכות של קניית בגדים או מכשירי חשמל חדשים וכדומה. דבר שלישי, תקציב המזון והדבר הרביעי זה תקופת החג עצמו, מה הצרכים שלנו בתקופה הקרובה. כשממפים עם 'תג מחיר' מקבלים תמונה יותר נכונה. ניתן להסתכל מה היה בשנה שעברה דרך כרטיסי אשראי ולדון מה משתנה השנה מבשנה שעברה. יהיו יותר אורחים? מה השינויים, ולפי זה להיערך נכון.
לגבי סדרי עדיפויות, על מה ניתן לוותר ועל מה לא, מסביר ר' זלמי: "כל משפחה תקבל החלטה מה נכון לה. יש כאלה שלא יוותרו על ביגוד, אחרים על טיול מושקע או על אוכל טוב ויקר בחג, בשר משובח וכל מטעמים. חשוב להתבונן במציאות ולזהות ולמפות מה הצורך ומה הפער התקציבי ואז לקבל החלטות.
שיטת הרמזור
"לפעמים לא יודעים איך להתמודד אז אנחנו מציעים את שיטת הרמזור. תצבע כל הוצאה בצבעים ותנסה להבין האם אתה חייב את ההוצאה הזאת או שזו הוצאה שהיא 'בירוק' וניתן לוותר עליה. זה יעזור לך לעשות סדרי עדיפויות.
לגבי חיזוק המודעות בקרב משפחות אנ"ש: "בהחלט יש מודעות גבוהה, יש משפחות שרוצות ללמוד ולשמוע. כולם מבינים שאם אתה לא מנהל את הכסף שלך היום, אין לך סיכוי לשרוד את המצב הכלכלי בזמן אמת.
"משפחות רוצות לתכנן ולחשוב על החתונות של הילדים וכדי להגיע לזה שמחים, חייבים לתכנן את זה כמו שצריך, בראייה לטווח ארוך יותר."
סודות התקציב לפסח: איך לחגוג בלי חובות?\ עינת זיו גורודיסקי
פסח כבר ממש כאן, אם נפתח את החלון נוכל להריח את ריחות הפריחה והאקונימיקה - אצלנו הם באים ביחד. אז מה מחכה לנו מלבד הנקיונות והפריחה שבחוץ? פסח טומן בחובו גם הוצאות כלכליות לא קטנות. ליל הסדר, ארוחות החג, תכנוני חול המועד, ביגוד והנעלה ומה לא. כולם מחכים לנו מעבר לפינה. נשמע מלחיץ? אספנו בשבילכם טיפים של זהב אותם אפשר ליישם ממש מרגע זה , השנה אפשר בהחלט להגיע לליל הסדר אחרת.
איך להימנע מהלחץ הכלכלי של פסח? עם תכנון חכם, תיאום ציפיות וגמישות – תוכלו להפוך את החג לא רק למהנה ומשפחתי יותר, אלא גם לחסכוני ונעים לחשבון הבנק.עבור רבים מאיתנו, חג הפסח מעורר תחושת התרגשות, אך לא פחות מכך – גם חשש כלכלי. ניקיונות, קניות, מתנות, אירוח ולעיתים גם חופשות וטיולים – כל אלו מייצרים עומס משמעותי על התקציב המשפחתי. משפחות רבות מוצאות את עצמן נכנסות למתח וללחץ, ולעיתים אפילו מאבדות את חדוות החג בגלל הדאגה הכלכלית שמלווה אותו.
דווקא עכשיו, כחודש לפני פסח, זה הוא הזמן המושלם לעצור לרגע ולבצע תכנון כלכלי מוקדם ונכון. תכנון כזה לא רק יסייע לכם לחסוך כסף, אלא גם יאפשר לכם להגיע לחג בתחושת שליטה, מוכנות ורוגע – ולפנות מקום לשמחה ולאווירה החגיגית עם המשפחה.
התמודדות עם הפחד: להתחבר ולא להתנתק
אחת הטעויות הנפוצות היא הנטיה להתנתק מהנושא כאשר התחושה היא שאין מספיק כסף. יש שמעדיפים להתעלם מהמצב הכלכלי ולקוות ש"הכול יסתדר איכשהו". בפועל, התנהלות כזו עלולה להוביל לבזבוזים מיותרים, להוצאות בלתי מתוכננות ולחובות שילוו אתכם זמן רב אחרי שהאפיקומן יימצא.
גם אם בסופו של דבר לא תצליחו לעמוד בכל היעדים שתציבו לעצמכם, עצם התכנון והמודעות יעניקו לכם כלים חשובים להמשך: תדעו כיצד לתכנן תקציב, איך לפרק את ההוצאות לפרטים, תלמדו להציב סדרי עדיפויות ובעיקר – תקבלו החלטות מושכלות שיתאימו ליכולת הכלכלית האמיתית שלכם.
כך תבנו תכנון תקציבי חכם לפסח:
1. קבעו פגישה זוגית לתכנון -
עוד לפני שמתחילים בטבלאות ובמספרים, חשוב לייצר תיאום ציפיות כזוג. קבעו לכם זמן לשבת יחד ולדבר בגובה העיניים: מה חשוב לכל אחד מכם לקראת החג? מה התקציב הכללי שעומד לרשותכם? אילו דברים מהווים "חובה" עבורכם ואילו בגדר "רצוי"?
בהמשך, שתפו גם את הילדים, בהתאם לגילם. זה לא רק יחבר אותם להתנהלות המשפחתית, אלא גם יעזור להם להבין את הגבולות הכלכליים ויפחית אכזבות עתידיות.
2. מפו את ההוצאות
בנו טבלה מחולקת לפי ימים או שבועות שנותרו עד החג - הטבלה שתכינו צריכה לכלול את כל התחומים שבהם צפויות הוצאות עד ובמהלך החג:
הוצאות עד ערב החג – ניקיונות, רכישת בגדים, מתנות, מכשירי חשמל וכל צורך אחר שמתעורר לפני החג עצמו.
הוצאות מזון לליל הסדר ולחול המועד – מצרכים לליל הסדר, אוכל לאירוח וארוחות חג נוספות.
הוצאות חול המועד – טיולים, בילויים, הופעות, פעילויות לילדים ועוד.
ליד כל הוצאה, ציינו בעמודה נפרדת את רמת החשיבות שלה עבורכם – קריטי, חשוב או מותרות. כך תוכלו להבין מה ניתן אולי לדחות, לצמצם או אפילו לוותר עליו.
3. חשבו את הסכום הכולל -
לאחר פירוט כל ההוצאות, חשבו את הסכום הכולל והשוו אותו להכנסות הצפויות שלכם לחודש זה. האם התקציב מאוזן? האם יש פער? אם אכן יש חוסר – אל תיבהלו. כאן נכנס שלב היצירתיות.
4. חפשו פתרונות מחוץ לקופסה -
הפתרון אינו בהכרח לקצץ את כל מה שגורם לכם הנאה. במקום זאת, חפשו אלטרנטיבות חכמות:
אולי אפשר להמיר טיול יקר בטיול זול יותר, או להעדיף בילוי מקומי על פני נסיעה יקרה?
אולי אפשר לשאול מכשיר חשמלי מחברים או בני משפחה במקום לרכוש חדש?
שקלו לקנות בגדים באאוטלטים, בחנויות יד שניה או במבצעים – ובמקרים מסוימים, וותרו על רכישה השנה אם אין בכך צורך מובהק.
5. אל תשכחו את שלב הבקרה -
במהלך החודש, בצעו בקרה שבועית. בדקו מה כבר הוצאתם, אילו סעיפים "ברחו" מהתקציב ומה ניתן עדיין לאזן. לפעמים, תגלו שהיו הוצאות שלא צפיתם מראש – ואז יהיה קל יותר לבצע התאמות קטנות בזמן, מאשר להגיע לערב החג עם תקציב שחורג מהיכולת.
האם כדאי לקחת הלוואה?
שאלה שחוזרת על עצמה כמעט בכל חג – והתשובה שלי היא: רק כמוצא אחרון. הלוואה עבור הוצאות שוטפות, כמו אוכל או ביגוד, מגדילה את העומס הכלכלי גם אחרי שהחג ייגמר. גם כך, בחודש רגיל יש לכם הוצאות שוטפות – ואין סיבה להפוך את חג הפסח לנטל כלכלי שילווה אתכם חודשים קדימה. במידת הצורך, חפשו פתרונות ביניים אחרים ורק אם אין ברירה – שקלו הלוואה בזהירות ותוך תכנון מדוקדק של החזר חודשי.6. בדקו עד הפרטים הקטנים – ממש כמו בדיקת חמץ
כמו שבדיקת חמץ עוסקת במציאת פירורים קטנים שמסתתרים בין הסדקים, כך גם התקציב שלכם צריך להיבדק לעומק. בחנו כל הוצאה, קטנה כגדולה. לעיתים דווקא "הוצאות קטנות" מצטברות לסכומים משמעותיים. לדוגמה: מתנות קטנות למארחים, צעצועים לילדים או תוספות לא מתוכננות לסל הקניות.
ומה יקרה אם לא תתכוננו?
אם תיכנסו לחג ללא תכנון כלכלי, רוב הסיכויים שתוציאו יותר ממה שהתכוונתם. חוסר מודעות תקציבית מוביל לבלבול ולבזבוזים מיותרים, יוצר תחושת חוסר שליטה, ולעיתים אף גורם לאכזבה עצמית כשמתברר שלא עמדתם ביעדים או בציפיות שלכם מעצמכם.
לעומת זאת, תכנון מוקדם מפחית את ההפתעות, מונע לחצים מיותרים ומאפשר לכם לבלות את החג בתחושה של רוגע ושמחה אמיתית.
פסח הוא חג של חירות. זהו זמן שבו אנו מבקשים להשתחרר מעבדות – גם מהעבדות הכלכלית שיכולה להכביד עלינו. תכנון נכון יעזור לכם לשחרר את הראש מהדאגות ולהתפנות למה שבאמת חשוב: זמן איכות עם המשפחה, אווירה טובה וזיכרונות מתוקים שילוו אתכם הרבה אחרי שהאביב יסתיים.
זה הזמן לדאוג לכך שהחג יהיה לא רק כשר – אלא גם שמח, רגוע וחכם מבחינה כלכלית
לסיכום -
1. הקדישו זמן לשיחה זוגית – תיאום ציפיות ושיחה פתוחה על התקציב יפחיתו מתחים ויסייעו בשיתוף פעולה לאורך כל החודש.
2. חלקו את התקציב לפי קטגוריות – ניקיונות, ביגוד, מזון, טיולים, מתנות ועוד. תעדיפו לכתוב הכל בצורה מסודרת בטבלה.
3. דרגו כל הוצאה לפי רמת החשיבות – קריטי, חשוב, או מותרות. כך תדעו מה אפשר לקצץ אם תתגלה חריגה.
4. חשבו את הסכום הכולל מראש – בדקו האם ההכנסות שלכם מכסות את התכנון. אל תבנו על "נסתדר בדרך".
5. בצעו בקרה שבועית – עקבו אחרי הביצוע בפועל, והיו מוכנים לבצע התאמות במידת הצורך.
6. חפשו אלטרנטיבות זולות ויצירתיות – אל תפחדו לשנות תוכניות או למצוא פתרונות לא שגרתיים כדי לחסוך.
7. הימנעו מהלוואות ככל האפשר – במיוחד עבור הוצאות שוטפות.
8. זכרו ליהנות מהתהליך – החג הוא לא רק רשימת מטלות אלא הזדמנות ליצור יחד חוויות חיוביות כמשפחה
זכרו, שכל אחד בכל זמן יכול לשפר את מצבו הכלכלי. אפשר לעשות זאת לבד אבל אפשר גם להיעזר באנשי מקצוע שמכירים את התחום ויודעים להוביל אתכם בדרך הנכונה לכם.
כותבת המאמר, היא המנהלת המקצועית של עמותת סוויצ' -משנים מציאות כללית, מתכננת פיננסית מוסמכת cfp ומלוות משפחות לעצמאות כלכלית
