חגיגה לגומרה של תורה: סיום הרמב"ם בישיבת תות"ל אלעד
החגיגה נערכה ברוב פאר והדר בזאל הישיבה עם סעודת מצוה כיד המלך, כאשר הפותחין בדבר מלכות הי' וידיאו מיוחד של הרבי על ענין לימוד הרמב"ם, ומדי פעם במשך החגיגה שלוחים שונים ברחבי תבל שפונים לתמימים באלעד ומספרים את סיפורם האישי בכל הקשור ללימוד הרמב"ם היומי.
פתח והנחה את הערב המיוחד הרב זאב דוב הלפרין משגיח ראשי בישיבה, במעלת לימוד הרמב"ם, ובפרט ב'קאך' המורגש בישיבה סביב הרמב"ם, והודה לתלמידים השלוחים על החיות שמכניסים בעניין זה - בין השאר בין כתלי הישיבה.
ואז הזמין המנחה את אורח הכבוד הרב ישראל ליפסקר שליח הרבי לרמות, הידוע ב'קאך' המיוחד שלו בלימוד הרמב"ם, שהתחיל בדבר מעלת לימוד הרמב"ם שזוהי ה'מתנה הגדולה ביותר' שהרבי נתן לנו. במשך השנים נוכחתי לדעת בבירור שע"י לימוד הרמב"ם קונים ידיעות בכל התורה כולה כפשוטו. לא פעם ולא פעמיים נסעתי משכונת רמות באוטובוס ופגשתי אנשים שלא נמנים על עדת חסידי חב"ד שהצעתי להם להשתתף איתי תוך כדי נסיעה בלימוד הרמב"ם. חלקם הביעו פליאה, וכי כך לומדים רמב"ם, ללא עיון במקורות התלמוד וכו'. לפועל עם השנים הם סיפרו לי שהם אימצו את הרעיון וב"ה הם 'קנו' בזכות ידיעות בכל התורה כולה.
אירע פעם אחת שפגשתי יהודי בר אוריין שביקשתי ממנו ללמוד עימי רמב"ם בנסיעה. הספקנו ללמוד פרק וחצי. כשחזרתי לביתי באוטובוס, הנה אני פוגש את אותו יהודי והצעתי לו להשלים את הפרק והחצי הנותרים. אקצר ואומר: היום היהודי הזה לומד שלשה פרקים ליום. עם הזמן נתמנה לר"מ באחת הישיבות החשובות וכשנשאל ע"י הבחורים בסוגיות שונות בש"ס, השיב על הכל בבהירות מיוחדת. לפליאתם, לא התבייש והשיב: אני לומד בקביעות שלשה פרקים ברמב"ם ליום, ומשם הידיעות שלי בכל התורה כולה.
הרב ליפסקר סיים שכעת זו עת רצון שכל תמים יקבל על עצמו ללמוד רמב"ם יומי בהבנה והשגה ובזמן קצר יראה לא יהי' ענין בתורה שלא יהי' לו יד בזה.
לאחריו הוזמן המנהל רוחני הרב יעקב קטן שהתחיל באמירת הפרק של הרבי ופרק ק"ל בעקבות המצב באה"ק, ודירבן את התלמידים להתחזק בלימוד וביראת שמים בעקבות המצב.
לסיום המחזור המ"ד ברמב"ם הוזמן הגאון הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי מד"א קהילת חב"ד בעיר - וחבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק, ואחרי שקרא את ההלכה האחרונה הסביר שבעצם ע"י לימוד הרמב"ם הרבי פעל בנו את הענין של ורוממתנו. עלינו להעריך מה שניתן לנו. ספר הרמב"ם הוא ה'ענן' שעל ידו אנו נמצאים עם הרבי כפי שהרבי אמר ש'ליובאוויטש נמצאים בתוך הענן' וזה ע"י שמירת התקנה של לימוד הרמב"ם.
אמנם כבר לפני התקנה, הרבי פלפל בדברי הרמב"ם באופן נפלא. אך מיני אז שתיקן את הרמב"ם היומי, הרבי לימד אותנו בכל התוועדות, את ההלכה היומית כפי שנוגעת לחיי היום יום. וכל מי שזוכר את התקופה ההיא, הרי עלינו להודות לרבי על מה שהעניק לנו וללמוד רמב"ם מידי יום כדבעי למהוי.
לסיום ציטט רעיון מעניין מהרב מענדל וועכטער, כידוע שהרבי הורה שבתשעה באב ניתן להשלים את שיעורי החת"ת בו ביום לפני תפילת מנחה ואילו את שיעורי הרמב"ם יש להשלים במוצאי היום דווקא. והוסיף אולי יש לומר שהטעם לכך הוא שחת"ת הוא שיעור ('שיעור ומידה'), אך רמב"ם זוהי התקנה של דורנו ואותה יש ללמוד אחרי הצום, כאשר כל אחד חוזר למצבו הוא, והלימוד הוא חלק ממנו ממש.
המחזור המ"ה פתח ראש הישיבה הגאון הרב אברהם אשר בלינוב, שקרא את ההלכה הראשונה, והתעכב על המילה "לידע שיש שם מצוי ראשון...", מה רצה הרמב"ם במילה שם, ולאחר פלפול בהל' בית הבחירה במחלוקת שבין הרמב"ם והרמב"ן הרדב"ז ועוד, האם כלי המקדש כלולים בחיוב של ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, והנפק"מ להלכה האם המחסור באחד הכלים מעכב, הסביר ראש הישיבה שבעצם הישיבה היא מקדש מעט וכל אחד מהתמימים הוא כלי שבמקדש ובלעדיו אין מציאות המקדש בשלימותו. והסביר שיחת הרבי בחלק י"א.
והרחיב לדבר על העובדה שמתחילים מחזור מ"ה - מה אהבתי תורתיך כל היום היא שיחתי, ובעצם זה ה'לידע' שכתב הרמב"ם שלתמים אסור להסתפק בללמוד הרמב"ם בגירסא אלא צריך להתעמק להבין ולדעת הנלמד, והלידע אפשרי בעיקר 'שם' היינו במקדש מעט בהיותנו בישיבה, כי כאשר יוצאים לעולם הגדול הזמן קצר והמלאכה מרובה וכו'.
נציג התמימים התמים דובער זקלס דיבר על החשיבות בלימוד הרמב"ם היומי, ניתן להסיק ממענה של הרבי לאשה שהחסירה שיעור בחת"ת ושאלה את הרבי מהי התקנה שלה. והמענה הי': שתאמר השיעור שהחסירה פעמיים, ותיתן סכום נוסף לצדקה. ואנן מה נעני' אבתרי'... להשלים השיעור פעמיים, עלינו התמימים לייקר את התקנה וללומדה מידי דבר ביומו.
את מסכת הנאומים סיים הרב חוני רייצעס, המוסר בישיבה מידי יום שיעור עיוני לתלמידי התמימים ברמב"ם, שהרבי הורה שבכל התכנסות ידברו על העניין של 'אהבת ישראל'. וכמו"כ בכל סיום הרמב"ם יהי' ענין של 'צדקה'.
והנה בהשגחה פרטית בימים הסמוכים לסיום הרמב"ם, ראינו שכל השיעורים עסקו באותו עניין של אהבת ישראל. בחומש: ואם אין מחני נא וגו'. מסירות נפשו של משה עבור עם ישראל. ברמב"ם לומדים מצוות אהבת ישראל. ובתניא פרק ל"ב.
ולהעיר שלימוד הרמב"ם כולל שני קצוות. מחד, ללמוד לעיון בהבנה, אך אם לא אסתייע מילתא, כמו בעה"ב וכד' יש ללמוד למיגרס עכ"פ. כי אחרי ככלות הכל מדובר כאן על חיי נפשו ממש. וציין את דברי הרבי בשיחה דה' טבת ה'תשנ"ב שהביא מאחז"ל שאין הגלויות מתכנשות אלא בזכות המשניות, והסביר הרבי שזהו ע"י לימוד הרמב"ם.
בין פרק לפרק ניגנה הקאפעליע המיוחדת של הישיבה, אשר מתאמנת בהיכל הנגינה המיוחד הנמצא בישיבה, בסיום החלק הרשמי, יצאו התמימים והתזמורת בריקודים סוערים ובהרגשה של אשרינו מה טוב חלקינו.
הערב אורגן ע"י מטה הרמב"ם בעיר, וע"י התמימים הלל אמזלג ואהרן קפלון. והתמונות צולמו ע"י הת' שניאור כהן.
מאפשרים לכם לקבל
