אפשר לספר סיפור בלי מוסר השכל? | זווית אישית
השבוע לפני עשור מצאתי עצמי בהשגחה פרטית על טיסת יונייטד מתל אביב לנוארק. איני יודע מתי קודם לכם הייתי על טיסה ארוכה כל כך. בצעירותי כשטסתי מהארץ לרבי, כמעט תמיד טסתי עם טיסות המשך גם כי לרוב הן היו יותר זולות מאשר הישירות וגם כי מבחינתי כנער סקרן, לנחות בעוד מדינה ולשמוע עוד שפה ובסוף לעלות על עוד מטוס היה לי מרתק (אני מודה שעד היום זה מרתק אותי). לכן כשטסתי 11 שעות רצוף באדר תשע״ה החילותי משתעמם באמצע הלילה וקמתי לטייל במטוס החשוך.
הגעתי למטבחון, היו בו שתיה קרה וחמה ועוגיות Nature Valley עם חותמת כשרות. שתיתי שלוק מהתה הרותח כשפנה אלי יהודי מבוגר ממני ואומר ׳אתה חבדניק׳? ומיד שאל או קבע, ׳אתה נוסע לאוהל׳? אני חבדניק עניתי וכן, אני בהחלט נוסע גם אל מקום מנוחתו של הרבי, הוא האוהל. ׳תגיד׳ הוא שואל שוב, אפשר לבוא לרבי בשבת? אמרתי לו שהמקום פתוח 24/7 אבל אם הוא שואל אותי, פחות מתאים להגיע בשבת עם אוטו אל האוהל של הרבי.
האיש היסה אותי והוסיף, זה ביני ובין הרבי. גם ב1975 הגעתי פעם בשמחת תורה עם הדוד שלי והרבי קיבל אותנו ואת העיניים שלו לא אשכח לעולם. אמרתי שאיני מתערב כלל במעשיו, רק הסברתי לו ששמחת תורה בניו יורק הוא יום טוב שני של גלויות ובתור ישראלי מותר היה לו לבוא עם אוטו.
מצאתי לימון והוספתי לתה שהיה חזק מידי כשהאיש שמולי הוציא מכיסו 200 דולר הגיש לי ואמר, שמע, אם תראה שם איזה שליח של חב״ד תן לו את זה כצדקה.
הבטחתי שהכסף יגיע לשליח של חב״ד בלי לומר לו שאני בעצמי שליח של חב״ד. ביקשתי לשמוע מה פשר התרומה? שמע, הבן שלי חזר בתשובה על ידי חב״ד בחולון, והוא מקורב לרב דוד גוראריה. מאז הבן הזה מחפש בכל מקום אוכל כשר ואיפה להיות בשבת וזה לפעמים לא קל, אבל מזל שיש חב״ד. למשל, שנה שעברה היה משחק כדורגל של הנבחרת נגד פ.כ. באזל, והוא רק טלפן לשליח שם, וההוא הזמין אותו לשבת והיה אצלו בארוחות ובתפילות והוא גם הביא שוקולדים לילדים של השליח והיה ממש טעים ומיוחד!
אני תופס את הראש, שוק טוטאלי, הלם מוחלט. תגיד, אני כמעט צועק, אתה יודע מי אני? איך קוראים לי? איפה אני גר? אין לו מושג. שמע, אני אומר, אני השליח מבאזל. הבן שלך היה אצלי. קוראים לו עומר נכון? הפעם תורו להיות לתפוס את הראש בהלם.
ליבי התמלא הרגשת הודיה עמוקה על טפיחת השכם הקטנה הזאת שקיבלתי מרבונו של עולם. כמה הקב״ה היה צריך לסובב את העולם ישר והפוך כדי שאני אטוס לנוארק מישראל ואפגוש במטבחון של יונייטד 30 אלף רגל מעל האוקיינוס ברגע מדויק אחד, אדם ספציפי שיגיד לי מילה טובה על בית חב״ד באזל ואף יתן תרומה.
רוב מה שאנו עושים, כולנו, כל אחד בחייו הוא, לרוב אנו לא רואים תוצאות. אלפי אנשים עברו בבית חב״ד באזל במשך השנים, אין לי מושג מה זה כן או לא עשה להם, זה גם לא משנה, אתה לא עושה כדי לקבל משוב, אתה עושה כי ככה צריך. גם כהורים אגב, אם נעשה כדי לקבל משוב אנו נידונים לאכזבות, כאבים וסריטות בעיקר כאלה שנעניק לילדנו. אנו עושים ומעניקים ויודעים ש׳לא עליך המלאכה לגמור׳.
והנה הפעם החליט הרבונו של עולם לעשות עמדי חסד ולהעניק לי הצצה למה חש יהודי שהיה אצלי והרגיש מקובל ואהוב וגם היה לו טעים.
נזכרתי בזה השבוע מכמה סיבות טובות וחשבתי שהסיפור הזה יפה. תהנו.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
