זיכרונות פורים תשמ״א – התקשרות שאין לה גבולות
מאת: יעקב לוין, כפר חב”ד
⸻
הרגע ששינה את המציאות – “אן הגבלות!”
פורים תשמ״א.
יום שישי אחר הצהריים, הרחובות של קראון הייטס מלאים בתכונה של חג.
ילדים מחופשים עם משלוחי מנות בידיהם, בחורים רצים למבצעי פורים, והריח של ההכנות לשבת ממלא את האוויר.
ב-770 הכול נראה כרגיל, לכאורה.
אבל אף אחד לא ידע – שבעוד רגעים ספורים, ייחרט כאן רגע שישנה את המציאות.
הרבי יוצא – ומפתיע את כולם
לפתע, הרבי יוצא לזאל הקטן לתפילת מנחה.
המניין מצומצם, התפילה מתחילה.
ואז – ללא הכנה מוקדמת – הרבי פונה לרב גרונר ומורה לו לנעול את הדלתות והחלונות.
השקט עוטף את החדר. משהו קורה כאן.
הרבי מבקש להתחיל ניגון הכנה למאמר, ואז, בקול עמוק ונוקב, מתחיל לומר את מאמר החסידות – “ליהודים היתה אורה”.
זו לא הייתה עוד התוועדות.
זו לא הייתה רק שיחה או עידוד.
זו הייתה חוויה עליונה, התגלות שלא נראתה מאז קבלת הנשיאות בשנת תשי”א.
אחד הנוכחים סיפר:
“עמדנו משותקים במקום, שקועים בעומק המילים של הרבי, הרגשנו שהזמן עצמו עצר מלכת.”
כעבור עשרים וחמש דקות של גילוי אלוקי, הרבי לפתע מרים כוס פלסטיק ואומר “לחיים!” – לא פעם אחת, אלא פעמיים.
ואז, בקול עוצמתי שמרעיד את 770, הרבי מכריז:
“אן הגבלות!”
האוויר משתנה. החסידים עומדים מהופנטים. משהו חדש קורה בעולם.
השמועה מתפשטת כמו אש בשדה קוצים.
תוך דקות, המוני חסידים מתחילים לזרום מכל קראון הייטס לתוך 770.
מה שהיה לפני רגע רגע של קדושה עליונה, הופך להתפרצות של שמחה חסידית אדירה –
ריקודים סוערים, משקה שנשפך כמו מים, וכל בקבוק אפשרי מופיע משום מקום.
אבל השבת כבר נכנסה.
המשקה מוסתר בכיסי הסירטוק, אך הוא ממשיך לזרום…
הרבי יורד לתפילת מעריב, ועודד את השירה כמו בשמחת תורה.
השירה מתגברת, הריקודים ממלאים את כל 770.
התחושה ברורה:
הרבי מחובר אלינו, ואנחנו אליו – בקשר שאין לו גבולות.
⸻
מבצע פורים – להביא את השמחה לכל יהודי
השליחות של הרבי לא מחכה לרגע.
אני ושותפי, נחום (נוחי) גרוס, קיבלנו אחריות על טנק המבצעים מספר 24, בהנחיית הרה”ח ר’ דוד רסקין ז”ל.
הטנק הזה לא היה סתם רכב.
הוא היה כלי קודש.
בכל יום שישי, עמדנו בצומת השדרה החמישית ורחוב 34, מול בניין האמפייר סטייט, מביאים את האור של הרבי ליהודים ברחובות ניו יורק.
אבל הפעם זה פורים.
יצאנו בסירטוק חגיגי, עם מטבע “טוקאן” לרכבת התחתית ובקבוק סמירנוף – לא לשימוש אישי, אלא להפצת שמחת פורים.
עברנו משרד אחר משרד, קומה אחרי קומה.
פגשנו יהודים, חילקנו משלוחי מנות – ואמרנו “לחיים!”
ככל שעלינו במעלית – כך עלתה גם השמחה.
עד שהגענו לקומה ה-91.
עמדנו מול חלונות זכוכית ענקיים, השקפנו על כל ניו יורק ונהר ההדסון.
ופתאום זה היכה בי –
הרבי איתנו כאן.
השליחות חוצה כל מחסום, כל גובה, כל יהודי בעולם.
⸻
בערקע מישלובין – החסיד ששכב תחת המנועים
בעוד אנחנו מפיצים את אור היהדות ברחובות ניו יורק, היה חסיד אחר שבאותם רגעים מסר את נפשו – אבל במקום אחר לגמרי.
בערקע מישלובין.
הוא לא חילק משלוחי מנות.
הוא לא אמר “לחיים” עם יהודים בבנייני יוקרה.
הוא היה מתחת למנועי הטנקים.
בקור ניו יורקי של מינוס 15 מעלות, לבד, מכוסה שמן וגריז, הוא ווידא שכל 15 הטנקים יהיו מוכנים, מתודלקים וממונעים – כדי שהשליחות של הרבי תצא בלי עיכובים.
באחד הלילות, בהתוועדות עם המשפיע ר’ יואל כהן, בערקע ניגש אליי, הראה לי את כפות ידיו.
הן היו סדוקות מהקור, מלאות בחריצים, משוחות בגריז ושמן.
“יענקל,” הוא אמר לי בחיוך עייף אך מלא סיפוק,
“זה ההתקשרות האמיתית לרבי.”
⸻
המרוץ חזרה ל-770 – והשמחה מתגברת
השמש שוקעת. השבת נכנסת. חייבים לחזור ל-770.
רצנו לתחנת הרכבת, עלינו לקו לקראון הייטס, וכשהגענו לרחוב קינגסטון, מישהו רץ לעברנו בצעקה:
“יענקל! הרבי יצא למנחה, אמר מאמר עם דלתות נעולות, והכריז – ‘אן הגבלות!’ “
נכנסתי ל-770 – ומה שראיתי היה בלתי נתפס.
כותב השורות ר' יעקב לוין, בבית מדרשו של הרבי
ריקודים סוערים.
שירה ממלאת כל פינה.
אהבת הרבי ממלאת את האוויר.
בקבוקי משקה נשפכים לכוסות, כולם רוצים לקחת חלק ברגע ההיסטורי הזה.
⸻
הרבי יורד לקבלת שבת – 770 רועד בקדושה
ואז – השקט.
הרבי יורד לתפילת קבלת שבת.
770 מלא עד אפס מקום.
כולם רועדים מהתרגשות.
השירה לא נפסקת, אבל הפעם – היא משתלבת בניגוני פורים ושמחת תורה.
הרגשתי שהרבי לא רק מוביל אותנו – הוא מחבר אותנו לרגעי גאולה.
⸻
פורים של מסירות – מסר לחיים שלמים
פורים תשמ״א לא היה חג רגיל.
זה היה רגע שבו קיבלנו מסר לחיים – מסירות לרבי, שליחות חובקת עולם, שמחה חסידית ללא הגבלות.
“אן הגבלות!” – לא הייתה זו אמירה בלבד, זו הייתה הוראה.
שנזכה להיות חיילים נאמנים של הרבי – להפיץ אור ושמחה אמיתית בעולם – אן הגבלות!
מאפשרים לכם לקבל
