מפגש מדהים בבית העלמין: מה ששמע השליח בבית האבלים

הסיפור הזה התרחש בחודש אדר לפני שלוש שנים בדיוק. סיפור מיוחד במינו, שקרה בימינו.
אחת מתושבות השכונה שלנו היא השחקנית וכוכבת הילדים הידועה רינת גבאי. בשנים האחרונות אנו שמחים לארחה בקריאת המגילה בביתנו, המתקיימת לאחר חצות הלילה, לאחר סיום הופעותיה ברחבי הארץ. כך היה גם בליל פורים לפני שלוש שנים.
ביום ראשון שלאחר חג הפורים התקשרו אלי בני המשפחה, וסיפרו לי בצער רב שאביה של רינת נפטר בשבת האחרונה.
כשאשתי ואני ניחמנו את רינת והמשפחה, שמעתי את הסיפור המיוחד הזה מפיה, על אביה האהוב והמנוח.
האבא, ר' ניסים מאיר גבאי עליו השלום, התגורר בעיר לוד. הוא זכה לשיבה טובה, אך פטירתו הייתה פתאומית והותירה את משפחתו המומים וכואבים. לאחר הפטירה הביעה את רצונה האמא שתחיה, לקנות צמד קברים זה לצד זה, עבורו ועבורה לאורך ימים ושנים טובות, כסגולה לאריכות ימים.
הקברים שהציעו להם היו לא מתאימים, אך האֵם התעקשה שהקברים יהיו רק בצורה הזאת. המשימה הוטלה על האח, והוא יצא לאתר מקום מתאים בבית העלמין החדש בעיר לוד.
בעודו מסתובב בבית העלמין החדש הוא רואה מולו יהודי צדיק, בעל מצוות ומעשים טובים, שהוא מכיר אותו עוד מילדות. הוא מספר לו את המשימה שהוטלה עליו. המכר רואה עד כמה הדבר משמעותי עבורו ועד כמה חשוב לו, ואומר לו: "יש לכם זוג קברים צמודים במתנה ללא תשלום, לאביך המנוח ולאימך שתחיה לאורך ימים ושנים טובות כסגולה לאריכות ימים".
האח לא הבין מה קורה. הוא שאל את המכר: "למה? מדוע?". המכר הפטיר: "זה המעט שאני יכול להחזיר לאביך היקר כל כך. אספר לך דבר שלא ידעת מעולם על אביך וסבך.
•
"לסבא שלך, ר' יוסף גבאי, ולאבא שלך ר' ניסים מאיר, היה אטליז כשר בלוד הוותיקה. כולם הכירו את האטליז, אך לא כולם הכירו את מפעל החסד הפרטי שלהם. מדי יום שישי בבוקר, אביך המנוח היה יוצא ובידיו עופות ובשר, ומחלק לכמה משפחות נזקקות תושבי העיר עופות ובשרים שיספיקו להם לארוחות למשך השבוע.
"משפחתי מנתה 11 ילדים, בלי עין הרע, אך הפרנסה הייתה דחוקה מאוד. המצב היה קשה. אבא שלך היה קרן אור עבורנו. מדי יום שישי היה בא ונותן לנו בשר ועופות ללא תשלום כלל.
"כשהגעתי לגיל מצוות הוא התעניין אם יש לי טלית ותפילין. כששמע שאין לי, הוא רכש מכספו טלית ותפילין חדשים והעניק לי לבר המצווה. והכל, ללא שאף אחד ידע מכך.
"בחסדי שמים, במשך השנים ה' חנן אותי ביכולת כלכלתי אמידה. לפני כמה חודשים רכשתי שתי חלקות קבורה סמוך לחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בלוד. את זה אני מעניק לאביך באהבה ובהוקרה. זו לא מתנה. איננו רוצה על כך לא תשלום ולא מאום. זה המעט שאני יכול להחזיר לו.
בהשגחה פרטית דווקא אותו הם פגשו באותו הזמן בבית העלמין.
"צדקתו עומדת לעד", אומר דוד המלך בתהילים. הצדקה היא נצחית בעולמות העליונים אך גם בעולם הזה.
מדתו של הקדוש-ברוך-הוא היא מידה כנגד מידה. הגמרא אומרת, שכל המעביר על מדותיו, כלומר, סולח ומוחל לאנשים על עוולות שעשו לו, אף הקב"ה מעביר לו על העוולות והפשעים שהוא עצמו עשה. כי מידתו של ה' היא מידה כנגד מידה, ובמידה שאדם מודד בה מודדים לו. לעיתים, המידה היא גלויה בעולם הזה; ה' גמל עמו חסד גלוי כאן עמנו בעולמנו.
•
סבי היקר הרב חיים שמעון גד אליטוב ע"ה, ששימש כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, וכרב בכמה מקומות.
קודם נישואיו, בעודו תלמיד ישיבה, זכה לקרבה מיוחדת מהרבי, ששיגר לו עשרות רבות של מכתבים ובהם הדריכו והעמידו על רגליו מבחינה רוחנית.
לאחר ששלח לרבי את תמונתו האישית, הרבי כתב לו שעל פי התמונה הוא רואה שעליו לעבוד בחינוך, ואם יעבוד בחינוך יצליח בכך מאוד. ואכן, הוא החל להיות מחנך.
כפר חב"ד, לוד, תל אביב, קרית גת, ירושלים, וגולת הכותרת: ברוש. אלו לא רק שמות של מקומות בישראל אלא שמות של בתי ספר חב"ד, שבהם זכה ללמד בשליחות הרבי. בכל פעם נשלח למקום אחר. בתחילה כרווק, ולאחר מכן כנשוי יחד עם סבתי שתחיה. שניהם מורים ומחנכים את ילדי ישראל.
כשנתיים לאחר חתונתם, כאשר שימשו כמורים בברוש הסמוכה לנתיבות, עדיין לא נפקדו בפרי בטן. סבא כתב על כך לרבי, ביום ל"ג בעומר, יום המסוגל לילדים. הרבי ענה להם במכתב מיוחד מיום כ"ב באייר תש"כ.
בראשית המכתב מציין הרבי שיזכיר עוד הפעם את אשתו על ה'ציוּן' של הרבי הריי"צ, והוא מוסיף:
"מובן וגם פשוט, אשר עבודתם בבית הספר הרשת שעל שמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר [כבוד קדושת מורי וחמי], שעל הציוּן הקדוש שלו יִזָכְרוּ, הרי הוא הצינור וכלים להוספה בברכת השם יתברך בהמצטרך להם ובהנ"ל בפרט, שהרי מדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה. אלא שכמה פעמים ככה. מ"ושננתם לבניך" – אלו התלמידים, ל"ושננתם לבניך" כפשוטו".
הבטחה ברורה: תתעסקו בעבודת החינוך, תזכו לילדים. ברור ופשוט. ומוסיף הרבי, שגם זה צריך להיות מתוך התמסרות, נתינה ושקידה, מבלי להתחשב בבלבולי היצר הרע בכלל".
ואכן, בשנה שלאחר מכן הם נפקדו. במהלך ההיריון הרבי שלח עוד שלושה מכתבי ברכה. לאחר הלידה – הגיעה מכתב ברכה רביעי, הפעם על הלידה של דודתי, הרבנית נחמה מרים אסולין, שליחת הרבי בבית אליעזר בחדרה.
לאחר מכן זכו ונולדו להם עוד שני בנים, "ושננתם לבניך", כפשוטו. בין הבנים בת נוספת – אמי מורתי תחיה.
שמעתי פעם מה'חוזר' של הרבי, החסיד הגאון רבי יואל כהן ע"ה, שהחידוש שהרבי הנחיל לעולם הוא האיחוד בין התחום הרוחני לבין התחום הגשמי. אין אלו שני שבילים נפרדים שלפעמים נפגשים ולפעמים לא; הם אותו השביל ממש. כשיהודי נקלע לצרה, הרבי חינך אותנו, ראשית כל יש לבדוק את התפילין והמזוזות. מה הקשר? זה אותו העולם ממש, הרוחני והגשמי.
הרבי לא רואה כאן 'מופת' מיוחד, אלא היגיון פשוט: מדתו של ה' היא מידה כנגד מידה. הם יתעסקו ב"ושננתם לבניך" כדרשת חז"ל – בחינוך ילדי ישראל, יזכו לבנים בגשמיות, כפשוטו.
•
פעם זכיתי להיות עֵד ל'מידה כנגד מידה' נוספת בעולמנו.
זה היה בחג הסוכות לפני ארבע שנים. ערכנו סעודה גדולה בלילה הראשון של החג. אחד מהאורחים הגיע עם בנו הנער לסעודה. הבן שהיה אז נער בגיל ההתבגרות החל להתמרד כנגד אביו, וביקש לאחר התפילה לחזור לבית ולא להיכנס לסוכה כלל. האבא החל להתחנן אליו שייכנס לסוכה. כהורה גרוש, החולק משמורת עם גרושתו, זה היה לו רגיש מדי.
האבא מתחנן, אך הנער מסרב. ביניהם החל להתפתח דיון קולני מחוץ לסוכה. יצאתי אליהם, ויחד עמי יצא אחד מהאורחים, נקרא לו חיים. הוא אמר לי: עזוב, תן לי לדבר עם הנער.
הוא מדבר, ואנחנו שותקים.
"גם אני גרוש, הורה לבן מקסים, חייל משוחרר. לצערי, בני לא בקשר עמי כמעט. שיחות נימוסין לפעמים וזהו. מה נראה לך? זה כואב לי מאוד. אבל הייתי עושה הכול בכדי שבני יהיה עמי בביתי, יתגורר אצלי ויסעד עמי. יש לו חדר מוכן אצלי בבית. אני מחכה לו.
"אני יודע מה אבא שלך עובר. אתה לא מבין כמה הוא אוהב אותך. כמה הוא כמֵה לך. כמה הוא מתגעגע אליך כשאתה לא נמצא.
"גם אנחנו, המבוגרים, טועים. אנחנו נראים לך מבוגרים, אבל גם מבוגר טועה, וטועה בגדול. אז אבא שלך טעה בהתייחסות אליך, תסלח לו".
הנער שמע ונענה. נכנס לסוכה והכל הסתדר. ב"ה.
ביום ראשון של חול המועד מתקשר אלי חיים, כולו נרגש. "אתה לא תאמין, אתמול בלילה, במוצאי חג ראשון, מתקשר אלי הבן שלי, וללא שום הודעה מוקדמת מודיע לי – 'אבא, החלטתי לעבור לגור אצלך בבית. אפשר?'. כמה חיכיתי לרגע הזה!".
"אתה מבין, חיים?", אמרתי לו, "אתמול אתה עשית שלום בין אב לבנו, ה' עשה שלום בינך לבין בנך".
מידה כנגד מידה.
בזכות השלום, אנא שנזכה למידה כנגד מידה, שה' יעשה שלום עלינו, ויפרוש עלינו את סוכת שלומו, בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.
