ילדים ב-COL: פרשת ויחי
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת וַיְחִי
"וַיְחִי יַעֲקֹב", מַהֵם בְּעֶצֶם חַיָּיו שֶׁל הַצַּדִּיק?
בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, סִפֵּר יוֹסִי: "הַיּוֹם הַמְּלַמֵּד אָמַר לִי בַּ'חֵדֶר' שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי 'צַדִּיק קָטָן' וּכְשֶׁאֶהֱיֶה גָּדוֹל, אֶהֱיֶה 'צַדִּיק גָּדוֹל'!".
"אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה כָּל-כָּךְ קַל לִהְיוֹת 'צַדִּיק גָּדוֹל'?" – שָׁאַל אוֹתוֹ אֶלִי. "כְּדֵי לִהְיוֹת 'צַדִּיק קָטָן' מַסְפִּיק רַק לְוַתֵּר לְחָבֵר עַל מִשְׂחָק. אֲבָל כְּדֵי לִהְיוֹת 'צַדִּיק גָּדוֹל' צָרִיךְ... צָרִיךְ כָּל הַיּוֹם לִלְמֹד תּוֹרָה!".
"וְצָרִיךְ גַּם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְווֹת" – הוֹסִיפָה מִרְיָם. "וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאוֹד מֵהָעֲבֵרוֹת" – תָּרַם גַּם חֶזְקִי מִן הַיֶּדַע שֶׁלּוֹ.
יוֹסִי חָשַׁב עַל הַדְּבָרִים וְהֶחְלִיט – שֶׁזֶּה לֹא כָּל-כָּךְ קָשֶׁה... "מָה הַבְּעָיָה? אִם אֲנִי אֶעֱשֶׂה הַרְבֵּה מִצְווֹת וְאֶלְמַד תּוֹרָה כָּל הַזְּמַן, לֹא יִשָּׁאֵר לִי זְמַן לַעֲבֵרוֹת – וְזֶהוּ! אֲנִי אֶהֱיֶה צַדִּיק!".
הַאִם יוֹסִי צוֹדֵק? חָשְׁבוּ הַיְּלָדִים עַל דְּבָרָיו וּלִבְסוֹף אָמְרָה מִרְיָם בְּהִסּוּס: "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכְּדֵי לִהְיוֹת 'צַדִּיק', צָרִיךְ עוֹד מַשֶּׁהוּ... לֹא מַסְפִּיק רַק לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, לְהִזָּהֵר מֵעֲבֵרוֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה. הַחַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק הֵם בִּכְלָל... מִסּוּג אַחֵר לְגַמְרֵי!".
"מַה פִּתְאוֹם, גַּם הַצַּדִּיקִים אוֹכְלִים, וִישֵׁנִים, כְּמוֹ שֶׁחַיִּים כָּל הָאֲנָשִׁים!" – הִתְנַגֵּד יוֹסִי.
"נָכוֹן, אֲבָל הֵם אוֹכְלִים לְגַמְרֵי אַחֶרֶת, וִישֵׁנִים לְגַמְרֵי אַחֶרֶת... אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁאִם הָיָה יוֹשֵׁב אִתָּנוּ פֹּה, לְיַד הַשֻּׁלְחָן, צַדִּיק גָּדוֹל וְאוֹכֵל מִן הַמָּרָק הַזֶּה, הָיִינוּ נִבְהָלִים מְאוֹד וְהָיִינוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁהָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ הִיא מַשֶּׁהוּ אַחֵר..." – הִתְעַקְּשָׁה מִרְיָם.
אַבָּא שָׁמַע אֶת הַשִּׂיחָה וְהֶחְלִיט לְהִתְעָרֵב וּלְנַסּוֹת לַעֲזֹר: "מִרְיָם אוֹמֶרֶת דָּבָר נָכוֹן" – הוּא הִסְבִּיר. "צַדִּיק אֲמִתִּי, כַּאֲשֶׁר הוּא לְמָשָׁל אוֹכֵל, הוּא בִּכְלָל אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם שֶׁל הָאֹכֶל. הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַמָּקוֹר הָרוּחָנִי שֶׁל הַמַּאֲכָל, פְּעֻלַּת הָאֲכִילָה אֶצְלוֹ, הִיא פְּעֻלָּה רוּחָנִית... הַצַּדִּיק שׁוֹאֵב חַיִּים מִן הָאֱלֹקוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּאֲכָל וְלֹא מֵהַחֵלֶק הַגַּשְׁמִי שֶׁבּוֹ".
הַאִם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים בִּכְלָל לְדַמְיֵן חַיִּים כָּאֵלּוּ? הַצַּדִּיק חַי כָּל הַיּוֹם בְּאַהֲבַת ה' עֲמֻקָּה, בְּיִרְאַת ה', וּבְכָל חֵפֶץ אוֹ פְּעֻלָּה גַּשְׁמִית, רוֹאֶה הַצַּדִּיק אֶת הָאֱלֹקוּת הַמְּחַיָּה וּמְהַוָּה אוֹתוֹ בְּכָל רֶגַע.
הַצַּדִּיק חַי חַיִּים רוּחָנִיִּים, חַיִּים שֶׁל נְשָׁמָה מְאִירָה, שֶׁהַגּוּף עוֹטֵף אוֹתָהּ כְּמוֹ אֵיזֶה לְבוּשׁ חִיצוֹנִי. אֶצְלֵנוּ, עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֶת הַנְּשָׁמָה. אֵצֶל הַצַּדִּיק, הַנְּשָׁמָה הִיא הָעִקָּר וּמִתּוֹךְ מַאֲמָץ עָלָיו לִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ גַּם גּוּף...
עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּיֶתֶר קַלּוּת אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא שֶׁמִּצַּד אֶחָד קוֹבַעַת "יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת" וּמִצַּד שֵׁנִי הַגְּמָרָא מְצַיֶּנֶת אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁנֶּעֶרְכָה לְיַעֲקֹב חֲנִיטָה וְנִשְּׂאוּ עָלָיו הֶסְפֵּדִים וְכוּ'.
כַּמּוּבָן, אַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים חַיָּיו שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהָיוּ רֶצֶף שֶׁל פְּעֻלּוֹת רוּחָנִיּוֹת כַּבִּירוֹת וַעֲבוֹדַת ה' נַעֲלָה – אֵלֶּה לֹא הִפְסִיקוּ. רַק מָה הִפְסִיק? הַגּוּף הַגַּשְׁמִי, הַלְּבוּשׁ שֶׁל חַיֵּי יַעֲקֹב הַנִּצְחִיִּים.
הַגְּמָרָא אַף נוֹתֶנֶת לָנוּ סִימָן, אֵיךְ נֵדַע מִיהוּ הַצַּדִּיק שֶׁחַיָּיו מַמְשִׁיכִים כָּךְ: "מָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים", אִם נִרְאֶה שֶׁזַּרְעוֹ בַּחַיִּים נֵדַע שֶׁאַף הוּא בַּחַיִּים.
שְׁנֵים-עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעֱמִידוּ עַצְמָם לִהְיוֹת עַם-סְגֻלָּה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵם הַהוֹכָחָה לְכָךְ שֶׁחַיֵּי יַעֲקֹב הֵם חַיִּים רוּחָנִיִּים וְהֵם מַמְשִׁיכִים הָלְאָה.
אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אוֹמֵר הָרַבִּי נְשִׂיא דּוֹרֵנוּ בְּשִׂיחַת י' שְׁבָט בִּשְׁנַת ה'תשכ"ו אוֹדוֹת הָרַבִּי הָרַיַּי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק). וּבְתוֹךְ הַדְּבָרִים אוֹמֵר הָרַבִּי:
"מִכָּאן נִלְמֶדֶת הַהוֹרָאָה וְהָאַחֲרָיוּת הַמֻּטֶּלֶת עַל כָּל אֶחָד: כַּאֲשֶׁר מַבִּיטִים סָבִיב וְרוֹאִים שֶׁ'זַּרְעוֹ' בַּחַיִּים, כָּאן, בִּמְדִינָה אַחֶרֶת וּבְכָל קַצְוֵי תֵּבֵל... אָז יוֹדְעִים שֶׁהוּא בַּחַיִּים. וְלָכֵן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁהוּא יִהְיֶה 'זַרְעוֹ בַּחַיִּים'..."
"...כֵּיוָן שֶׁיַּעֲקֹב הֶעֱמִיד אֶת זַרְעוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ, מְאֻחָר יוֹתֵר בִּשְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת, וּמִתְהַלְּכִים הֵם 'חַיִּים', כִּי הֵם 'זַרְעוֹ', הֲרֵי זֶה מְהַוֶּה רְאָיָה שֶׁהַמֵּאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁל חַיָּיו הָיוּ חַיִּים רוּחָנִיִּים וְהַגַּשְׁמִיּוּת לֹא הָיְתָה אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ עִנְיָן טָפֵל, לֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְבוּשׁ. וְלָכֵן גַּם כְּשֶׁהֶחְלִיף לְבוּשׁ זֶה, נִשְׁאַר הָעִנְיָן בְּתָקְפּוֹ וְהוּא יֶשְׁנוֹ בַּחַיִּים. אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁהֶחְלִיף לְבוּשׁ אֶחָד לִלְבוּשׁ אַחֵר".
הסיפור השבועי
נִדְרוֹ שֶׁל הַנַּפָּח
דְּמָמָה נָפְלָה בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיז חַיִּים-זֶלִיג הַנַּפָּח כִּי לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָבִיו, הוּא נוֹדֵר מֵאָה רוּבָּל עֲבוּר שִׁפּוּץ בֵּית-הַכְּנֶסֶת. אַט-אַט הִתְרַחֲבוּ הַפָּנִים הַתְּמֵהוֹת וּפִרְצֵי צְחוֹק נִשְׁמְעוּ מִכָּל עֵבֶר. "מִמָּתַי אַתָּה נִמְנֶה עִם עֲשִׁירֵי עַיְרָתֵנוּ?", שְׁאָלוֹ אֶחָד. "תַּקֵּן תְּחִלָּה אֶת נַעֲלֶיךָ, הַאֲכֵל לָשֹׂבַע אֶת יְלָדֶיךָ הָרְעֵבִים, וְאַחַר-כָּךְ דְּאַג לְשִׁפּוּץ בֵּית-הַכְּנֶסֶת", פָּטַר שֵׁנִי בְּזַעַף. חַיִּים-זֶלִיג לֹא הֵשִׁיב דָּבָר.
בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ הָיָה הַנַּפָּח לָאָדָם הַמְּדֻבָּר בְּיוֹתֵר בָּעֲיָרָה. "זוֹ סְתָם הֲלָצָה", אָמְרוּ רַבִּים, "וְכִי שְׁכַחְתֶּם כִּי עֵסֶק לָנוּ עִם לֵץ הָעֲיָרָה?". הָאֲנָשִׁים הֵחֵלּוּ לְהִזָּכֵר בְּמַעֲשֵׂי קוּנְדֵּסָיו וּמַעֲלָלָיו מִיָּמִים-יָמִימָה. וְאוּלָם חַיִּים-זֶלִיג הָיָה רְצִינִי: "נָכוֹן, לֵץ אֲנִי", הוֹדָה, "אַךְ רַק בְּעִנְיְנֵי חֻלִּין. בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲנִי רְצִינִי, וַהֲרֵי נָדַרְתִּי לְיַד סֵפֶר-תּוֹרָה פָּתוּחַ!".
הָיוּ שֶׁסָּבְרוּ שֶׁאָכֵן מִתְכַּוֵּן הַנַּפָּח בִּרְצִינוּת לְשַׁלֵּם אֶת מְאַת הָרוּבָּל (הֲגַם שֶׁ'הָעֲלִיָּה לַתּוֹרָה' הַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר שֶׁנִּקְנְתָה אֵי-פַּעַם בָּעֲיָרָה הָיְתָה לֹא יוֹתֵר מִ-30 רוּבָּל), אַךְ חָשְׁדוּ שֶׁמְּקוֹר הַכֶּסֶף אֵינוֹ טָהוֹר. "מִנַּיִן לְךָ הַכֶּסֶף?", הִטְרִידוּהוּ. הוּא הֵשִׁיב בְּתַקִּיפוּת: "כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי לֹא שׁוֹאֵל מִנַּיִן לָכֶם כַּסְפְּכֶם, אַל לָכֶם לִשְׁאֹל מִנַּיִן לִי כַּסְפִּי".
שְׁמוּעוֹת שׁוֹנוֹת הִתְהַלְּכוּ עַל מְקוֹר עָשְׁרוֹ הַפִּתְאוֹמִי שֶׁל חַיִּים-זֶלִיג. כָּךְ אוֹ כָּךְ עֲבוֹדַת שִׁפּוּץ בֵּית-הַכְּנֶסֶת הֵחֵלָּה. הֻזְמְנוּ בַּעֲלֵי-מְלָאכָה, נִקְנוּ חָמְרֵי הַבִּנְיָן, וְשַׁלְוַת הָעֲיָרָה הוּפְרָה עַל-יְדֵי הִדְהוּד קוֹלוֹת הַפַּטִּישִׁים מִכִּוּוּן בֵּית-הַכְּנֶסֶת.
חָלְפוּ יָמִים אֲחָדִים וְשָׁלִיחַ מִטַּעַם פָּרִיץ הָעֲיָרָה הוֹפִיעַ לִפְנֵי הַגַּבַּאי: "הַפָּרִיץ מְבַקֵּשׁ לָדַעַת מַה פִּתְאוֹם הִתְחַלְתֶּם בְּשִׁפּוּץ בֵּית-הַתְּפִלָּה שֶׁלָּכֶם, וּמִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר נָתַן מִכַּסְפּוֹ לְמַטָּרָה זוֹ". רְעָדָה אָחֲזָה בְּר' יִצְחָק הַגַּבַּאי. שִׂנְאָתוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ לַיְּהוּדִים הָיְתָה יְדוּעָה. מִי יוֹדֵעַ מָה יִקְרֶה עַכְשָׁו. הַשָּׁלִיחַ הִמְשִׁיךְ: "אִם לֹא יֵדַע הַפָּרִיץ אֶת מְקוֹר הַכֶּסֶף, יְצַוֶּה לַהֲרֹס אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת וְלִבְנוֹת תַּחְתָּיו בֵּית-מַרְזֵחַ".
הַיְּדִיעָה הִתְפַּשְּׁטָה מִיָּד בְּכָל הָעֲיָרָה. הַכֹּל נָדוּ בְּרָאשֵׁיהֶם וְהִבִּיעוּ חֲרָטָה עַל שֶׁהֶאֱמִינוּ לְחַיִּים-זֶלִיג מִבְּלִי לָדַעַת בְּבֵרוּר אֶת מְקוֹר כַּסְפּוֹ. וְחַיִּים-זֶלִיג? הוּא נֶעֱלַם כְּלֹא הָיָה. "וַדַּאי בָּרַח עַל נַפְשׁוֹ מִפַּחַד", הֵנִידוּ זֶה אֶל זֶה בְּרָאשֵׁיהֶם.
הָרַב, הַגַּבַּאי וְעוֹד כַּמָּה מֵחֲשׁוּבֵי הָעֲיָרָה שָׂמוּ פַּעֲמֵיהֶם אֶל אַרְמוֹן הַפָּרִיץ, לְנַסּוֹת לְשַׁכֵּךְ אֶת כַּעֲסוֹ. הֵם הָיוּ מוּכָנִים לְהַפְסִיק מִיָּד אֶת עֲבוֹדוֹת הַשִּׁפּוּץ. לְתַדְהֵמָתָם, חִיֵּךְ אֲלֵיהֶם הַפָּרִיץ בִּלְבָבִיּוּת, וּפָתַח לִפְנֵיהֶם דֶּלֶת הַפּוֹנָה אֶל אַחַד הַחֲדָרִים. מִי יָשַׁב שָׁם, מְצֻנָּף בְּתוֹךְ עַצְמוֹ? – חַיִּים-זֶלִיג...
"הֵרָגְעוּ, שְׁבוּ", אָמַר הַפָּרִיץ לַמִּשְׁלַחַת הַהֲמוּמָה, "וְאַתָּה, חַיִּים-זֶלִיג, סַפֵּר אֶת סִפּוּרְךָ".
חַיִּים-זֶלִיג הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ. פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים וְרַעַד קַל נִכַּר בִּקְצוֹת יָדָיו. "לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי לְפַרְזֵל אֶת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים אֲשֶׁר בַּאֲחֻזַּת הַפָּרִיץ", הִתְחִיל בְּסִפּוּרוֹ, "נִכְנַסְתִּי לְקַבֵּל אֶת שְׂכָרִי, שְׁלֹשָׁה רוּבָּל. הַפָּרִיץ הוֹצִיא צְרוֹר שְׁטָרוֹת בְּנֵי מֵאָה רוּבָּל וּבִקְּשַׁנִי לִמְסֹר אַרְבַּע-מֵאוֹת רוּבָּל לִיחֶזְקֵאל סוֹחֵר הַסּוּסִים.
"לָקַחְתִּי אֶת הַשְּׁטָרוֹת וּפָנִיתִי תְּחִלָּה אֶל בֵּיתִי. כְּדַרְכִּי לְהִתְלוֹצֵץ, הוֹצֵאתִי אֶת הַשְּׁטָרוֹת אֶל פְּנֵי אִשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי: "הִנֵּה לָךְ רַעְיָתִי, הַפַּעַם אֶהֶפְכֵךְ לִגְבִירָה. הֵבֵאתִי עִמִּי אַרְבַּע-מֵאוֹת רוּבָּל.
"אִשְׁתִּי, הַמַּכִּירָה אֶת הֲלָצוֹתַי, לָקְחָה מִיָּדַי אֶת הַשְּׁטָרוֹת וְהִתְחִילָה לִמְנוֹתָם. 'לֹא אַרְבַּע-מֵאוֹת רוּבָּל, כִּי-אִם חֲמֵשׁ-מֵאוֹת רוּבָּל', אָמְרָה בִּמְרִירוּת, כְּיוֹדַעַת שֶׁסְּכוּם-עָתָק זֶה לֹא שַׁיָּךְ לָהּ כְּלָל. חָטַפְתִּי מִיָּדָהּ אֶת הַשְּׁטָרוֹת וְהִתְחַלְתִּי מוֹנֶה. אָכֵן, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת רוּבָּל!
"רַצְתִּי מִיָּד עִם הַשְּׁטָרוֹת לְר' יְחֶזְקֵאל. 'כַּמָּה הַפָּרִיץ חַיָּב לְךָ?', שָׁאַלְתִּי. 'מָה הַבֶּהָלָה?', עָנָה לִי, 'אַרְבַּע-מֵאוֹת רוּבָּל'. אָכֵן טָעוּת הָיְתָה בִּידֵי הַפָּרִיץ. מָסַרְתִּי לִידֵי יְחֶזְקֵאל אֶת שְׁטָרוֹתָיו, וְרַצְתִּי כָּל עוֹד רוּחִי בִּי לְאַרְמוֹן הַפָּרִיץ. אַךְ שָׁם חָסְמוּ הַשּׁוֹמְרִים אֶת דַּרְכִּי וְלֹא הֵנִיחוּ לִי לְהִכָּנֵס פְּנִימָה בְּשָׁעָה כֹּה מְאֻחֶרֶת.
"הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הִתְיַצַּבְתִּי מֵחָדָשׁ. 'הַפָּרִיץ יָשֵׁן', עָנוּ לִי הַמְּשָׁרְתִים. כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בִּשְׁמֵי רוֹם הוֹפַעְתִּי שׁוּב, וְהַפַּעַם הֻכְנַסְתִּי פְּנִימָה. הוֹשַׁטְתִּי לְעֵבֶר הַפָּרִיץ אֶת מְאַת הָרוּבָּלִים, וְהִסְבַּרְתִּי שֶׁכַּנִּרְאֶה נָפְלָה טָעוּת בְּיָדוֹ. הוּא הֶאֱדִים מִכַּעַס: 'אֲנִי אֵינֶנִּי טוֹעֶה אַף פַּעַם, צֵא מִפֹּה מִיָּד'. כְּשֶׁמֵּאָה הָרוּבָּלִים צוֹרְבִים אֶת יָדִי יָצָאתִי מֵהָאַרְמוֹן. הִתְהַלַּכְתִּי מְבֻלְבָּל, מִבְּלִי לָדַעַת מָה לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף. וְאָז עָלָה בְּמוֹחִי הָרַעְיוֹן לְשַׁפֵּץ אֶת בֵּית-מִדְרָשֵׁנוּ הֶעָלוּב".
"עֲצֹר בְּסִפּוּרְךָ", אָמַר הַפָּרִיץ, שֶׁיָּשַׁב כָּל הָעֵת וְהִקְשִׁיב, "מֵעַתָּה אַמְשִׁיךְ אֲנִי בַּסִּפּוּר.
"בַּמִּשְׁתֶּה שֶׁעָרַכְתִּי לִידִידַי, פְּרִיצֵי הַסְּבִיבָה, נָסַבָּה שִׂיחָתֵנוּ עַל הַיְּהוּדִים. אֶחָד אָמַר, כִּי יְהוּדִי יִמְכֹּר אֶת נִשְׁמָתוֹ לַשָּׂטָן תְּמוּרַת עֲשָׂרָה רוּבָּל. כֻּלָּנוּ הִסְכַּמְנוּ לְדַעֲתוֹ. אַךְ הָיָה בֵּינֵינוּ אֶחָד שֶׁהִתְעַקֵּשׁ, כִּי בֵּין הַיְּהוּדִים יֵשׁ רָעִים וְטוֹבִים, כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ, הַפּוֹלָנִים. הִתְנַגַּדְתִּי לִדְבָרָיו, וּלְעֵינֵי כֹּל הִתְעָרַבְנוּ בִּסְכוּם שֶׁל עֲשֶׂרֶת-אֲלָפִים רוּבָּל, כִּי תְּמוּרַת מֵאָה רוּבָּל אַצְלִיחַ לִגְרֹם לִיהוּדִי לִמְכֹּר אֶת מַצְפּוּנוֹ וְנִשְׁמָתוֹ.
"הַבְּחִירָה נָפְלָה עָלֶיךָ", פָּנָה לְחַיִּים-זֶלִיג, "וְעָמַדְתָּ בַּמִּבְחָן בְּכָבוֹד. עָלַי לְהוֹדוֹת שֶׁגָּרַמְתָּ לִי נֶזֶק כָּבֵד; לֹא רַק אֶת מְאַת הָרוּבָּלִים אִבַּדְתִּי, אֶלָּא גַּם עֲשֶׂרֶת-אֲלָפִים רוּבָּל, וּבְעִקָּר אֶת כְּבוֹדִי בְּעֵינֵי כָּל יְדִידַי. אַךְ אוֹתְךָ, חַיִּים-זֶלִיג, מָצָאתִי נֶאֱמָן מֵאֵין כְּמוֹתוֹ. מֵעַכְשָׁו תִּהְיֶה אִישׁ-סוֹדִי וְנֶאֱמַן-בֵּיתִי, וְאַתֶּם הַמְשִׁיכוּ בְּשִׁפּוּץ בֵּית-תְּפִלַּתְכֶם, וְכָל סְכוּם אֲשֶׁר יֶחְסַר לָכֶם – אֲנִי אַשְׁלִימוֹ".
מבט לגאולה – עם ר' זלמן
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם יְדִידַי הַצְּעִירִים!
חֹדֶשׁ טֵבֵת, קַר בַּחוּץ (לְחֵלֶק מִכֶּם צָרִיךְ לְאַחֵל "רְפוּאָה שְׁלֵמָה" – עַל הִצְטַנְּנוּת...), אַךְ לִפְעָמִים מִתְחַמְּמִים גַּם בְּיָמִים קָרִים אֵלּוּ – כְּשֶׁרוֹאִים מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּחַמֵּם אֶת הַלֵּב...
הִזְדַּמֵּן לִי לְהִתְאָרֵחַ בַּשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה בִּקְהִלָּה חַבַּ"דִית נֶחְמָדָה, עִם כָּל הַחֲוָיוֹת הַמְּיֻחָדוֹת לְמִפְגָּשׁ עִם אַחִים-חֲסִידִים הַמְּקֻשָּׁרִים אֶל הָרַבִּי, הוֹלְכִים בִּדְרָכָיו וּמְצַפִּים תָּמִיד לְהִתְרָאוֹת יַחַד בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.
אַךְ בְּכָל טוֹב יֵשׁ לִפְעָמִים מַשֶּׁהוּ לֹא כָּל-כָּךְ נֶחְמָד. וְהִנֵּה אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי, לְאַחַר אַחַת הַתְּפִלּוֹת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, בְּמַעֲמָד לֹא נָעִים בִּמְיֻחָד. וִכּוּחַ הִתְעוֹרֵר שָׁם בֵּין אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה. עַל מָה? אוּלַי תְּנַחֲשׁוּ בְּעַצְמְכֶם...
כֻּלָּם רוֹצִים שֶׁיָּבוֹא הַמָּשִׁיחַ. כֻּלָּם רוֹצִים לָתֵת כָּבוֹד לָרַבִּי. כֻּלָּם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁהָרַבִּי רוֹצֶה. אָז עַל מָה הֵם הִתְוַכְּחוּ.
זֶה אוֹמֵר – רַק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מֵבִין! וְזֶה אוֹמֵר – רַק כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מֵבִין!
זֶה אוֹמֵר – כָּךְ אָמַר הָרַבִּי! וְזֶה אוֹמֵר – כָּךְ אָמַר הָרַבִּי!
זֶה אוֹמֵר – מָה אַתָּה מֵבִין בִּכְלָל?! וְזֶה אוֹמֵר – מָה אַתָּה מֵבִין בִּכְלָל?!
זֶה אוֹמֵר וְזֶה אוֹמֵר, זֶה אוֹמֵר וְזֶה אוֹמֵר... וְלִי כְּבָר כּוֹאֵב הָרֹאשׁ.
כַּמָּה אֶפְשָׁר לְהִתְוַכֵּחַ עַל אוֹתוֹ הַדָּבָר? אוּלַי אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט וְלֵהָנוֹת אֶחָד מִן הַשֵּׁנִי?
וְכָךְ, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ קוֹרֵא אֶת מַחְשְׁבוֹתַי, נֶעֱמַד לוֹ פִּתְאוֹם נַעַר צָעִיר, שֶׁזֶּה עַתָּה רַק נִכְנַס לַיְּשִׁיבָה, וְאָמַר בְּקוֹל: "מָה יִהְיֶה עִם פָּרָשַׁת וַיְחִי?".
לְרֶגַע לֹא הֵבִינוּ. הֲרֵי זֶה הָיָה פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ. וּמָה הַקֶּשֶׁר לְפָרָשַׁת וַיְחִי?
הַנַּעַר לֹא הִתְעַצֵּל, וְהִסְבִּיר: "הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ 'מָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים אַף הוּא בַּחַיִּים' – כְּשֶׁזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב 'חַי' כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ, הֲרֵי יַעֲקֹב חַי אִתָּנוּ מַמָּשׁ. זוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁפָּרָשַׁת מוֹתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נִקְרֵאת וַיְחִי".
"אַךְ מָה הַקֶּשֶׁר לְעִנְיָנֵנוּ?" – שָׁאַל אוֹתוֹ בָּחוּר צָעִיר שֶׁעָמַד לְיָדוֹ.
וְהוּא עָנָה: "הֲרֵי כֻּלָּנוּ זַרְעוֹ שֶׁל הָרַבִּי. כֻּלָּנוּ מִתְגַּעְגְּעִים לִרְאוֹתוֹ מִיָּד בַּגְּאֻלָּה. אֵיךְ נַרְאֶה אֶת הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ, אִם עַכְשָׁו הִתְוַכַּחְנוּ וְכָעַסְנוּ וּפָגַעְנוּ וְהֶעֱלַבְנוּ? הַאִם זֶה נִקְרָא שֶׁ'זַּרְעוֹ בַּחַיִּים'? הַאִם כָּךְ אָנוּ 'חַיִּים' אִתּוֹ?".
אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, הוֹשִׁיב הַבָּחוּר, הַתָּמִים הַצָּעִיר, אֶת חֲבֵרָיו סְבִיב הַשֻּׁלְחָן, וּפָתְחוּ בְּנִגּוּן חֲסִידִי עָמֹק.
אַנְשֵׁי בֵּית-הַכְּנֶסֶת שָׂמוּ לֵב פִּתְאוֹם שֶׁמַּשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה בָּאֲוִיר... הַוִּכּוּחַ פָּסַק מִיָּד, וְחֵלֶק מֵהַמְּבֻגָּרִים אַף הִתְיַשְּׁבוּ סְבִיב הַצְּעִירִים וְאָמְרוּ: "כָּל הַכָּבוֹד! יֵשׁ לָרַבִּי בְּמִי לְהִתְגָּאוֹת"...
בַּחוּץ הָיָה קַר, קַר מְאוֹד. אַךְ לִבִּי הִתְחַמֵּם בְּחֹם גָּדוֹל וְנָעִים. הִנֵּה, נַעַר צָעִיר כָּזֶה וְעוֹד אֶחָד כָּמוֹהוּ, וְאֶחָד כָּזֶה בְּכָל קְהִלָּה שֶׁלָּנוּ, עִם כִּפָּה כָּזוֹ אוֹ כִּפָּה כָּזוֹ, הֵם 'זַרְעוֹ' הָאֲמִתִּי שֶׁל הָרַבִּי. וּכְשֶׁהֵם 'בַּחַיִּים', רַק כָּךְ הָרַבִּי אִתָּנוּ – "וַיְחִי ".
הָבָה נִלְמַד מִמֶּנּוּ, יְדִידַי הַצְּעִירִים. אַל תִּצְטָרְפוּ לְשׁוּם וִכּוּחַ. אַל תַּרְגִּישׁוּ יוֹתֵר חֲכָמִים מֵאַף חָבֵר. אַל תַּעֲלִיבוּ וְאַל תֵּעָלְבוּ, לְהֶפֶךְ – תֹּאהֲבוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי וְכָךְ תִּתְּנוּ לָרַבִּי חַיִּים אֲמִתִּיִּים.
וּמִתּוֹךְ חַיִּים חֲסִידִיִּים אֵלּוּ, נַעֲבֹר כֻּלָּנוּ לִחְיוֹת בְּחַיִּים נִצְחִיִּים עִם הָרַבִּי בְּגַשְׁמִיּוּת בַּגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.
שֶׁלָּכֶם, ר' זַלְמָן
סיפורי חסידים
מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת...
מְסַפֵּר פְּרוֹפֶסוֹר בְּלָאק מִקָּנָדָה:
בִּשְׁנַת תשמ"ו הֻזְמַנְתִּי לִוְעִידָה שֶׁנֶּעֶרְכָה בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת בְּרַאוּן בִּפְרוֹבִידֶנְס, רוֹד-אַיְילֶנְד, שֶׁבָּהּ כָּל מִשְׁתַּתֵּף הִצִּיג עֲבוֹדַת מֶחְקָר בְּנוֹשֵׂא מְסֻיָּם בְּחֵקֶר הַפִילוֹסוֹפְיָה.
הָרַבִּי דָּחַף אוֹתִי מְאוֹד לְפַרְסֵם מֶחְקָרִים וּלְהוֹפִיעַ בְּכִנּוּסִים, וְהַוְּעִידָה בִּפְרוֹבִידֶנְס הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה לְהִתְפַּרְסֵם. אֶלָּא, שֶׁתּוֹרִי לְהַצָּגַת הָעֲבוֹדָה נִקְבַּע לְשַׁבָּת וְלֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת.
שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי הַוְּעִידָה כְּבָר כָּתַבְתִּי עַל כָּךְ לָרַבִּי וּבִקַּשְׁתִּי הַנְחָיָה. אַךְ הָרַבִּי לֹא עָנָה לִשְׁאֵלוֹתַי הַחוֹזְרוֹת בְּעִנְיָן זֶה.
לִבְסוֹף, שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי תַּאֲרִיךְ הַכִּנּוּס קִבַּלְתִּי טֶלֶפוֹן מֵהָרַב חַדָקוֹב: "יֵשׁ לִי תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילְךָ מֵהָרַבִּי – צַלְצֵל לְיוֹשֵׁב-רֹאשׁ הַוְּעִידָה וְתֹאמַר לוֹ שֶׁקָּרָה לְךָ מַשֶּׁהוּ פִּתְאוֹמִי וְאַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לִנְּיוּ-יוֹרְק לְשַׁבָּת, לָכֵן אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת שְׁעַת הַהַרְצָאָה שֶׁלְּךָ לְיוֹם שִׁשִּׁי".
אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁלֹּא נָהוּג לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה, וּמְאוֹד לֹא נָעִים לִי לְבַקֵּשׁ שִׁנּוּי... "סְלִיחָה", קָטַע אוֹתִי הָרַב חַדָקוֹב, "זוֹ הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבַּלְתִּי בִּשְׁבִילְךָ מֵהָרַבִּי".
צִלְצַלְתִּי לְיוֹשֵׁב-רֹאשׁ הַכִּנּוּס, וּמִיָּד כְּשֶׁהִצַּגְתִּי אֶת עַצְמִי כִּפְּרוֹפֶסוֹר בְּלָאק מִקָּנָדָה, הוּא אָמַר לִי: "מַמָּשׁ הָרֶגַע הִתְכּוֹנַנְתִּי לְהִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מְאוֹד אֶת סְלִיחָתְךָ אֲדוֹנִי, אֲבָל הַפְּרוֹפֶסוֹר שֶׁהָיָה אָמוּר לְהַרְצוֹת בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר לֹא מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ – הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ לְהַרְצוֹת בִּמְקוֹמוֹ?".
וּבְכֵן, הִרְצֵיתִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי, הַכֹּל עָבַר בָּרוּךְ ה' בְּהַצְלָחָה, וּמִיָּד יָצָאתִי בְּמַסָּע בָּהוּל לְעֵבֶר קְרַאוּן-הַיְיטְס. הִגַּעְתִּי לִ'770' בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת. זוֹ הָיְתָה שַׁבַּת-מְבָרְכִים, וּבַהִתְוַעֲדוּת הָרַבִּי פָּנָה אֵלַי בְּחִיּוּךְ רָחָב וְאָמַר לִי לוֹמַר "לְחַיִּים"...