"הרופאים נתנו לי פחות -1% - אבל הרבי נתן לי 100% נס"
איך תרומה לשפרה ופועה חולון הפכה לנס של חיי?
לפעמים, כל העובדות עומדות מולך, חדות וברורות: "אין סיכוי", אומרים הרופאים. "זה כבר לא יקרה בגילך", קובע משרד הבריאות. "הגיע הזמן לשחרר", לוחש הייאוש. אבל לפעמים, יש קול אחר – קול שקט יותר, פנימי יותר, שאומר לך: "תנסי שוב. תאמיני. תפתחי פתח לברכה." וזה בדיוק מה שחיה מיכאלי עשתה – וככה היא זכתה בבתה אחרי שנים של המתנה.
חיה, תושבת חולון, חוותה חיים מלאים בטלטלות. אחרי שהתאלמנה, היא זכתה שוב להקים בית בישראל והתחתנה מחדש לפני שלוש שנים. "יש לי ילד מנישואיי הראשונים," היא מספרת, "אבל אני ובעלי החדש מאוד רצינו ילד משותף. זה היה החלום שלנו. אבל החלום הזה נתקל בחומה של מציאות בלתי אפשרית."
לתרומה ולחיבוק ליולדות – לחצו כאן! אל תפספסי את ההזדמנות!
הכל היה כאילו נגדה, לא ברמת האמונה אלא ברמת העובדות היבשות: ניסיונות חוזרים ונשנים – שנכשלו, רופאים שהורידו כל תקווה ונתנו פחות מאחוז אחד להצלחה, גיל 45 – הגיל שבו לפי משרד הבריאות מפסיקים טיפולי פוריות. כל העובדות בשטח "הוכיחו" שאין מה לעשות, הזמן נגמר, הסיכויים אזלו ואין אפילו מה לנסות.
תרומה של אמונה – והתחלה של נס
ואז חיה נזכרה. חברה קרובה סיפרה לה פעם על שפרה ופועה חולון, על איך תרומה קטנה הפכה לכלי של ברכה, על איך אחרי שנים של המתנה – היא זכתה לילד.
"באותו רגע אמרתי לעצמי: מה יש לי להפסיד? החלטתי שאני תורמת 770 שקלים – כפול 12 חודשים. סכום עם משמעות, עם כוח, עם חיבור לרבי." באותה התרומה היא קבילה במתנה את המטבע של הרבי, בו היא מחזיקה עד היום – "זה היה סמל בשבילי, סמל של אמונה ושל ישועה שעתידה לבוא."היא נתנה מכל הלב, מבלי לדעת שהנס שלה כבר בדרך אליה.
"אין סיכוי?" ובכל זאת – היריון!
באותה שנה שבה תרמה, כנגד כל הסיכויים, בניגוד לכל מה שהרפואה אמרה – היא נכנסה להיריון. "אני זוכרת את הרגע שגיליתי," היא מספרת בהתרגשות. "לא הצלחתי להאמין. הטיפול האחרון, הגיל שלי, כל הסטטיסטיקות – וזה קרה.
לתרומה ולחיבוק ליולדות – לחצו כאן! אל תפספסי את ההזדמנות!"
לפני ארבעה חודשים היא ילדה את בתה. "זה נס, אין לי דרך אחרת לתאר את זה."
שפרה ופועה – החיבוק שהמשיך גם אחרי הלידה
אבל הסיפור לא נגמר שם. שפרה ופועה חולון לא רק היו הכלי לברכה – הם המשיכו ללוות אותה גם אחרי הלידה. הם שלחו ארוחות חמות, דאגו לה לאוכל כשהיא הייתה מותשת. הם הציעו עזרה בניקיון, שמרטפות, תמיכה נפשית. הם נתנו לה מקום להרגיש בו עטופה, אהובה, לא לבד. "הם לא עזבו אותי. הם היו שם בשבילי כל הדרך – מהתרומה הראשונה ועד הרגע שבו עמדתי על הרגליים עם התינוקת שלי.
חיה מספרת את הסיפור שלה לא כדי לדבר על עצמה – אלא כדי לעזור לנשים אחרות.
"אני שמעתי עדות של מישהי – וזה נתן לי תקווה. עכשיו תורי להעביר את זה הלאה – ולתת תקווה לנשים אחרות." היא אומרת בביטחון גדול מאוד: אם את מחכה לישועה – תצרי כלי לברכה. אם את מחפשת נס – תתני לו הזדמנות לקרות. אם את רוצה שינוי – תתני מעצמך, והקב"ה יחזיר לך פי כמה. שפרה ופועה חולון הם הצינור שמחבר אותך לברכה. הם המקום שבו חסד הופך לנס.
זה הזמן שלך להיות חלק מהנס הבא! תרמי עכשיו – ותני מקום לברכה להיכנס לחיים שלך.
מאפשרים לכם לקבל
