פרשת 'תרומה' | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
נוסעת נכבדה, מזוודה וכבודה…
טיסת עסקים, מסע בעולם. יומן מלא ורקורד מושלם. פניות, ייעוצים, רשימת תפוצה, מבטיחה תוצאות ואת קורס הפריצה. מרוצה, שמחה, זקופה וזחוחה. בלון מנופח באבק הצלחה. אביב, שמש, ענני נוצה. הצלחתי, השגתי. יש לי, בוצע!
ואז מחטף, הגיח סתיו. נושרים עלים כבה כוכב. דלת נטרקת, עלטה חשוכה. מדדה, מועדת, לא מצליחה. משוב בינוני, קצת חריקה. אין לקוחות ואולי זו שחיקה. הלוך חזור, תועה נבוכה. האם זו אני? לא בטוחה. המטוס מתנדנד, לא יציבה. נדם הנייד נדמה התקווה.
״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" - בפרשת תרומה מצווה הקדוש ברוך הוא את ישראל להקים משכן להשראת שכינה. כזו תכלית וכזו כוונה. אך שם הפרשה ללא הלימה, כמו בלי כוונה - לא "משכן", לא "שכינה" אלא דווקא "תרומה". כי שכינה - תשרה או לא - בידי שמים, אך תרומה - ביד האדם. אז מה לך נרדם. לעבוד על גורמי המשוואה, לשחרר תלות בתוצאה.
לשמוח עם תוצאה טובה, לתת מקום לאכזבה, בלי להפיק מסיבה או לצלול בתגובה. לא לייחס לעצמי תהילה או קלון, אני מעל הצלחה ומעל כישלון. תוצאה אינה אחד פלוס אחד, היא אלגוריתם מורכב. תגיע, אולי תאחר, ואולי תבוא אחרת, טובה עוד יותר.
לדפוק על דלת. לא אחת. משהו, בעזרת ה׳, ייפתח…
זמני הדלקת נרות:
לוגנסק - 16:51
קייב - 17:20
באר שבע - 17:18
חיפה - 17:06
ירושלים - 16:56
תל אביב - 17:16
שבת שלום וחודש טוב!
משנכנס אדר מרבין בשמחה
חנה גופין
למקרה שפספסתם
מאפשרים לכם לקבל
