זו תשורה שבה לראשונה אי פעם כנראה עסקו בנושא המעניין הזה
בעוד כעשרה ימים לערך נסיים את המחזור ה-44 בספרי הי"ד החזקה להרמב"ם ונתחיל את לימוד המחזור ה-45 בשעטומ"צ.
לפני כמה שבועות יצאה לאור תשורה מעניינת ומרתקת ע"י א' מחשובי קהילת אנ"ש באילת הרב יוסף יצחק סויסה שליט"א, לרגל נשואי בתו בסימן טוב ובמזל טוב.
התשורה היא בעצם ספר בן למעלה ממאה עמודים העוסק בעיקרו בנושא אחד בלבד: ביאור הפסוקים שבהם בחר הרמב"ם להציבם בראש כל ספר וספר מתוך ארבעה עשר ספרי היד החזקה.
כידוע הרמב"ם כתב בראש ספר המדע: "משוך חסדך ליודעיך וצדקתך לישרי לב". בתחילת ספר אהבה: "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" וכך הלאה בכל תחילת ספר מתוך י"ד הספרים הרמב"ם בחר בפסוק שאותו הניח ככתר מעל הספר והמחבר דנן מנסה למצוא הסבר תוכני בין הפסוק שנבחר לבין תוכן הספר כולו. כמובן שהביאור הוא גם על שני הפסוקים הראשונים "בשם ה' א-ל עולם" ו"אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך" שנכתבו בראש הספר בתחילתו.
תחילה מצביע הרב סויסה על העובדה שרוב הפסוקים נלקחו מספר התהילים בעיקר מפרק קי"ט ומיעוטם הם מספר משלי. הוא מציע כמה טעמים לדבר וביניהם שהם פסוקים שנבחרו מפני שהם בלשון תפילה. בהמשך הוא מוצא הקבלה בין הפסוקים והספרים לבין פרשיות קריאת שמע וברכות שמונה עשרה והדמיון ביניהם ממש מפתיע אחד לאחד.
השאלה שנשאלת היא מדוע בחר הרמב"ם דוקא פסוקים אלו ולא פסוקים אחרים מספר התהלים שיש גם בהם שמות מתאימים? הוא מציע כמה פסוקים חלופיים לפסוקים שנבחרו ומנסה להבין מדוע בחר באלו דוקא? ולדעתו נראה כי הוא כיוון לדוד מלך ישראל שהוא מזרע זרעו וכן כיוון לשלמה המלך שכתב את משלי והפסוקים המובאים משם עוסקים בשלמה המלך עצמו שיש בו קשר לחיבורו של הרמב"ם.
פנינה נוספת דולה המחבר ומוצא כי מספר המלים של כל הפסוקים יחדיו עולה למספר מאה ועשרים ויתכן שהוא קשור לכך שמשה היה בן מאה ועשרים שנה שלא נס ליחו ולא כהתה עינו.
המחבר מפליג בתשורה זו לנושאים שונים בדברי ימי הרמב"ם כמו למשל מתי כתב הרמב"ם את חיבורו. בדיון ארוך הוא פורס את כל הדעות והאפשריות מתי החל הרמב"ם לכתוב את היד החזקה ומתי סיים אותו.
הוא מביא מתוך דברי הרמב"ם עצמו שציין תוך כדי כתיבת הספר ארבעה תאריכים שונים שהיה מצוי בהם. 1) בהקדמה למשנה תורה - תתקלז. 2) בהלכות שמיטה ויובל - תתקלו. 3) בהלכות קידוש החודש בפרק ט' - תתקל. 4) הלכות קידוש החודש בפי"א - תתקלח.
בהמשך הוא דן ליישב את שינויי התאריכים והמרחקים בזמן זה מזה ומקיף בדבריו את כל ההסברים שנאמרו בנידון.
המחבר גם מנסה למצוא רמז בספרי היד החזקה להנצחת שמו של אח הרמב"ם רבי דוד שהיה המפרנס העיקרי שלו עד שטבע באחד ממסעותיו להודו לצרכי מסחר כשהוא מותיר את אשתו ובתו לחסדיו של אחיו הרמב"ם שמרגע זה עול פרנסתם נפל על הרמב"ם בעצמו.
הוא מנחש שי"ד הספרים של יד החזקה הם בגימטריה של אחיו "דוד" ומנסה לטוות קשרים נוספים בעריכת הספר המרמזים אל האח דוד.
חיבורו של הרב סויסה נחלק לשני שערים כאשר בשער השני המתחיל בעמ' 55 הוא יוצר במלאכת מחשבת הסברים מופלאים בקשר התוכני שבין הפסוקים לבין הספר שבראשו מתנוסס הפסוק.
הוא כמובן מביא בכל הזדמנות את דברי הרבי מלקוטי שיחות העוסקים בפירוש פסוקים אלו וביניהם את הסבר הרבי מדוע בפתח ספר זמנים כתב הרמב"ם "נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה" ולכאו' צריך להבין הרי ספר זמנים עוסק במצוות שאינן תמידיות אלא באות מזמן לזמן ואילו "נחלתי עדותך לעולם" הכוונה בודאי למצוות שהן תמידיות לעולם וללא הפסק?!
ומבאר הרבי שבניגוד למקובל שבכל חג חוגגים את המועד בו נמצאים ולא לאחריו אבל הרמב"ם מעורר אותנו שנרחיב את השפעת הזמנים והמועדים לכל ימות השנה ולכן בחר ב"לעולם". מזכיר את הרעיון שבחב"ד אין נוהגים לומר "חסל סידור פסח".
רעיון נוסף שוזר המחבר בספר זה ובו הוא מבאר שהרמב"ם בוחר בפסוקים כאלו שיש בהם כדי לחבר את סוף הספר הקודם אל תחילת הספר שבא לאחריו ולדוגמא "נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה". הספר הקודם מסתיים בהלכות מילה וששון זו מילה!
תקצר היריעה כאן מלהקיף את כל ההגיגים הנפלאים המופיעים בתשורה נפלאה זו ואם אינני טועה זו הפעם הראשונה שיש מי שליקט את כל הפסוקים שבחר בהם הרמב"ם ועסק בהם ביסודיות ובהעמקה והתודה והברכה נתונה ליוצר חיבור זה ויזכה להנחיל עוד מתורתו ורעיונותיו המפכים ומשיבים נפש.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
