בעקבות הסערה: ראיון עם הרב מרדכי הסופר
מחקר אינטנסיבי, יסודי, מקיף ומעמיק, שנערך במשך תקופה ארוכה על-ידי מערכת הכשרות של בני-ברק בראשות הרב משה-יהודה-לייב לנדא ופורסם בגיליון "עיר על תילה", העלה את המסקנה העגומה אך הוודאית כי משקה ה"ויסקי" הנפוץ אסור בשתייה. חסידי חב"ד בכל העולם, אשר נהגו לשתות "ויסקי", מבלי להעלות על דעתם צל של חשש איסור, חייבים לדעת כי הדבר כרוך באיסור של "סתם יינם", המסתפח אל הוויסקי במהלך תהליך הייצור המיוחד שלו.
מאות טלפונים
בקטע זה, פתח הרב מרדכי הסופר את התחקיר שפורסם לפני שבועיים ימים בגיליון "עיר על תילה" והובא באתר COL. הסערה במערכות הכשרות ובקרב אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות שמשתמשים במשקאות הנ"ל, הייתה גדולה. "ללא גוזמה", אומר הרב מרדכי הסופר בראיון מיוחד ל-COL, "אני מקבל מידי יום עשרות-רבות של טלפונים מכל רחבי העולם. רק לפני מספר דקות, אני סיימתי שיחה עם אחד מראשי המשגיחים בחו"ל שרצה לברר על משקה וויסקי מסויים".
שאלות רבות ומגוונות נשאל הרב הסופר, אבל השאלה שחזרה על עצמה שוב ושוב הייתה: יש לי בבית מספר משקאות וויסקי. מה אני עושה איתם כעת? "כל מי ששאל את השאלה הזו", אומר הרב הסופר, "עניתי לו שימכור את זה לגוי. זה הפיתרון היחיד והפשוט שאפשר לעשות".
מה הביא אותך לפרסום התחקיר?
"תראה, אני הרבה שנים עוסק בתחום הזה. גם בהרצאות שאני מוסר וגם במכתבים שונים שכתבתי מידי פעם, התראתי על הנושא הזה. אומנם", הוא מציין, "עוד לא חשבתי שצריך להיכנס לעובי הקורה של הנושא ולפרסם זאת במחקר".
אבל הנתונים הקשים והבעייתיים, המשיכו לזרום לשולחנו של הרב הסופר והוא החליט כי חייבים להוציא-לאור את הנתונים האמיתיים לציבור הרחב. "לאחר מאות שאלות של אנשים מרחבי העולם ששאלו אותי בהזדמנויות שונות לגבי משקאות אלו, החלטתי לצאת למסע בעקבות הוויסקי ולבדוק את נתוני האמת בעניין".
וכך, יצא הרב הסופר לעשרות מפעלים מרחבי העולם, שאל, תחקר וצילם, את כל שלבי העשייה. "הגעתי למפעלים כאדם תמים שמתעניין בדרכי הייצור", הוא מספר, "ושאלתי אותם כל מיני שאלות בדבר הייצור".
ממצא בעייתי
כך, למשל, עלה הרב הסופר על הממצא הבא: אדם שרוצה לייצר וויסקי, חייב לעמוד בשני תנאים: התנאי הראשון, המשקה חייב להיות מיוצר אך ורק משלושה רכיבים בלבד: שעורה, מים ושמרים. התנאי השני הוא: לאחר שהמשקה עבר את תהליך הזיקוק, הוא צריך לשכב בחביות של עץ לפחות שלושה שנים. ללא קיום התנאים הנ"ל, אין שום אישור למכור וויסקי.
הרב הסופר: "שלב קבלת המתיקות והצבע מגיע על-ידי החבית. וכאן חשוב להדגיש: על-ידי עץ, אי-אפשר לקבל כלום, אלא, שלפני הכנסת הוויסקי לחבית, אוכסן בו יין שנספג בחבית - שזה כמובן לא נחשב לעוד מרכיב". אגב, הרב הסופר שאל את אחד המפעלים: אם באמת הוויסקי צריך מתיקות וצבע, למה לא להכניס בו צבע וקצת סוכר? והם ענו לו שאסור להכניס סוכר, כי כאמור, זה מרכיב נוסף.
המשקה הכשר
התפרסמו שמועות שונות על סוגים שונים של וויסקי שהרב התיר.
"אכן, יש מספר סוגים של וויסקי שהתרתי, אם כי", מסתייג הרב הסופר, "לא יצאנו בהודעה רשמית מפני שלא הכל נבדק".
אם כך, אין שום וויסקי כשר במאה אחוז?
"ישנו סוג וויסקי אחד שנקר 'סטרייט-בורבון' שזה למיטב ידיעתנו כשר".
וכיצד מתמודדים במפעל זה אם נושא החביות?
"הסוג הזה של הוויסקי, מיוצר בארצות-הברית מתירס. לאחר שלב הזיקוק, הוא מוכנס לחביות שקודם לכן נשרפו מבתוכו, כך שהוא מקבל את הטעם מהצבע החום של פנים-החבית ולכן, אגב, יש לזה טעם שונה משאר משקאות הוויסקי".
מה בנוגע ל"המשקה" שעליו יש הכשר?
"יש לי ספק גדול עליו ואיני יודע ממה הוא מורכב".
תשובות לשאלות
כאמור, הרב הסופר קיבל אלפי פניות, אם זה באמצעות מכתבים, טלפונים ומיילים מאנשים וגופים שונים ברחבי העולם. בעיצה אחת עם הרב לנדא, הוחלט על ריכוז השאלות ובמהלך השבועות הקרובים לענות עליהם. לאחר-מכן, מתכננים להוציא-לאור קובץ, בו ירוכזו התשובות והוא יופץ בריכוזי אנ"ש בארץ ובעולם.
החשיפה על כשרות הוויסקי, לדברי הרב הסופר, זה רק נדבך קטן מהבעיות הגדולות. "בגיליונות הבאים של עיר על תילה", הוא מסיים, "נמשיך לפרסם ליקויים בכשרויות מזון במקומות שונים. לא ידענו עד היום, מה היקף ההתעניינות, בפרסום דברים אלו".
***
כך הגיע הרב הסופר למחלקת הכשרות
הרב מרדכי הסופר עלה לפני שבע-וחצי שנים לארץ-הקודש מאוסטרליה, שם נולד וחזר בתשובה, בעקבות סיפור מופלא שהתפרסם בזמנו בשבועון 'כפר-חב"ד'. מספר שנים לפני שעלה לארץ, התעסק בעבודת הכשרות ונמשך למקצוע זה. כשעלה, התעסק בכשרות בירושלים.
הרב משה לנדא, פנה אליו באותם ימים והציע לו לעבוד בטכנולוגיות המזון, מפני שהרב הסופר רכש ידע מקיף בטכנולוגיה זו במשך השנים. כיום, משמש הרב הסופר כאחראי על כל הרכיבים במוצרי מזון.
***
תהליך יצור הוויסקי
את תהליך הכנת הויסקי ניתן לחלק לשישה שלבים נפרדים:
1. הלתתה - גרעיני הדגן עוברים תהליך של הלתתה, תהליך בו מיוצרים בגרעין באופן מלאכותי אנזימים שיהפכו בשלב מאוחר יותר את העמילן שבגרעינים לסוכר.
2. תסיסה - לאחר שהדגן הופך ללתת בשלב הראשון, טוחנים את הלתת ומשרים אותה במים חמימים. ההשריה במים מעוררת את האנזימים שהתפתחו בגרעין בשלב ההלתתה, והם מתחילים לעכל את העמילן בגרעין ולהופכו לסוכר. אחרי שהעמילן פורק לסוכר, מוסיפים ללתת המושרית שמרים, וכך מתחיל בעיסה תהליך תסיסה בו הופכים השמרים את הסוכר לאלכוהול. בסיום תהליך התסיסה מתקבלת עיסה צמיגה שבה כ-10% אלכוהול.
3. זיקוק - לאחר קבלת העיסה האלכוהולית בשלב התסיסה, מסננים את התוצר ומעבירים אותו לזיקוק. זיקוק הויסקי מבוצע באחת משתי שיטות: זיקוק דודי - זוהי השיטה המסורתית לזיקוק ומשתמשים בה לזיקוק ויסקי איכותי (סינגל מאלט). בשיטה זו מחממים את הנוזל בדוד נחושת וכתוצאה מכך מתאדה האלכוהול שבו.
אדי האלכוהול נלכדים ומקוררים בצינורות מפותלים וחוזרים להיות נוזל שנפחו קטן משל הנוזל המקורי אך אחוז האלכוהול בו גבוה. שיטה זו יוצרת ויסקי איכותי, אך חסרונה הוא בכך שניתן לזקק כמות קטנה מאוד של נוזל וגם זאת לאורך פרק זמן ארוך יחסית. זיקוק רציף - שיטה מודרנית וזולה יותר לזיקוק הויסקי, שממנה מתקבל ויסקי גריין. בשיטה זו מועבר הנוזל דרך מערכת של מיכלים אשר בכל אחד מהם הוא מזוקק במעט.
בין המיכלים ישנה מערכת שסתומים המאפשרת מעבר של הנוזל למיכל הבא רק אם הוא הגיע לרמת האלכוהול הרצויה לשלב בו הוא נמצא. אם הנוזל אינו ברמה אלכוהולית מספקת הוא חוזר לתחתית המיכל ומתחיל את התהליך מההתחלה. שיטה זו היא כאמור זולה ומהירה יותר, אך הויסקי שמתקבל בה נחשב למשקה מאיכות ירודה יותר. את הויסקי מקובל לזקק לפחות פעמיים, כך שבתום תהליך הזיקוק יכולה רמת האלכוהול בנוזל להגיע עד ל-70%.
4. יישון - לאחר הזיקוק מועבר הנוזל (שבשלב זה הוא חסר כל צבע) לחביות עץ אלון מיוחדות, בהן הוא מייושן לפרק זמן של חודשים ספורים ועד לשנים רבות. בזמן היישון סופח המשקה מהחבית את צבעו והארומה היחודית שישנה בכל חבית.
5. סינון - בתום היישון מסונן המשקה בפעם האחרונה לפני הביקבוק. סינון זה מתבצע על ידי קירור הנוזל לטמפרטורה הקרובה ל-0°C וכשהוא קר דיו, מעבירים אותו דרך מסנן דק ביותר. תהליך זה מונע מהנוזל לקבל עכירות ומנקה אותו לחלוטין. כיוון שתהליך זה פוגע מעט בטעמו הסופי של המשקה, ישנם מותגי ויסקי בהם לא מבוצע שלב זה בתהליך היצור.
6. ביקבוק - בתום תקופת היישון מועבר הויסקי המוכן לבקבוקים, מקבל תוית ונשלח לשיווק. אם בתום תהליך היישון מתקבל משקה בעל אחוזי אלכוהול גבוהים מדי, מוסיפים לו מים זכים כדי לדלל אותו לרמת האלכוהול הרצויה ורק לאחר מכן מבקבקים אותו.
(בהכנת מסגרת זו, נעזר הכותב באתר ויקיפדיה)
פשוט חוזר על הליך היצור ותו לא.....
מאתר רציני כמו col יש לי ציפיות גדולות יותר
והבדיחה הכי גדולה היא כי ישנם תמונות מעולות באתרכם מהבר מצוה לבנו של הרב ליבוביץ ושם רואים גרין לייבל שיווס וכו ואם אני לא טועה האולם בהשגת העדה החרדית...
There is a Comprehensive range of single Malt whiskies that are matured only in American Bourbon casks.
Yes it is true that most commercial whisky have been mattured in wine casks . but the same large companies have ranges that are not stored in the wine casks.
*ראשית יש בזה מוציא לעז על גדולי ישראל שנהגו לשתות משקאות אלו ללא חשש.
*לפי תשובת הגר"ם פיינשטין אין בעיה אפילו בערבוב סתם יינם ממש בתוך המשקה וק"ו שהמשקה רק יספוג את טעם היין מהחבית.
*יין בטל אפילו בשישית וק"ו בשישים ואפילו סתם יינם אינו נאסר בהנאה כאשר בטל בלח.
*במקרה דידן אין ביין הספוג בחבית אפילו נותן טעם שאוסר בכל שהוא דהוי קיוהא בעלמא וגם אם תאמר שלא ביין בטל בשישית אפילו בנותן טעם (כמוכח בסוגיא)
*ואם תרצה להחמיר באיסור דרבנן למרות כל הטעמים דלעיל, מה שייך להחמיר על שאר בנ"י, ואם לא נביאים הם וכו.
*בכל אופן מי שמעוניין להחמיר יותר מגדולי ישראל שיפנה אלי אני אשמח לקבל לידי את הטיפול במשקה הסורר.
*רק משיח!
כל מי שיש לו בלו לבל ורוצה למכור
אנחנו משלמים טוב.
באם הנך שותה חלב עכו"ם ע"פ מה שהתיר, תוכל לשתות גם ויסקי.
ההיתר בויסקי הוא דחוק וניכר מפסקו שזה לא לכתחילה. וד"ל.
שפעם הביא לרבי בקבוק ויסקי. שאל הרבי מאיפה זה? ענה מניו יורק.
שאל הרבי יש לזה הכשר?
וענה, כולם שותים את זה.
אמר לו הרבי, מזה שכולם שותים עדיין אין ראי שזה כשר!
פעם שני הביא בקבוק וודקה ושוב חזרו אותם השאלות ושוב ענה, כולם שותים.
אמר לו הרבי, הרי כבר אמרתי לך, מה שכולם שותים זו עדיין לא ראי שזה כשר.
כיום כולם מחפשים חלב ישראל הגם שיש היתר מר משה לשתות חלב עכו"ם,
ואילו על ויסקי אומרים שיש היתר מר משה?
ההיתר של ר משה על ויסקי: הדין הוא שיין שנתערב במים, אחד יין בששה מים חדל להיות יין. ואף יין אסור שנתערב באופן כזה הפך להיות מותר. אחרת, הדין אם יין אסור נתערב בתבשיל מבואר בש"ך דכיון שהוא משביח התבשיל אינו בטל וצריך ששים וכמובן דבמצב שנו"ט גם בששים עדיין אסור.[יו"ד קל"ד ס"ק כ"א].
ויסקי הוא מי שעורים שעברו תסיסה והרתיחו כמה פעמים כמו שמתואר במאמר. ר משה כתב להוכיח דשאר משקים הם כמים וממילא וויסקי מקרי שאר משקים והיין בטל כמו במים אעפ"י שגם בששה פעמים מים מרגישים טעם היין שהוסיפו. מי שיש שכל בקדקדו מבין שר משה חיפש דרך למצוא היתר, וד"ל
רב מורה הוראה ודאי יבין זאת.
אדרבה שיואילו לפרסם הנימוק ההלכתי לאסור הוויסקי שהוא החידוש כאן ולא רק הידע הטכני שכבר ידוע לנו מלפני חמישים שנה.
תשוכתו של ר משה היה לרב שרצה שר משה יחייב שיקנו רק ויסקי עם הכשר וע"ז ענה ר משה שאין חיוב לקנות עם הכשר, והאומר שר משה סתם חיפש היתר שיסביר איזה הוכחות יש לו שהוא עשה כן, סתם להמציא דברים בלי שום יסוד אינו מן היושר וגם מקעקע כל היסוד של הנאמנות של הרב משה
ובכלל ידוע אשר האדמו"ר מחב"ד זצ"ל היה שולח לר משה לכל מיני שאלות ומי זה אשר מנסה לערער על פסקי ר משה?
ר משה היה בשעתו פוסק הדור וכולם יודעים את זה ובאם ישנם פסקי דינים שלו שהיו הרבה שחלקו עליו זה לא מוריד אותו מגדולתו. גם במחלוקות תנאים ואמוראים כשהיה אחד שלא הסכימו איתו החכמים זה לא הפך אותו לילד מהרחוב למרות הכל הוא נשאר תנא או אמורא
כפי שאנו רואים שהרב סטיגמן מהאו קיי היה במפעל וראה את התהליך והביא בפני הרב ווזנר והוא הכשיר למהדרין אז אולי נגיד שבגלל שהאו קיי נותן הכשר לחלב עכו"ם אז לא נסתמך על החוות דעת של הרב סטיגמן?
רבותי הגיע הזמן להפסיק וללכלך אחד על השני בואו ונדון בגופו של ענין זה הרי נוגע לשאלות איסור והיתר.