קבלת הנשיאות - מי' שבט תש"י ועד מוצאי י' שבט תשי"א

מאת הרב שניאור זלמן ברגר
במלאת 75 שנה לנשיאות הרבי, מוגשת סקירה מקוצרת אודות תהליך קבלת הנשיאות של הרבי. להלן ציוני דרך מרכזיים אשר היוו את תהליך קבלת הנשיאות שהחל עם הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בשבת בבוקר י' שבט תש"י, והסתיים במוצאי י' שבט תשי"א כאשר הרבי נענה לבקשות החוזרות ונשנות והחל לומר את המאמר הידוע באתי לגני.
כבר בימיו של אדמו"ר הריי"צ זכו החסידים להכיר במעלותיו של הרבי. הרבי מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לתפקידים נעלים: יו"ר ועד הפועל של שלושת הארגונים החשובים- מחנה ישראל, מרכז לענייני חינוך וקה"ת. וכן עורך ראשי של ספרית אוצר החסידים. במסגרת תפקידים אלו היה אחראי לפעילות עניפה, וכן הוציא ספרים קונטרסים וחוברות בהוספת הגהותיו והערותיו. שני ספרים נערכו על ידו – היום יום והגדה של פסח. ספרים אשר נהיו במשך השנים לשימושיים ביותר בכל בית חסידי.
מיד עם היוודע דבר ההסתלקות בריכוזי חב"ד ברחבי תבל, החלו חסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש" לרבי. ארגונים רישמיים פעלו באינטנסיביות בנושא, כמו אגודת חסידי חב"ד וכולל חב"ד בארץ הקודש, וכך גם חסידים מכל רחבי תבל ובראשם חשובי החסידים בניו יורק. ובהמשך לפרסומים על התקשרות התל אביבים, הירושלמים והרב אלי' ייאכיל סימפסאן, הנה תקציר השתלשלות קבלת הנשיאות מי' שבט תש"י ועד מוצאי י' שבט תשי"א.
כתב התקשרות מאנגליה
שלושה ימים לאחר ההסתלקות הרב יצחק דובאוו מזקני החסידים באנגליה ששהה בבית חיינו לרגל חתונת בנו, ניגש אל הרבי והפציר בו שיקבל את הנשיאות. המענה היה "דער רבי לעבט" – הרבי חי. הרב דובאוו לא הירפה ואמר כי אצל כל הרביים היה את העניין של חיים לאחר ההסתלקות ובכל אופן היה ממלא מקום. על כך ענה: מה אתם חושבים (ואמר את שמו הקדוש) הוא רבי?
ואילו הרב סנדר נמצוב מחשובי החסידים במנצ'סטר, מיד לאחר ההסתלקות שיגר מברק לבית חיינו ובו ציין: "והשם יתברך ינחמנו במנחם" ובימים הבאים החל לכתוב כתב התקשרות עבור חסידי מנצ'סטר, אך את ההחתמה עיכב הגאון הרב יהודה זאב סגל ע"ה ראש ישיבה במנצ'סטר, שהיה ידיד ליובאוויטש וטען כי יש להמתין לשובו של הרב דובאוו מארצות הברית, וכאשר הרב דובאוו שב לאנגליה, נסע מיד ללונדון, ושוב הרב סגל טען כי אין לשלוח את כתב ההתקשרות עד אשר ישוב הרב דובאוו, וכך כתב ההתקשרות התעכב ונחתם ונשלח בב' אדר תש"י. חתמו עליו חסידי חב"ד במנצ'סטר, ובהם הרב בן ציון שם טוב, הרב יצחק דובוב והרב סנדר נמצוב. הרבי השיב באופן פרטי לרב דובוב ולרב נמצוב, ולשניהם ציין לדברים הנזכרים שאמר לרב דובוב כאשר ביקש מהרבי לקבל את הנשיאות.
ראוי הוא לאותה איצטלא
הרב יעקב ישראל זובער הי"ד כיהן ברבנות בבוסטון באותה תקופה, וכשבועיים לפני ההסתלקות היה אצל אדמו"ר הריי"צ, וחזר לביתו בבוסטון, ולאחר ההסתלקות שב להלויה, ובכ"ח שבט תש"י כותב לידידו הרב ישראל חסדן מחשובי רבני חב"ד בדרום אפריקה:
"דעת אנ"ש היא בכלל, שחתנו הרמ"ש שליט"א יקבל על עצמו במשך הזמן הנשיאות ראוי הוא לאותה איצטלא. הוא בקי נפלא הן בנגלה והן בקבלה ודא"ח, ומגזע הנשיאים והן היה משך עשרים שנה משמש בהיכל כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה, אמנם הוא מסרב לעת עתה בזה".
ובי"ג אדר התש"י כתב הרב ישעיה הורויץ מרבני חב"ד בקנדה, מכתב לרבי ובו דרש ממנו לקבל את הנשיאות, ועל כך השיב לו הרבי: "נבהלתי בקראי אותו לדרוש ממני עניינים שלא נתנו לי ... ואין טענתי לכבוד תורתו באשר אינו מכירי פנים אל פנים אבל חקירה ודרישה הוא ליה לעשות מקודם, כי דיני נפשות בזה. וה' יזכנו כולנו להתקשר באילנא דחיי באמת".
החל לקבל ל'יחידות'
בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו חסידים מכתבי התקשרות. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו חסידים רבים על כתב התקשרות, אולם הרבי לא הסכים לקבל את הנשיאות, החסידים לא וויתרו והחלו לתת לרבי פ"נים למרות שסירב, את הפ"נים הקריא על ציון אדמו"ר הריי"צ. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, הרבי סירב ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים ובמשך הזמן נהיה סדר מיוחד של השעות בהם הרבי קיבל את החסידים והתמימים ליחידות. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות וגם בירך ומופתים רבים התפרסמו כבר באותה תקופה.
באותם ימים הירבה הרבי לומר כי עליו לקבל הוראות בכדי לקבל את כתר הנשיאות. בב' אייר נסעו מניין מחשובי החסידים לציון אדמו"ר הריי"צ ושם התפללו וביקשו כי הרבי יקבל את עול הנשיאות. בימים שלאחר מכן נפוצה שמועה כי הרבי הפסיק להשתמש בביטוי שעליו לקבל הוראות…
רוצים מאמר
ביו"ט שני של חג השבועות בעת התוועדות הכריז הרב אליהו סימפסאן מזקני החסידים וומזכיריו של אדמו"ר הריי"צ כי השיחות הם טובות אבל אנו רוצים לשמוע מאמר דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב עד שהרבי אמר: זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנו אחרת.
בשנה שלאחר ההסתלקות הרבי התוועד בהזדמנויות רבות. ובז' תמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הכינו את השיחה לדפוס כתבו המניחים על השיחה הוגה על ידי כ"ק שליט"א, הרבי תיקן ע"י הרמ"ש שליט"א. בח"י אלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב הן בלשון הקודש והן באידיש ואילו בערב יום הכיפורים חילק הרבי לקח לזקני החסידים על פי בקשתם.
יעמוד אדוננו מורנו ורבנו
בתקופה שלאחר ההסתלקות ביקש הרבי מהרב דוד רסקין לקרוא בתורה. וכאשר היה עליו לקרוא לרבי לעלות לתורה היה אומר בקול רם יעמוד ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו" ולאחר מכן היה ממשיך בקול רם. בשמחת תורה חל שינוי בדבר, כאשר את המרשות לחתן בראשית קרא אחד מזקני החסידים - הרה"ח אלתר דובער חסקינד, וכשהגיע לתיבות "ועתה קום" פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב"… ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.
"באתי לגני"
במוצאי י' שבט תשי"א נאספו קהל החסידים להתוועדות עם הרבי וכשעה לאחרי תחילת ההתוועדות ביקש הרב אברהם סנדר נמצוב מהרבי לומר חסידות. הבקשה הייתה בשם כל הקהל. ואכן בשעה עשר וארבעים דקות פתח הרבי את המאמר באתי לגני.
מקורות: אגרות קודש, ימי בראשית, חסדי ישראל, קובץ י"ג תשרי תשע"א ועוד
