התמים מאוטבוצק תיאר ברגש רב את המברק מהרבי הריי"ץ
זיכרון מיוחד יש לי מצעירותי.
בצהרי שבת סתווית, פרשת נח תשס"ח, בבית הכנסת המרכזי בשכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.
בבית הכנסת 'התוועדות' מיוחדת לרגל שמחת נישואין. חתונת בנו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי מרחובות עם בתו של מורי ורבי הרב מענדל וועכטר. בין האורחים היה דוד החתן, הרב שלמה הוכלר, משפיע מזקני חסידי חב"ד בטורנטו שבקנדה שבא במיוחד לחתונה.
הרב הוכלר זכה ללמוד בישיבת חב"ד בפולין לפני מלחמת העולם השנייה, בצילו של הרבי הריי"צ שהתגורר אז בעיר אוטווצק.
הרבי הריי"צ הצליח להינצל מאירופה בתחילת מלחמת העולם השנייה לארצות הברית, והורה גם לחסידים ולתלמידי הישיבה להימלט. ואכן, הרב הוכלר הצליח לצאת יחד עם חבריו לישיבה, בהוראת הרבי הריי"צ, מפולין הכבושה לוורשה, ומוורשה ליפן דרך רוסיה, וממנה לקנדה.
הרב הוכלר סיפר על יום אחד, עדיין באירופה הכבושה, שבו הייתה להם שמחה והתרגשות מיוחדת. בדרך לא דרך זכו לקבל מברק מהרבי הריי"צ. הרב הוכלר תיאר כיצד אחד הבחורים כה התרגש מהמברק, עד שהלך ממקום למקום לפרסם את תוכנו. את נוסח המברק הקריא לנו מילה במילה מזיכרונו, שוב ושוב.
"הים אינו ים המפסיק אלא ים המחבר. אמונה והתקשרות נותרו כפי שהיו".
כלומר, אפילו שהרבי עכשיו רחוק מחסידיו ונמצא מעבר לים, המרחק הגיאוגרפי ומחסום האוקיינוס אינם מפסיקים את ההתקשרות של החסידים עם הרבי. להיפך; הים מחבר בין הצדדים, מפני שבָּאמונה ובהתקשרות לצדיק לא חל פגם.
את דבריו כיוון המשפיע לתקופתנו הנוכחית, כאשר איננו זוכים לראות ולשמוע את הרבי. עם זאת, באמונה לא נפל פגם. האמונה וההתקשרות הם כפי שהיו, ואדרבה, "יַתִּיר מִבְּחַיוֹהִי", כלשון הזוהר. כלומר, השפעתו לאחר הסתלקות גדולה מאשר בחייו.
רעיון מיוחד זה הזכיר לי אמירה דומה של הרבי הריי"צ, שהשמיע כאשר יצא מרוסיה לאחר מאסרו, 12 שנים לפני מלחמת העולם השנייה, ואת סיפורו של המשפיע הרב מענדל פוטרפס.
•
ר' מענדל היה אגדה מהלכת עוד בחייו. איש מסירות נפש כפשוטו. ניהל את הישיבות המחתרתיות בברית-המועצות תוך סיכון חיים ממשי, על אף רדיפות המשטרה החשאית. בשנת תש"ו ניהל את מבצע המילוט של יהודים רבים מברית-המועצות, במסווה של פליטים פולנים ממלחמת העולם השנייה.
הממשלה הרוסית העמידה לרשות אזרחי פולין רכבות משא ('אֶשַׁלוֹנִים') כדי שיוכלו לחזור לארצם. אישורי היציאה שניתנו כללו גם רשות ל'איחוד משפחות' של אזרחים פולניים שהתחתנו עם אזרחים רוסיים.
חסידי חב"ד הקימו תעשייה משגשגת של דרכונים פולנים מזופים או איחודי משפחות פיקטיביים. בתחילה, הממשלה הרוסית העלימה עין ממבריחי הגבול, מפני שרצתה להעלים על מות אלפי אזרחים פולניים בשטחה כתוצאה מהרעב הנוראי ששרר ברוסיה באותן שנים, והעדיפה למלא פנקסי רישום רבים של אזרחים פולניים ש'יצאו' כביכול משטחה.
לראשונה מזה שנים שברית-המועצות הייתה סגורה וחתומה, אין יוצא ואין בה, נוצר פתח מילוט נדיר שאפשר את יציאתם של יהודים רבים מבית הכלא הגדול והאימתני של ברית-המועצות. רשת הישיבות ותלמודי התורה הוסיפה לפעול, אבל אל מול זה עמדה הזדמנות פז לפתוח בחיים חדשים של יהדות גלויה וחופשית.
לאחר שהושגה למהלך ברכת הרבי הריי"צ, ששהה אז בארצות הברית, הוקמה מחתרת סודית של עסקנים חסידיים בראשות הרב מענדל פוטרפס והחלה לנהל את מבצע הבריחה. מיליוני רובלים הושקעו במבצע זה, במהלכו יצאו 6 רכבות משא שבכל אחת מאות חסידים – משפחות שלימות – שעברו בשלום את הגבול וייסדו את קהילות חב"ד בישראל (כפר חב"ד), ניו-יורק, קנדה וצרפת. ר' מענדל עצמו שלח ברכבת את אשתו ושני ילדיו הקטנים, אך הוא עצמו נשאר לנהל את מבצע ההברחה. עם סיום חודשי החורף של שנת תש"ז נסגרו כל הגבולות, וגם בערי גבול נוספות, כגון בראנוביץ ווילנה סגרה הבולשת את כל אפשרויות הבריחה.
במקביל, נפתחה חקירה מעמיקה על המארגנים הראשיים של הבריחה, וכל אנשי המחתרת שנותרו בגבולות רוסיה נלכדו בתוך מספר שבועות ונעצרו, מלבד ר' מענדל פוטרפס, שנאסר רק בשעה שניסה להבריח את הגבול בעצמו באמצעות דרכון פולני מזויף בתחנת הרכבת בפרימישלאן.
החסידים שנאסרו הודו במעשים המיוחסים להם אך לא הפלילו חסידים נוספים אלא רק כאלו שעזבו כבר את גבולות רוסיה. ר' מענדל עצמו נאסר והוגלה למשך 10 שנים לסיביר, שם הוחזק במחנה כפייה. לאחר תום ריצוי עונשו התבטא שמה שהחזיק אותו שם היו קטעי ספר התניא ששינן בעל פה ללא הרף. כאשר חזר לעיר צ'רנוביץ החל לפעול ברחבי ברית-המועצות להקמת מקוואות טהרה.
אגב, בשנת תשכ"ב הקדיש הרבי 'שיחה' שלמה לפועלו במסירות נפש של ר' מענדל, שבאותה שעה עדיין היה מאחורי מסך הברזל. "נמצא יהודי שהשתחרר מהכלא והוא עדיין בסכנה ברוסיה; אשתו והילדים נמצאים הרחק ממנו ואותו מעניין רק לפתוח עוד מקווה ועוד תלמוד תורה", אמר הרבי.
בשנת תשכ"ד קיבל סוף סוף אישור יציאה והתאחד עם בני משפחתו בלונדון, לאחר שבע עשרה שנה שלא ראה אותם. כשהגיע ללונדון הראתה לו אשתו את כל המכתבים שקיבלה בשנות מאסרו מהרבי ומהרבי הריי"צ, ואז הוציאה מכתב ושאלה אותו "ומה זה?"
המכתב נשא את התאריך כ"א אייר תש"ז וממוען... אל הרב מענדל עצמו! כל המכתבים היו ממוענים לאשתו לאה, ואילו המכתב הזה חריג מכולם בכך שהוא ממוען אליו דווקא.
"המכתב הזה עורר בנו תקוות רבות", אמרה לו רעייתו. "במכתב כתוב במפורש ששלחת מברק לרבי הריי"צ. לפי ידיעותינו אז, הייתה כלוא אז במחנה מסוגר, ולנוכח המכתב סברנו שהשתחררת. שכן, ממחנה העבודה אי אפשר לשלוח מכתב, בוודאי שלא לרבי".
רב מענדל סקר את המכתב בתימהון. הלוא באותו הזמן הוא היה כלוא! הוא בחן את התאריך שוב ושוב ואימץ את זיכרונו. לפתע הבין הכול.
•
לאחר מעצרו היה רב מענדל בחקירות ממושכות. הוא העיד על עצמו, שבמהלך אותה חצי שנה לא חשב על עצמו ועל משפחתו אלא רק כיצד יימנע מלהפליל את חבריו החסידים חרף העינויים הקשים שעבר. ביום י"ז באייר תש"ז נגזר דינו לעשר שנות גלות ועבודה בסיביר. הוא נזרק לכלא עד לביצוע העונש. אז, לראשונה החל לחשוב על רוע מצבו ועל אשתו החולה וילדיו שנשארו לבדם בלונדון הרחוקה.
לפתע התמלא ברצון עז לכתוב 'פדיון נפש' לרבי ולבקש רחמים. אבל כיצד יכתוב מהכלא?
אז הוא נזכר שבחודש תשרי תרפ"ח, החודש האחרון לשהותו של הרבי הריי"צ ברוסיה, הוא היה בצילו של הרבי. הרבי הכין את החסידים לעזיבתו הקרובה. הרבי הבטיח לחסידים שכאשר הם יחשבו עליו – הוא יחשוב עליהם. ר' מענדל, בתא כלאו הצר, החל לצייר במוחו את דמות הרבי כפי שראה אותה בפעם האחרונה באותו חודש תשרי. הוא החל לכתוב לרבי במחשבה את בקשותיו על אשתו ועל ילדיו.
ביום כ"א אייר, שלושה ימים אחר כך, הגיע מכתב מהרבי הריי"צ לבית אשתו באנגליה. המכתב היה ממוען לו עצמו, ובו נכתבו שתי מילים רבות משמעות: "המברק התקבל". הרבי הוסיף, בנוגע לבקשותיו במברק אודות בריאות האישה – הרבי מעניק ברכות ומפנה אותה לרופאים, ועוד.
רב מענדל ראה במוחש שאכן, הבטחת הרבי הריי"צ התממשה.
אגב, שבועיים לאחר צאתו מרוסיה נסע לניו-יורק לפגוש את הרבי, חתנו של הרבי הריי"צ. הוא ניצל את הביקור ונכנס למזכירו של הרבי הריי"צ, ושאל אותו על המכתב שהוא קיבל מהרבי הריי"צ בשנת תש"ז. המזכיר הוציא לו מהארכיון את העתק המכתב, ואמר לו: "את המכתב הזה הרבי הריי"צ הורה לי לכתוב מבלי שקיבלנו ממך מברק או מכתב. הוא פשוט קרא לי והורה לי לכתוב"...
מאפשרים לכם לקבל
