הרב טייב על התקופה הקשה "ששינתה את חייו" לאחרונה
בטורו השבועי במגזין 'כפר חב"ד' גולל בגילוי לב המשפיע הרב מיכאל טייב את מה שעבר בשנים האחרונות.
"לפני כחצי שנה, בחמישה עשר באב, חוויתי תאונה עם רכב שבעקבותיה נותחתי, עקב שבר בירך. כמובן שמודה אני לה' שזה נגמר כך ולא גרוע יותר, אלא שבכל זאת לא אסתיר מכם שזה פשוט שינה את כל אורח חיי", הוא שיתף.
"עברתי תקופת פיזיותרפיה קשה וארוכה, וכן כאבים שלא נעלמים לגמרי בגלל רגישות לקור. שכחתי לציין שבניתוח כזה מכניסים כמה ברגים לתוך העצם שלא בדיוק חברים של הקור והגשם. לעומת נסיונות קשים של אחרים, הסיפור שלי הוא פשוט משחק ילדים, אך בכל זאת ניתן לומר שזה לא הכי נעים".
הוא הוסיף: "דעו נא רבותיי, שרק בזכות המאמרים, פרקי התניא, השיחות - וכמובן הסייעתא דשמיא המופלאה שליוותה אותי - ניתן להעביר אירועים כאלה בשלום.
"באותה רגע שהמכונית פגעה בי ושכבתי על הרצפה בכאב, בהתחלה התמלאתי כעס כי קלטתי שכל תוכניותיי לעתיד בוטלו. אלא שממש, בעוד היותי שוכב על הכביש החם, נזכרתי שר' ניסן אמר פעם שכל החסידות שאדם לומד זה בשביל חמש דקות של ניסיון...
"אכן, לא יכול להיות - אמרתי לעצמי - שכל החסידות היא רק תאוריה, וכי זה חייב לבוא לידי מימוש בפועל! באותם ימים כתבתי לרבי כל בוקר וכל ערב.. שהרי, אם לא אשתף את אבא קדישא בקשיים ובהתקדמויות, אז את מי אשתף... אבא קדישא לא רק שומע, כי גם עוזר תומך, מעודד ומברך.
"הפעם אחרונה שזכיתי לעמוד באוהל ולומר 'שלום עליכם אדוננו מורנו ורבנו', זה היה בערב שבת מברכים חודש תמוז תשפ"ד! שבשבילי זה הרבה זמן.. שם, באותו מקום שמאחורי הדלת, אותה דלת עליה דופקים בלחש כמה נקישות ונכנסים... שם הכל רגוע, הלב נשפך ומתרוקן, האבנים יורדות והכאב מתרפא. שם ניתן לומר הכל.. ולספר כל דבר.. כי אבא קדישא, אוהב, תומך, מסייע ומעודד".
מאפשרים לכם לקבל
