למה ילדים אוהבים הפתעות ומתי כדאי לתת אותם?
מי אתה? האם אתה מהאנשים שכאשר הכל מסתדר והחיים מחייכים, אתה כבר צופה את הצונאמי שבדרך? או שאתה מאלו שגם כשקשה וחשוך, אתה רואה את האור בקצה המנהרה? בקצרה, אתה פסימי או אופטימי?
למאורעות החיים שאנו חווים יש השפעה על השקפתנו על החיים ועל העולם. ברור שאדם שעבר קשיים, משברים ואסונות, הדבר ישפיע על שמחת חייו ועל חוט התקווה שהוא יחזיק. מנגד, מי שחווה הצלחות ורגעים משמחים, יהיה לו קל יותר לראות את העולם כמקום חיובי.
אולם, למרות שלנסיון ולעבר שלנו ישנה השפעה משמעותית, לא כולם מגיבים אליו בצורה שווה. ישנם אנשים שיושפעו מאוד, ואם חוו סבל ומכאובים, מבטם על העולם נעשה שלילי ומיואש. אך ישנם אחרים שלמרות הקשיים הרבים, ישמרו על אמונה בטוב ואופטימיות איתנה.
באגרת מיום כ’’ה ניסן תשי’’א, מציין הרבי להבדל שבו אנשים מושפעים מנסיון העבר שלהם, ומביא כדוגמה את הרמב’’ם. הרמב’’ם ש’’חייו החיצונים היו מלאים בהרפתקאות יסורים ואסונות ר’’ל יוצאים מן גדר הרגיל, ובכל זאת השקפתו על החיים ... היתה טובה ביותר’’, הוא נשאר אופטימיסט מושבע.
האופטימיות והאמונה שהכל יבוא למקום טוב, הם מאבני היסוד של שמחת החיים. אדם שמלא בתקווה ובמבט חיובי, יהיו לו הכוחות להתקדם ואף לקום ולהתגבר ממצבים קשים.
האם אנו ההורים יכולים לגעת בנקודות העמוקות באישיותו של הילד, להשפיע עליהן ולהאיר אותן באמונה בטוב? איך נוכל לחדור לרבדים הכי פנימיים, שאפילו נסיון החיים לא תמיד מצליח לשנותם? האם יש דרך להטמיע בילדינו זרעי טוב ואופטימיות שיאירו לו את החיים?
***
יש לי הנאה מיוחדת להפתיע את ילדיי במשהו טוב, זה ממלא באושר לראות את העיניים הבורקות ולשמוע את ההתלהבות והשמחה המשוחררת שלהם.
מתי אני בוחר לעשות זאת? דווקא כשאין כל סיבה מיוחדת. זה יכול להיות ממתק, מתנה שהם אוהבים, אולי לבלות איתם בכיף בסתם יום אפרורי, או פשוט להיענות לבקשה שלהם, דווקא כשהם כלל לא ציפו לכך.
ילדים לומדים כבר מגיל צעיר את חוקי המשא ומתן הלא כתובים – התנהגות טובה מובילה לתגמול. זה נכון בבית, בגן ובבית הספר. כאשר הם מקבלים שכר על מאמציהם, הם שמחים, אך אינם מופתעים. בדיוק כמו עובד שמקבל את משכורתו – זה נעים, אך צפוי והגיוני.
אך ישנו ממד אחר לחלוטין – ממד של אהבה חסרת תנאים. עמוק בלבם, הילדים מתגעגעים לזמן שבו נאהבו ללא צורך במאמץ, ללא צורך "להרוויח" את האהבה. אהבה שאינה תלויה בדבר.
כאשר ילד מקבל הפתעה שאינה קשורה כלל למעשיו, כשהוא אינו מצליח לזהות את הקשר בין ההתנהגות שלו לבין התוצאה החיובית – מתעוררת בו תחושה עמוקה: "אבא שלי אוהב אותי ככה סתם. פשוט כי הוא אוהב אותי".
האהבה הזו אינה רציונלית. היא אינה מבוססת על "תן וקח" ואינה כפופה לכללי היגיון. וכך, היא חודרת ישירות לנקודה העמוקה ביותר בנפש הילד – אותו מקום ראשוני שבו תינוק חווה אהבה טהורה וללא תנאים.
כאשר אנו מעניקים לילדינו רגעים של אהבה טהורה, של נדיבות בלתי צפויה ושל טוב ללא סיבה, אנו משפיעים על הדרך שבה הם תופסים את עצמם ואת העולם סביבם. אנו נוגעים בנקודה עמוקה הרבה יותר מההיגיון והשכל, ומעצבים בהם את התחושה כי העולם הוא מקום טוב והם חלק בלתי נפרד מהטוב הזה.
ככל שנרבה להפתיע בטוב, כך נגדיל את אמונתם בטוב. הם עצמם יהפכו למקור של טוב לאחרים, ויהפכו את העולם שסביבם למקום טוב יותר.
הצעה: תמיד נחמד להפתיע עם משהו קטן וכיפי, אבל דווקא ברגעים שבהם האווירה בבית מתוחה או עכורה – זה הזמן להיות לא צפויים וליצור רגע טוב ובלתי נשכח. תגלו עד כמה זה משנה את המצב – וגורם לכולם להרגיש הרבה יותר טוב!
מנחם וולף - יועץ משפחתי, הדרכת הורים וייעוץ זוגי. 058-5585770
מאפשרים לכם לקבל
