יארצייט 27 לגר"פ הירשפרונג: שביבים מהקשר שלו עם הרבי
היום כ"ז בטבת חל יום היארצייט ה-27 של הגאון הגדול רבי פנחס הירשפרונג זצ"ל, שכיהן כרבה הראשי של מונטריאול וכראש ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר. הוא נודע בקשריו הקרובים והחמים עם הרבי.
במוסף 'אורחים' שצורף לחבילת עיתון 'כפר חב"ד' לקראת חג הסוכות האחרון, שעסק באורחים שהגיעו באופן תדיר להתוועדויותיו של הרבי, הקדיש עורך המוסף, הסופר ר' מענדי קורטס, פרק מיוחד לרב הירשפרונג, תוך חשיפת שביבים מהקשר המיוחד שהיה לו עם הרבי.
נוכחותו בהתוועדויותיו של הרבי ב-770 הייתה בעבור הרב הירשפרונג נוהג מקודש. הוא התאמץ להגיע לכל התוועדות מרכזית של הרבי בימות החול. וגם בהתוועדויות שבהן הקהל היה מצומצם יותר - הוא נכח בדרך כלל.
מקורבו הרב מאיר פלוטקין זוכר כי בשנת תשל"ח, אחרי האירוע הלבבי הקשה בהקפות שמיני עצרת, נוצר ספק אצל הרב הירשפרונג, כמו אצל רבים מאנ"ש, אם הרבי יתוועד בחג החגים י"ט כסלו כמו בכל שנה, וכאשר הגיעה ההודעה שהרבי יתוועד - נסע הרב הירשפרונג כמובן ל-770. אחר תום ההתוועדות התבטא ש"צריך לרקוד משמחה, ב"ה הרבי נראה טוב והייתה התוועדות".
באחת מהתוועדויות י"ט כסלו בשנה אחרת, בעת שערך הרבי מגבית, מיהר הרב הירשפרונג למסור לרבי את הפתק עם ציון התרומה שלו. הרבי הכניס לסידורו את הפתק ואמר לרב הירשפרונג: "כנראה שרצונכם להיות כמו בני רבן גמליאל". הרב הירשפרונג הבין מיד את הכוונה: במסכת שקלים (פרק שלישי) מספרת המשנה שהמשפחה של בית רבן גמליאל, שהיו מביאים את שקליהם למקדש, היו באים למקדש דווקא ביום התרומה, כוון שרצו שיכללו את שקליהם בתרומה ויקנו בהם את קורבנות הציבור. לפעמים נותר עודף בקופה ואז הכסף הולך לצרכים אחרים. ולכן הנציג של בית רבן גמליאל היה מגיע ביום אסיפת הכסף, זורק את התרומה מול מי שאסף את כל הכספים שהצטברו, והלה היה מניח את התרומה הזו בקופה. היה זה מאמץ מצדו של רבן גמליאל ששקו ישמש לקורבנות ציבור דווקא ולא לדברים אחרים.
הרב שבתי סלבטיצקי, שליח הרבי באנטוורפן, משחזר סיפור ששמע מהרב יוסף ויינברג ע"ה: "פעם אחת, לאחר שהרבי סיים שיחה שבה דיבר באריכות ובכאב על אודות האמונה והציפייה לביאת משיח, ניגש הרב הירשפרונג ואמר לרבי: הרי כולם מאמינים במשיח ובטוחים בבואו. הרבי הגיב לו: אם ייגשו אליהם ויבקשו מהם הלוואה של אלף דולר "עד שיבוא משיח" הם יתנו?"
בשנת תשד"מ העניק הרב הירשפרונג ריאיון נרחב לעורך 'כפר חב"ד' הרב אהרן דב הלפרין. זה היה ריאיון שבו סיפר על עצמו, וגם התייחס לנושאים שונים על הפרק. בין היתר התייחס, בעקבות שאלת המראיין, לשיחותיו עם הרבי באמצע ההתוועדויות. "פעם פנה אליי הרבי בהתוועדות", סיפר הרב הירשפרונג, "היה זה לאחר שהדפסתי משהו, ואמר לי בבת שחוק: עתה עומד אני לומר שיחה על עניין שכתבתם ולהפריכו לחלוטין, ואמנם כך עשה".
ניתן לומר, שדווקא דמות כמו זו של הרב הירשפרונג, שגם בדור התארים המפורזים בלט בגאונותו ובחריפותו, היא שבכוחה היה לעמוד ולספר לציבור הרחב על עומק ועשירות דברי הרבי בהתוועדויות. "אמרתי לגדולי התורה שרוצים להיכנס אל הרבי ליחידות", שיתף הרב הירשפרונג בריאיון המדובר ל'כפר חב"ד', "שמי שרוצה להנות מזיו תורתו יכול לעשות זאת בהתוועדויות. התענוג הרוחני לראות כיצד הוא עובר ממסכתא למסכתא בטיילו בכל הש"ס בגאונות ובקיאות והעמקה שקשה לתארה. עשרות כרכי הליקוטי שיחות וההדרנים שעורך על כל מסכתות הש"ס זהו יצירה תורנית שאין כדוגמתה וכל זאת למרות שכל בעיות הכלל על שכמו. ממש אין לזה שום הסבר אנושי. כשזכיתי לשוחח עמו בלימוד לא היה אף עניין בכל הש"ס והפוסקים וכו' שלא ענה לי מיד, ותמיד עם ציטוט מדויק מבלי לטעות. זהו זיכרון וטריות נפלאים.
"והאמת היא", הוסיף הרב הירשפרונג, "שחוץ מהטריות והזיכרון הנפלא בכל מקום ומקום בים הש"ס והפוסקים יש עוד דבר שאין לו אח ורע. הרבי הוא היחיד בדורנו שעליו חל הכלל "מעולם לא אמרתי דבר וחזרתי מאחוריי". זה דבר על טבעי שאין אצל אף אחד אחר. כל גדול בתורה לעיתים אומר משהו בכל נושא ואחר כך מתחרט, נוכח שטעה. אצלו לא קיים המושג הזה. הן בענייני לימוד, הן בענייני הפרט, הן בענייני הכלל. כל מה שאמר זו תמיד אמת מוצקה וברורה שין אחריה כל שינוי. גם בכל הבעיות הכלליות שעמדו על הפרק - תמיד, תמיד - נוכחו הכל שהוא הרבי צדק בדבריו בסופו של דבר".
הפנמתו זו של הרב הירשפרונג, לצד התקשרותו לרבי, הייתה זו שגרמה לו כשהיה צורך, ולא פעם אחת, להזכיר לציבור חסידי חב"ד עצמם איזו עשירות ישנה בתורתו של הרבי. הנה דוגמה: בשנת תשמ"ז השתתף הרב הירשפרונג במעמד הירחי כלה בקרית גן ישראל בניו יורק. בשהותו במקום לא רק נשא דברים בעצמו בזמן שיועד לו לדיבור, אלא הציע את הגיגיו גם (ובעיקר) באופן ספונטני. כשסיים החוזר הרב יואל כהן בדבריו, החל הרב הירשפרונג, שישב בין קהל המאזינים "לזרוק ש"ס" בעניינים שזה עתה ביארם ר' יואל. כשהרב אברהם הכט נשא דברי אגדה על הפרשה במהלך סעודה, מיד ציטט בעל פה הרב הירשפרונג דברי חז"ל ומדרשים בבבלי וירושלמי השייכים לעניין. וכך גם אחרי דבריהם של נוספים, שנשאו דברים לאורך ימי הירחי כלה בעניינים שונים. הרב הירשפרונג דיבר בלהט רב, כדרכו, וקפץ ממסכת למסכת (תוך שמעיר בחיוך: "תסלחו לי שאני קופץ ממסכת למסכת, והרי קוראים לי הירשפרונג". הירש באידיש משמעותו צבי). בשלב מסוים העיר מישהו בהתפעלות על הבקיאות המדהימה שגילה הרב הירשפרונג, והוא עצמו ביטל זאת מיד בתנועת ידו ואמר: "זו בקיאות?! רוצים לראות בקיאות אמיתית? תפתחו את כל אחד משלושים הכרכים של ליקוטי שיחות (זה מספר הכרכים שעד אז יצאו לאור), למדו שיחה עם המראי מקומות ותבינו מהי בקיאות".
יהי זכרו ברוך.
מאפשרים לכם לקבל
