הרבי שאל: למה לא הבאת את שולחן ההתוועדויות מטשקנט?
הרב שניאור זלמן ברגר
בבית משפחת סירוטה בטשקנט, כל המיטות תפוסות ופליטי-מלחמה נוספים הגיעו. ובשיא הטבעיות, חיה הקטנה ועוד מי מבני הבית, נוטשים את המיטה ונשכבים לישון על הרצפה הקרה והנה יש לאורחים מקום. אלו היו החיים של גב' חיה גולדשמיד ע"ה (דודת רעייתי) מנחלת הר חב"ד, שהלכה לעולמה היום בצהרים, ולפני שעה קלה נטמנה במרומי הר הזיתים.
גב' גולדשמיד גדלה לתוך מסירות נפש. בילדותה, בית הוריה ר' מרדכי ורבקה סירוטה, היה מלא פליטים שנמלטו מאימת הנאצים אל העיר טשקנט הרחוקה והם מצאו מקלט בבית משפחת סירוטה ולא פעם היא ואחיה ויתרו על המיטות שלהם לטובת האורחים שהתקבלו בברכת ברוך הבא מלבבת והיו מקבלים אש"ל מלא לפי הצורך, מי יום אחד ומי שנה ויותר. אך שברוסיה הקומוניסטית, ההיגיון לא תמיד בראש סדר העדיפויות ואירוח הפליטים בבית פרטי, נגד את חוקי השלטון הסובייטי, ומפעם לפעם היו מבקרים בבית, שוטרים ונציגי הרשויות והאבא ר' מרדכי היה מומחה בשיכנוע המבקרים לעזוב את הבית לא לפני שקיבלו בקבוק וודקה. אבל קרה שהשוחד לא עיוור עיני שוטרים, ור' מרדכי ורבקה נלקחו לחקירות. כפי שסיפרה לי גב' חיה גולדשמיד, בראיון שהתקיים בביתה בנחלת הר חב"ד לפני חצי יובל שנים:
"פעמים אחדות אירע שאנשי המשטרה החשאית, הגיעו מבלי שנתקבלה אזהרה מוקדמת. לעיתים אבא היה פוטר אותם בשוחד כסף או בוודקה והם עזבו את הבית, אבל קרה כמה פעמים, שהם לקחו את אבא איתם לחקירה. אני כילדה קטנה פחדתי מאד, חשבתי שאבא יחזור מהחקירה (שארכה בדרך כלל כמה שעות) ויגיד שאין יותר אורחים. אולם אבא לא התפעל, והמשיך תמיד להביא עוד ועוד אורחים. לילה אחד זכור לי כלילה נורא. 'הם' שוב דפקו בדלת, וכרגיל אבא ניסה להסביר ל'אורחים' שהאנשים שבביתנו הינם בני משפחה עניים שאין להם איפה להיות, אבל הם לא רצו לשמוע, ולקול זעקות שבר של המשפחה והאורחים, לקחו לחקירה את אבא ואמא. הדמעות בבית נשפכו כמים; פחדנו מאוד על אמא שהיתה אשה עדינת נפש. תפילותינו עזרו ובשעות הקטנות של הלילה חזרו ההורים מהחקירה. מזיק האור שדלק בעיניהם הבנו מיד כי ממשיכים לארח אורחים כמו תמיד"....
ומלבד אירוח לארוחות ולינה, בית משפחת סירוטה אירח התוועדויות בהשתתפות חשובי חסידי חב"ד ובהם המשפיעים החסידים המפורסמים: הרב שלמה חיים קסלמן, הרב פרץ מוצ'קין והרב ישראל נעוולער. ר' מרדכי ורבקה וכך הילדים ובהם חיה, אירחו את ההתוועדויות בכל עת ובכל שעה, עם כיבוד מתאים שהתייגעו להשיג חרף המחסור עקב המלחמה. לאחר שנים רבות, כאשר ר' מרדכי הגיע ל-770, כאשר נכנס לראשונה ל'יחידות', שאלו הרבי: "למה לא הבאת את השולחן של ההתוועדויות?"
דודה גולדשמיד, גדלה על עשיה לזולת במסירות נפש בימי מצוקה, והמשיכה בכך כל ימיה, יחד עם בעלה הרה"ח ר' משה גולדשמיד ע"ה שהיה בברכת הרבי ממנהלי מפעל גולגוטקס בקרית מלאכי, ומהונם נידבו סכומים נאים, ובעת הצורך העניקו הלוואות גדולות וארוכות טווח, והכל כדי לסייע לאחרים. כך גם עסקו עשרות שנים ב'מבצעים' של הרבי, וגם בביתם אירחו במאור פנים ובחביבות מיוחדת. וכך מעשי החסד שהחלו בטשקנט בבית משפחת סירוטה בימי השואה, המשיכו גם בנחלת הר חב"ד.
ת.נ.צ.ב.ה.
מאפשרים לכם לקבל
