פסיקה מעניינת: היבטים הלכתיים נוספים ל'פדיון שבויים'
אסיר יהודי במולדובה אשר אחד אסף כרבע מיליון ארו כסף לשחרורו – טוען שנודע לו, מבלי שמוכיח זאת בראיות - שהלה היה מעורב לכאורה בהכשלת אנשים תמימים במכירת חומרים מסוכנים ובשימוש בהם.
עוה"ד מרדכי ציבין העוסק במשפט בינ"ל פלילי ובאינטרפול, העושה רבות למען שחרורם של יהודים בניכר - כמו גם של לא יהודים ואפילו ערבים ממדינות אויב – פנה לגאון החיד"ו ווייס באנטוורפן, הידוע כבקי במקרים סבוכים ומורכבים של פדיון שבויים.
השאלות שהפנה אליו עו"ד ציבין, האם לאותו אחד שגייס הכספים:
מותר למשוך ידיו מפדיון אותו יהודי?
האם מותר לו לקחת מחצית מסכום התרומה, כנהוג או להחליט על דעת עצמו כמה מגיע לו?
האם הוא יכול להחזיר מחצית מהתרומה לטובת התורמים?
משמאל: הדיין החיד"ו וויס, מימין: אחיו הרבי מהורדענקא, בתווך עו"ד מרדכי ציבין, ממתינים לפגישה עם אלוף (מיל') גיורא איילנד בעניין פדיון שבויים (צילום ארכיון)
בפסיקה הלכתית מנומקת, עונה החיד"ו ווייס על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון: לגבי משיכת ידיו מפדיון שבוים עונה הדיין החידו כי הוא עובר על לאוו ב"לא תעמוד על דם רעיך" ואם יש לו חשש שהוא מסוכן לציבור, יש להעמיד בי"ד מומחה ולא לשפוט על דעת עצמם.
את הדרישה של אותו אחד, לקחת מחצית מהסכום לעצמם, או כל סכום אחר, מגדיר החיד"ו כ'שכר מופרז' ויש לו דין גניבה באם לא הודיע על כך מראש לתורמים!
לגבי האפשרות להחזיר מחצית (בתנאי שמגיע להם) לתורמים, כל זה בתנאי שיחלקו הכסף לצדקה או לפדיון שבוי אחר.
לקריאת הפסיקה המלאה: לחצו כאן>>>
הערה: אין קשר בין מקרה הלכתי זה של 'פדיון שבויים', לעסקת החטופים ושחרור המחבלים. הידיעה מביאה את המקרה שאירע לאחרונה וצדדים הלכתיים אחרים בנושא ההלכתי הרחב של 'פדיון שבויים'.
מאפשרים לכם לקבל
