ללא דיון: בג"ץ 'גלגל מכל המדרגות' את העתירות
בג"צ דחה אמש, ליל מוצ"ש שתי עתירות שהוגשו נגד שחרור מחבלים במסגרת עסקת הכניעה עם חמאס, לשחרור החטופים בתמורה לשחרור מחבלים רוצחים.
עתירה אחת הוגשה על ידי ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" וחמישה מבני משפחת סחיווסחורדר שהוריהם ואחיהם נרצחו בפיגוע במסעדת 'סבארו' בירושלים.
עתירה נוספת הוגשה על ידי פורום "בוחרים בחיים" וההורים השכולים הרצל ומירב חג'ג' שבתם שיר, קצינה בצה"ל, נרצחה בפיגוע בטיילת ארמון הנציב.
שופטות בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר ורות רונן דחו אמש את שתי עתירות שהוגשו.
בפסק הדין כתבו השופטות, "ההחלטה שקיבלה הממשלה, לאחר ששקלה את הדברים וערכה איזון מורכב בין השיקולים ואינטרסים העומדים מצדי המתרס, היא החלטה כבדת משקל, המבוססת על מגוון רחב של שיקולים ונתונים, אשר רק חלקם מונח בפנינו. בהתאם להלכה ארוכת השנים הנהוגה בבית משפט זה, אף זו הפעם – אין מקום להתערבותנו. מאחר שאלו הם פני הדברים, מלכתחילה אף מיקדנו את ההחלטה שהורתה על הגשת תגובה בהיבטים שאינם נטועים עמוק בליבתו של שיקול הדעת המדיני-ביטחוני".
"חששם של העותרים כי שחרורם של אסירים ביטחוניים מהכלא, אשר זרעו בעבר הרס וחורבן, יביא לפגיעה במדינת ישראל – ואף יאפשר לאותם מפגעים לשוב ולעסוק בטרור – הוא מובן. עם זאת, השיקולים העומדים על הכף שמנגד אף הם רמי מעלה, ובהם החשיבות הנודעת לחזרתם של מי שנחטפו משטח המדינה. החיים – לחיק משפחתם ויקיריהם, והמתים – לקבר ישראל. ולצד זאת – התרת ספקות ואי-ודאות קשה מנשוא באשר לגורלם. מכל מקום, החלטת הממשלה נסמכה על חוות דעת ביטחונית-מדינית ברורה שבה הודגש כי 'עמדות צה"ל, השב"כ, המוסד, המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד החוץ הן לתמוך במתווה לשחרור החטופים הישראלים'".
"ללא ספק, זהו אחד מן המקרים שבהם ברור קוצר ידו של המשפט. לבנו עם המשפחות של מי שאינם שבים עדיין, כמו גם של מי שרואים את רוצחי יקיריהם יוצאים מבתי הכלא ועיניהם כלות. לצד זאת, עוד עומדת התקווה שאכן ישובו בנים ובנות לגבולם".
ארגון 'אלמגור' השיבו לפסיקת בית המשפט:
א. הבג"ץ חרג בשנה האחרונה זו הפעם השניה מדרכו במשך שנים להקשיב לטענות נפגעי הטרור בדיונים מסודרים ולפחות נתן לנו את יומינו בבית המשפט.
בהחלטתכם ,זו הפעם השניה השנה, שלא להזמין את העותרים נפגעי הטרור ומשפחות שכולות אתם משדרים בוז וזילות כלפי נפגעי העברה ושוללים מהם את זכות העמידה שהיא פרקטיקה מקובלת בעולם המשפט בארץ עד עכשיו ובמדינות נאורות.
ב. תמהים אנו על הנימוק ש"העתירה הוגשה בשיהוי". לא רק שלא נתתם לנו את יומינו בבית המשפט עכשיו אתם נוזפים בנו? הרי ידעתם גם ידעתם שבתוך קהילת נפגעי הטרור, יש משפחות רבות ששומרות שבת והידיעה המעציבה שממשלת ישראל החליטה בשבת על שחרור רוצחים ומחבלים לא הגיעה אליהם.
ההודעה על שחרור רוצחים יקיריהם לא הגיעה אליהם אפילו אחרי השבת כפי שאתם כותבים, ולרבים עד רגע זה. אילו הייתם מזמינים אותנו לדיון מסודר הייתם נחשפים לכך.
ג. הקלות הבלתי נסבלת שבה אתם דוחים את נפגעי הטרור והמשפחות השכולות לעומת הקשב לעתירות של אסירים פלסטינים בדיונים ארוכים מעידות על משהו רע שמתרחש בין כותלי הבג"צ. להלן בסעיף ג', דוגמאות:
ד. לגבי הטענה שמדובר בסוגיה מדינית וע"כ אינכם מתערבים בה. פתאום אתם מתמלאים ענווה? הרי מעשה של יום יום שאתם מתערבים בסוגיות מדיניות ובטחוניות. בעתירות נגד גדר ההפרדה (עם החלטות להזיזה שעלו למדינה בשיהוי השלמתה ובמיליונים רבים ). ביטול נוהל שכן תוך סיכון חיילינו. דיון נגד הפעלת סוללות תותחים מול הרצועה בטרם פשיטת החמאס.
אשר על כן כמי שעתרו במשך שנים לבג"ץ ורואים כעת את ההידרדרות עד כדי זריקתנו ממדרגות בית המשפט נשקול מחדש אם יש טעם לטרוח לדפוק להבא על דלתות בית המשפט הגבוה לצדק. רק חבל שבכך נשאיר את הזירה בבג"צ -לאוייבינו, פרקליטי השטן אלה שמייצגים את המחבלים ולצערנו זוכים אצלכם ליותר מאוזן קשבת".
פורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור:
״כנראה שאם היינו עותרים על שיפור תנאי המחבלים בג"צ היה לפחות מקיים דיון, אך אנחנו רק משפחות שרוצחי יקיריהם משוחררים אז זה פחות חשוב. הוא שאמרנו בעתירה, ההחלטה המופקרת התקבלה, הרחובות יתמלאו רוצחים, ואין מי שיושיע. לא הדרג המדיני, לא הדרג הביטחוני ולא הדרג המשפטי. אנו קוראים לאזרחי ישראל כולם לחבק את ילדיהם חזק חזק ולהתחמש, כי אתם תצטרכו את הנשק להגן עליהם ועל עצמכם״.