כשהודיעו ל'מחותן' שנולד ה'חתן' - כך הוא הגיב | השליח שיחזר
השבוע חגגנו בכפר חב"ד את ה'ווארט' של בתי שתחי' עם החתן הנעלה והנכבד הת' צבי אלימלך אשכנזי בנו של השליח ליקטרינבורג ברוסיה.
במהלך ההתוועדות באירוע הווארט כטוב ליבו של אבי החתן הרב זליג אשכנזי ביין סיפר סיפור מופת שאירע עם בנו החתן בעת לידתו.
לידתו בכ' כסלו תשס"ב היתה בלתי צפויה כלל שכן לפי טבע הדברים היה צריך להוולד בטיבורו של חודש טבת. אמו שהתה בארץ הקודש אצל הוריה בהמתנה ללידה ואילו בעלה הרב אשכנזי נסע למדינתו כדי לארגן את מעמד הדלקת נרות חנוכה המרכזי לששת אלפי איש שבאים ליטול בו חלק מידי שנה בשנה, מעמד שהפך להיות האירוע השנתי המרכזי ליהודי יקטרינבורג ומפורסם כאחד ממעמדי החנוכה הגדולים בעולם.
ימים ספורים לפני חנוכה בעודו בשיא ההכנות לאירוע הגדול הוא מקבל טלפון מאמו המבקשת ממנו לקחת כסא ולהתיישב. היא מבשרת לו כי לפני שעה נולד לך בן בשעטומ"צ. מדובר בבנו הראשון ומטבעו של עולם היה צריך לשמוע מאבי הבן פרץ של שמחה אך מה ששמעו ממנו באותו רגע היה משהו אחר לגמרי, תגובה שמתאימה לשליח של הרבי בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.
הוא חישב במהירות שיום הברית הוא בכ"ז כסלו והוא חל בדיוק באותו יום שבו מתקיים האירוע הענק בעירו עם אלפי היהודים ועתה הוא צריך לבחור בין להיות נוכח בברית המילה של בנו שי' או לחילופין להשאר ביקטרינבורג. "מה אני עושה עכשיו?" היתה תגובתו. לרגע הוא שכח את חייו האישיים והפרטים והוא שקוע עתה בעבודת הקודש בשליחותו של הרבי.
מן השמים סובבו שהתינוק פיתח פטריה בלשון וכיון שקיבל תרופה בגין כך החליט הסבא הגרמ"ש אשכנזי רבו של כפר חב"ד שיש לדחות את הברית ע"פ חומרתו של הצמח צדק במקרים כגון אלו. וכך זכה הרב זליג גם להיות נוכח באירוע הגדול ביקטרינבורג וגם לעמוד על יד בנו בעת הברית מילה בארץ הקודש.
לאחר הברית עדיין נותרה רעייתו השליחה באה"ק והוא חזר לרוסיה לעבודתו בניהול חיי היהדות במקום. כשבוע לאחר הברית היה זה ביום חמישי בערב באמצע פגישה משמעותית וחשובה הוא מקבל טלפון שבנם הזך והצעיר שזה עתה נכנס בבריתו של אברהם אבינו נחלה בחיידק מסוכן שפוגע בדרכי הנשימה והוא במצב של סכנה וכי עליו לבוא בדחיפות להיות לצידו.
הרב זליג אשכנזי ניסה לומר לבן שיחו אולי אפשר להמתין עד למוצאי שבת ואז יטוס לאה"ק. אלא שרופא המחלקה באסף הרופא הממונה על מחלקת הילודים הבהיר לו ואף גם הסביר לו כי בנו הקטן נלחם במחלתו וספק רב אם ישרוד. הוא התבטא במלים קשות ביותר ואמר להרב אשכנזי כי יתכן שעד לאחר השבת כבר לא יהיה לו את מי לבקר ח"ו וח"ו.
הרב אשכנזי לא ידע את נפשו הוא רץ מהר לקחת את דרכונו ומעילו ונחפז לשדה התעופה לחפש טיסה מהר ככל האפשר. הוא עמד על הכביש וניסה לאתר מונית אך היא בוששה מלבוא. הדקות היו נראות לו כנצח עד שלבסוף עצר לו רכב כדי לקחת אותו למחוז חפצו. אך כמו שאומרים שצרות באות בצרורות. באמצע הדרך המכונית שבקה חיים ושוב מוצא את עצמו הרב אשכנזי עומד בצד הכביש ומבקש עזרה כדי להגיע לשדה התעופה. משאית של ביצים שחלפה במקום הבחינה בו ועצרה לצידו ותמורת תשלום נאות הוא הסכים לקחתו לבית הנתיבות.
בהגיעו לשדה נאמר לו כי יש טיסה למוסקבה ומשם יוכל להמשיך לישראל אך דא עקא הטיסה יוצאת בעוד 40 דקות והעליה למטוס כבר נסגרה. הם הציעו לו לקנות כרטיס טיסה אבל לא הבטיחו לו שיוכל לממש את הכרטיס בגלל האיחור.
בימים ההם של רוסיה בטרם התפתחותה, ההתנהלות בשדה התעופה היתה נחשלת ביותר ודוקא בגלל זה הוא הצליח לצעוד לבדו ברגליו מבית הנתיבות לעבר המטוס, הוא התחנן בפני האחראי שכבר סגר את הטיסה שיפתח לו ויאפשר לו לעלות למטוס. משום מה ובאופן בלתי מוסבר האחראי נענה להפצרותיו והעלה אותו על המטוס שיקח אותו לעבר שדה התעופה במוסקבה.
באותו לילה הוא יצא לדרכו ממוסקבה לארץ ישראל ולאחר כמה שעות טיסה הוא נוחת בנתב"ג בבוקר יום השישי. משם הוא שם את פעמיו היישר למיטת חלייו של בנו הפעוט. כשראה את בנו הקטן צבי אלימלך הוא נחרד לראותו שוכב ללא ניע מונח בתוך אינקובטור עטוף כולו בחוטים וצינוריות והרופאים מדברים על תחזית הגרועה מכל. שתי הסבתות של הילד הרך עמדו שם בוכות ומתייפחות ואינן יודעות את נפשן.
הצוות הרפואי הושיבו את האבא הנסער אל מול המסך שמעל מיטת הילדים וביקשו ממנו לעקוב אחר המדדים הנרשמים במסך ושיעדכן אותם במידה וחלה החרפה במצב.
כך ישב לו הרב אשכנזי ביום שישי ובליל שבת כאשר המדדים משתנים מפעם לפעם ולפעמים הוא היה צריך לקרוא לרופא לייצב את מצבו. הרב אשכנזי ישב כל העת בטיפול נמרץ אומר תהילים ומנסה להבין על כל הקורה עמו מאז הגיע לארץ.
הוא מנצל את הזמן שברשותו לומר תהילים ולהתפלל מעומק הלב וגם לוקח כרך מאגרות הקודש שהיה עמו ופונה לרבי בבקשת ישועה ורחמים.
בפנותו אל הרבי הוא הזכיר שמדובר גם בילד של שלוחים וגם בעובדת היותו מצאצאי אדה"ז שנולד בכ' כסלו חג הגאולה ובימים הסמוכים הוא הרי כ"ד טבת הוא יום ההילולא של רבינו הזקן.
המכתב הראשון שנגלה לנגד עיניו היה מכתב שבו הרבי מברך את הנמען בברכה שיזכה לגדל את ילדו לתורה לחופה ולמעשים טובים מבלי שהרבי יזכיר על בעיה מסויימת אלא ברכה סתמית ושגרתית. סערת נפשו של הרב אשכנזי שככה מעט והוא מאמין כי ברכת הרבי בוא תבוא והילד ייצא מכלל סכנה.
והנה באופן מפתיע ביותר בבוקרו של יום השבת החלו המדדים להשתנות לטובה, מבלי שאף אחד יכול לתת לכך הסבר. הרופאים והצוות עמדו משתאים מול מה שקורה אל מול עיניהם. מצבו של הרך הנולד הולך ומשתפר במהירות עד כדי כך שהם מחליטים לנתק אותו מהמכשור הרפואי.
המצב הוטב כל כך במהירות וביום ראשון כבר שחררו את התינוק ואמו לביתם והם חוזרים כולם לשגרת חיים רגילה כאילו לא אירע דבר.
היה זה שמונה שנים לאחר שהזוג אשכנזי יצא לשליחות והנה הם חווים בפעם המי יודע כמה את השמירה וההצלחה המיוחדת לבני השלוחים אשר עינא פקיחא עליהם ושמירה מיוחדת שורה עליהם בכל מקום ובכל עת. היה קשה לו להרב אשכנזי להבין מדוע ממרומים הבהילו אותו מרוסיה לאה"ק אך ברור היה לו כי מאת ה' היתה זאת והנהגתו עם שלוחי הרבי היא נפלאת בעינינו.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: [email protected]
ובווצאפ 2711532-052
מאפשרים לכם לקבל
