במוצאי שבת, ביקש הרבי לפתע מאחד מהבחורים ב'זאל' סידור
ראשית דברי אפתח בהתנצלות אמיתית כלפי איש שנלב"ע לאחרונה ובא' הטורים שלי לאחרונה כתבתי כנגדו דברים שלא בטובתו וקיבלתי תגובות רבות מהקוראים הנאמנים שהחלפתי אותו באיש אחר ועירבתי בין שני אנשים שיש להם שם משפחה זהה.
מבירור שעשיתי מתברר כי האיש עליו כתבתי אינו עונה בשום פנים על התיאור שהטחתי בו ואדרבא הוא איש יקר שהיה נזהר מאוד בלשונו והיה מכבד גם את מי שהיה מעבר השני של המתרס שלו, ועל כן אני חש חובה להתנצל על הדברים ובטוח אני שבמזגו הטוב הוא מוחל וסולח לי מעולם העליון על טעותי שנכשלתי בקולמוסי ואתי תלין משוגתי.
*
לאחרונה כתבתי בעיתון כפר חב"ד שאני תמה על כך שמקושרי הרבי אינם נוהגים ואינם מקפידים לערוך הבדלה בבתי הכנסת של חב"ד די בכל אתר ואתר. כתבתי כי הרבי תמיד היה נשאר בסוף תפילת ערבית עד לסיום ההבדלה ורק בסופה היה יוצא לחדרו.
היה מי שניסה לומר שבמנינים של חב"ד המבוססים על בעלי בתים אין צורך לעשות הבדלה כי כל אחד עושה ההבדלה בביתו ואילו אצל הרבי היו עושים את ההבדלה עבור תלמידי הישיבה שהיו מסתופפים בצילו של הרבי וממילא הרבי כבר היה נשאר עד לאחר ההבדלה אבל בבתי כנסת שכולם בעלי בתים אין צריך לעשות הבדלה.
הגבתי על כך שלא סביר שהרבי ישאר בבית הכנסת בהבדלה שנועדה אך לבחורים מאחר ויוקר הזמן של הרבי ידוע לכולם שמעולם לא התמהמה בבית הכנסת ובבית המדרש ולו לשניה אחת.
כמו כן גם בבית הכנסת של 770 למטה היו עושים הבדלה אף שהוא היה בית כנסת לבעלי בתים של שכונת קרונהייטס שהיו באים בהמוניהם להתפלל שם ואף על פי כן אם היו מתפללים שם ערבית עם הרבי היו מקפידים לעשות הבדלה.
בשולחן ערוך אדה"ז סי' רסט כותב "ויש מגדולי הדור שהיה נוהג לקנות מהקהל מצות היין של קידוש זה שיתננו הוא משלו ולא אחר וכן נוהגים עכשיו במקצת מדינות לקנותו בדמים יקרים ואין לבטל המנהג כי הרבה גאונים יסדוהו"
ואף שאדה"ז כתב זאת על יין לקידוש מסתבר לומר שהמצוה היא גם להבדלה וכפי שאומרים במי שברך לקהל הקדוש "ומי שנותנים נר למאור ויין לקידוש והבדלה" ואדרבה, התקנה לקדש בבית הכנסת נתבטלה והשתכחה אבל הבדלה עדיין נוהגת כדי להוציא את הזקוקים לצאת ידי חובה בהבדלה.
וזכורני כי כאשר הגבאי בבית מדרשו של הרבי הרב פינסון ע"ה היה חובש שטריימל לראשו ומוכר את המצוות בשבת בראשית מול פני הרבי היה מוכר בין היתר "יין לקידוש והבדלה" בדמים יקרים. משמע שעשיית הבדלה היא דבר נחשב שיש להקפיד עליו ביותר ואם כך נהג הרבי לעמוד על עמדו עד לאחר ההבדלה שומה עלינו לנהוג אף אנו כן.
ההקפדה אצל הרבי לעשות ההבדלה לאחר תפילת ערבית היתה מוקפדת ביותר. כאשר היו מתפללים בחול המועד סוכות את תפילת ערבית של מוצאי שבת היו עושים הבדלה לאחר התפילה אבל כיון שהמבדיל חייב לשתות את היין בתוך סוכה וגם להבדיל שם על כן בנו מחוץ לבנין סוכה קטנה ושם ישב המבדיל והיו שומעים אותו בתוך 770. זאת לאור מה שנפסק בשו"ע שאפשר לצאת ידי חובת הבדלה גם מאדם שנמצא בחדר אחר ומחוצה לבית.
מי שהיה מבדיל היה הרב יודל קלער שהיה מבדיל בקול גבוה והיו שומעים אותו בכל פינות הבית. באחת השנים נשמע קולו של הרב קלער מבדיל מתוך הסוכה והרבי עמד על בימתו וסקר בעיניו למצוא את קלר אך משהבחין שהוא בעצם מחוץ לבנין בגלל הסוכה הרבי החל לחייך בחיוך רחב ביותר שנשתפך שניות ארוכות על ה"בת קול" שנשמעת והוא עצמו אינו נראה...
סיפר לי אחד מהת' שבעת שלמד בקבוצה אירע פעם שבעת ההבדלה בזאל הקטן למעלה, הרבי הסתובב לעבר הבחורים שעמדו מאחוריו וביקש מא' מהם סידור להקשיב להבדלה ולאחר מכן החזיר הסידור לאותו בחור והיה זה לפלא.
סופו של דבר מתבקש שכל המקושרים וההולכים בדרך ובאורחות אדמו"ר יקפידו לקיים בבתי הכנסת 'עשיית הבדלה' כנהוג מקדמת דנן ומשום מה נשתכחה ברבות השנים. ישנם רבים שהלולב שלהם מעוטר בעשרות הדסים כפי שנהג הרבי ומדייקים לנהוג כמוהו על כל צעד ושעל לקיים את "הדבק בדרכיו" ואילו על הבדלה בבית הכנסת אינם מקפידים כלל.
מאפשרים לכם לקבל
