הטור שגנזתי לפני 10 שנים אחרי פטירת הרב יהושע מונדשיין ע"ה
מגיל קטן זכיתי להכירו, על הספסל הישן בשיכון חב"ד בירושלים. הייתי יושב לצד אבי שיחי', והוא לצד בנו הרב הלל שיחי', לומדים יחד לפני קבלת שבת, בזמן קבלת שבת ולאחר קבלת שבת, מאמרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש מתוך ספרי צילום כת"י הסופר, ללא הוצאת הגה מיותר, רק קריאת והעמקת המאמר, וללא דברים בטלים.
ביום השבת לאחר התפילה היה פורש לקרן זווית ומתפלל באריכות.
לעיתים רבות היה משוחח עם אבי, אך גם אז לא הייתה זו שיחה של דב"ט ומילים מיותרות, אלא שיחות מדודות, שאלות על שיחות הרבי וזכרונות מ-770. הוא היה מציין את הנאתו מחזרת השיחה בבית הכנסת על ידי אבי.
פעם אחת הם שוחחו על לשונו המיוחדת של הרבי, כיצד הרבי אף פעם לא אמר לשונות שלילים רק חיוביים. אבי אמר לו שהוא שמע בהתוועדות אצל הרבי כיצד הרבי אמר פרשת תזריע והפרשה שבאה לאחריה, והרבי לא הזכיר אז את המילה מצורע. כמה חודשים לאחר מכן הוא פירסם כתבה נפלאה בעיתון כפר חב"ד על לשונו הזהב של הרבי והוא ציטט את מה שאבי אמר לו בשמו.
זכורני גם כיצד ישב ושמע מרב שיכון חב"ד בירושלים, הרב טוביה זילברשטרום, את הנהגות הרבי בפורים, בעת עריכת 'אוצר מנהגי חב"ד' אדר, בקשב רב, רושם במוחו כל מילה ומילה בדיוק, ושוב ללא הוצאת הגה.
הקשר האישי הראשוני שלי עמו היה בשנת תשס"ח. ערכתי אז קובץ לימוד על מסכת תמיד עם שיחותיו של הרבי עבור ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש, ובתחילת הקובץ צירפתי "כללים למסכת תמיד", ובהם ל"ה כללים כולם מתורת הרבי על המסכת הקטנה בש"ס - מסכת תמיד. המתוכנן היה שילמדו כל הישיבה כולה את המסכת, ושאלתי אותו שאלה במנהגי חב"ד אודות הקדיש של סיום המסכת. אגב, בהשגחה פרטית ההתכתבות האחרונה שלי איתו לפני פטירתו הייתה באותו הנושא.
כהמשך למכתב הראשון שלחתי לו את הכללים למסכת שערכתי, ועל זה הוא ענה לי: "סבורני שלא רק על מס' תמיד ניתן לערוך כללים מעין אלו (שהם ממש הפלא ופלא), וכדאי לעשות גם על מסכתות אחרות, גם אם לא יהיו כ"כ הרבה כללים לכל אחת". ועודד אותי להמשיך במלאכת כתיבה זו.
באותן שנים הייתי אחראי על מערכת הערות התמימים ואנ"ש דישיבת תות"ל כפר חב"ד, והקובץ היה במה לפרסום הערותיו ומאמריו, וכן בשנת הקבוצה, הקובץ של הערות התמימים ד770 היה שוב במה להערותיו היפות. היה מקפיד מאד שהכל ייכנס במדוייק, וכל הערה היה מבקש שוב, שידגישו בדיוק את ההדגשות שהדגיש ושלא תיפול אפילו הדגשה אחת חלילה. כשיצא הקובץ ביקש תמיד העתק, למען יהיה לו "בדיו ונייר גשמיים", מלבד הקובץ הדיגטלי.
הייתי נוהג לכתוב לו מפעם לפעם, ותענוג גדול היה לקבל את תשובותיו, תשובותיו היו תמיד חדות, לעיתים היו תשובות ארוכות, ולעיתים תשובות קצרות. סך הכל קיבלתי עשרות מכתבים ויודע אני על עוד רבים וטובים כמוני שקיבלו תשובות מעין אלו.
הצצה לחלק מתשובותיו:
על הספר חיים גראוויצר ענה לי: סיפורו של חיים גראוויצר הוא דמיוני לחלוטין. אבל יתכן בהחלט שהסיפורים והאמרות המובאים בו נכונים ברב או במעט. אבל בספר דמיוני א"א לדרוש מהמחבר שידייק בכל הפרטים והוא חופשי לנהוג בהם כרצונו.
אין כל קשר בין הסיפור לגלגוליו של המחבר, שהרי מחד גיסא הוא לא היה בין חסידי וואלין ולא היה בוולוז'ין, ומאידך גיסא למד בברלין - שזה לא נמצא בגלגולי חיים גרביצר.
*
הייתה בו הכרת תודה, פעם ראיתי איזה פרסום שהיה מוכח מתוכו כשגוי, שלחתי אותו לר' יהושע, ומאז החלה התכתבות מרתקת של דליית פרט אחר פרט בחקר לאמת, הוא הודה לי במכתבים אלו פעם אחר פעם, בתחילת המכתב ובסופו, לבסוף מהתכתבויות אלו יצא לאור פרק בסדרת סיפורים וגלגוליהם, ומיד לאחר שעלה הפרק כתב לי: עלה פרק חדש שמבוסס על המידע שקיבלתי ממך. יעו"ש ושוב תודה רבה.
אך זה לא הספיק, והוא ראה צורך לעדכן אותי בתגובת על הפרק, וב'המשכים'.
אגב, לפרק זה הוא תכנן לעשות המשך וכתב לי תוכנו, אך לבסוף לא נעשה.
וכן בפרקים נוספים, לאחר הפרקים התכתבנו לעיתים כפרטי המשך לפרק.
כשהוציא לאור את ספר 'מסע ברדיטשוב', שאלתי אותו על מקור מרשימות הרבי, ומקור משיחות כ"ק אדמו"ר הריי"צ הקשורות לספר, הוא הצטער רבות על שנשמטו ממנו קטעים אלו.
גם בספר המסע האחרון ראיתי שיחה הקשורה לספר, וכשציינתי בפניו, כתב לי מיד: כנראה שלא הבאתי את הלקו"ש. חבל. השיחה שאתה מציין אכן נתעלמה ממני וחבל.
מצד שני, כשהבאתי לו מקורות לא מתורת רבותינו נשיאנו, לספר המאסר הראשון, הסביר לי בטוב טעם מדוע מקורות אלו לא אמינים.
לאחר שהשתדכתי התייעצתי איתו על התשורה לחתונתי, ועל כך ענה לי:
שלו"ב
ראשית דבר, מז"ט על השידוך אשר לא שמעתי עליו עד כה. אפשר פרטים נוספים?
בקשר לתשורה, אין באפשרותי לקרוא ולהעיר, אלא רק באופן כללי, שאם יש בתשורה נושא כללי ומרכזי מעין זה, צ"ל איזשהו קשר משפחתי וכיו"ב כדי להצדיק את הנושא שנבחר
אלא אם התשורה תכלול לקט מדברים שפרסמת בעבר, חדו"ת והערות וכיו"ב, ואז אפשר לצרף גם את הענין הזה בתור חלק מן הכתבים שלך
זהו הנראה לענ"ד
והעיקר שיהי' הכל בשעטומ"צ ובהצלחה מרובה בגו"ר
על פי זה ערכתי את התשורה בצורה אחרת, והוספתי שם קטעים משפחתיים בנוסף למה שכבר ערכתי.
אחרי החתונה קיבלתי ממנו מכתב בו הוא מתעניין על מקום מגורי, בהתייחסות חמה.
היו גם שני פרסומים שלילים שהיו קשורים לתולדות חב"ד שהתפרסמו במקומות שונים ושלחתי לו, ועל זה הגיב בחריפות רבה, שכואב לו שמעוותים האמת.
כששאלתי אותו האם הוא הולך להמשיך להוציא אוצר מנהגי חב"ד חוץ מהמועדים, ענה לי:
על הראשונים אני מצטער, שעוסקים בטפל במקום ללמוד ההלכות מחד גיסא והחסידות מאידך גיסא. והוסיף: יש לי עניינים מעניינים יותר, כנראה שזה לא יהיה בעתיד הנראה לעין.
סתם מחבר שמוציא לאור רב מכר שמח בספרו ומתגאה בפרי ידיו, ואילו הוא, לוקח עוד על 'מצפונו' כביכול, על שיש שמפסיקים ללמוד ומסתכלים רק ב'אוצר'. תכונה נפלאה כזו השייכת רק לאיש אמת, שאין מעניין אותו הפירסום והתהילה, אלא, במה זה יביא ללמוד ולהוספה.
בחודש אב תשע"ד שוב למדו בישיבת הקיץ את מסכת תמיד, שאלתי אותו על הקדיש וזוהי התשובה האחרונה שקיבלתי ממנו:
"כשהרבי הי' עושה סיום לא הי' אומר קדיש, אבל היו אמירות מהרבי לומר קדיש". וכששאלתי אם הכוונה לקדיש דרבנן או לקדיש של סיום המסכת ענה לי: "ההתייחסויות היו לקדיש של סיום המסכת".
מאפשרים לכם לקבל
