'בימים ההם בזמן הזה': גם אנו יכולים לחולל נס
ב17 לינואר 1994 למניינם בשעה 4:31 לפנות בוקר פקדה רעידת אדמה הרסנית את לוס אנג'לס. עשרות נהרגו, רבים נפצעו, אש פרצה, כבישים נקרעו, ובעצם בכל בית נפלו חפצים מהארונות ונופצו כלי זכוכית.
בבית כנסת ב'פיקו בולווארד' ישב באותה שעה בחור ישיבה ולמד גמרא. באותן שניות ארוכות של רעידת האדמה כל בית הכנסת התהפך, ספרים נפלו על הרצפה וגם ארונות התמוטטו. הבחור סגר את הגמרא אבל לא ברח ונס על נפשו, תחת זאת הוא החל להרים ספר אחרי ספר, נשק לו ושם אותו במקום, כך במשך כמעט שלש שעות ארוכות.
ב7:30 בבוקר הגיעו אנשי המניין האמיצים, שפלסו לעצמם דרך מהבית לבית הכנסת. הם נכנסו ולנגד עיניהם התגלה 'נס'! בכל העיר הכל על הרצפה, ואילו בבית הכנסת שלהם הכל במקום, אף ספר לא נפל, ואף כוס לא נשברה. נס! פשוט נס! (שמעתי מהרב יהושע גורדון ז”ל).
בעוד המתפללים מתלהבים מהנס שקרה לבית הכנסת שלהם, הבחור ישב בצד והחליט לא לספר להם שהוא עשה את זה, הוא החליט לא לקחת להם את הנס.
כששמעתי את הסיפור חשבתי שהוא לא יכול לקחת להם את הנס, כי להם אכן קרה נס, נס שהוא עשה. נס בידי אדם.
חג החנוכה הוא חג של ניסים, ׳נס גדול היה שם׳ כתוב על הסביבונים, אנו מתפללים את תפילת ׳על הניסים׳ ומודים לה׳ ׳על ניסך ועל נפלאותיך׳ אבל אולי לפעמים כדאי להיזכר בבחור ההוא מ׳פיקו בולווארד׳ ולזכור שגם אנו יכולים לעשות דברים שעבור אחרים יהיו נס. אנו יכולים לחולל ניסים עבור אחרים, ובעז״ה, בסיבוב הבא, יימצא מי שיעשה נס עבורנו.
אין אני מדבר על אנשים קדושים שברכתם ותפילתם מושכת ניסים, אין אני יודע ומשיג מעלתם כלל. אני מדבר על אנשים, נשים וילדים, כמוני כמוך, עמך שעושים מה שצריך גם כשקשה ומאתגר. שקמים למרות הפגיעה והטראומה, השריטה והקושי, קמים בבוקר, מנערים את הראש וממשיכים קדימה, גם אם לא בכל הכוח, אבל הולכים קדימה.
אני מדבר גם על מי שתכנן תוכניות והכל קרס, והוא ממשיך הלאה. על מי שהקים עסק והשקיע וזה לא מתרומם לו והוא ממשיך קדימה.
על כל מי שמייחל לנס קטן שיאיר לו את היום, הלוואי שיידע שבידו לעשות נס עבור אחרים, ובעז״ה גם ימצא מי שיעשה נס עבורו.
שבת שלום וחג חנוכה שמח ומאיר,
הרב זלמן וישצקי
*
בתמונות: הדלקת נר ראשון בבאזל, שווייץ.
מאפשרים לכם לקבל
