כשספר התניא הודפס לראשונה בערבית | הסיפור המיוחד
פאר האחים של סבתי הרבנית מזל אליטוב שתליט"א, היה להבחל"ח אחיה הגדול, רבי דוד ע"ה בוסקילה. שלוש שנים לאחר עליית משפחת סבתי לארץ, הגיע לבקרם הדוד שלהם רבי יעקב ממרוקו. כאשר הוא ראה את תנאי החיים הוא הזדעזע ופסק כי הבן הגדול, דוד, שהיה מורה ומחנך בישיבת נובהרדוק בחדרה, ישוב עימו למרוקו.
דוד שב למרוקו ונשא שם אישה. הוא שקד על לימודיו, ונעשה תלמיד חכם גדול ואיש חינוך דגול. בזכות תכונות אלו הקהילה היהודית בקזבלנקה מינתה אותו לרבנות בית כנסת גדול, ולמנהל לימודי הקודש ומפקח על כל מוסדות הלימוד של מוסדות 'אוצר התורה' בקזבלנקה ובצרפת.
ידידות גדולה הייתה לו עם שלוחי הרבי למרוקו, אותם העריך בכל לבו. ילדיו וילדי השלוחים גדלו יחד.
לאחר פטירתו של הדוד רבי דוד, שוחחתי עם הרב באנון, דיין בבית הדין במונטריאול ומרבני חב"ד בעיר. כך הוא סיפר לי על הדוד:
"את רבי דוד בוסקילה הכרתי עוד בהיותי נער צעיר, גדלתי בקזבלנקה ורבי דוד שימש כרב בית כנסת גדול והיה דמות מעורכת מאד בעיר ומלא השפעה. היה תמיד עם חיוך על פניו, תלמיד חכם גדול, מחנך דגול ועניו אמיתי.
"הרב שלמה מטוסוב, שהיה שליחו של הרבי במרוקו, היה מגיע מדי שבת לדרוש בבית הכנסת של הרב בוסקילה בזמן סעודה שלישית. הרב בוסקילה היה מתרגם אותו סימולטנית.
"הוא החדיר הרבה תורה בקזבלנקה. כל מהותו הייתה תורה. בבית הכנסת שלו קבע שיעורים יומיים, ובמוסדות אוצר התורה, שם שימש כמנהל לימודי הקודש הצליח להטמיע בתלמידים אהבה ללימוד התורה. הוא כתב חוברות רבות על התנ"ך, בהן הנגיש את התורה לתלמידים בצורה מרתקת, והתלמידים היו קוראים את החוברות האלו בהנאה. לימים הוציא את חוברותיו בסדרת הספרים 'מנחם משיב נפשי' על התורה.
"בבחרותי יצאתי ללמוד בישיבת גייטסהד, אבל לאחר כשנה חזרתי למרוקו ולא הייתי מרוצה כל כך. הרב שלום משאש המליץ לי ללכת לשליח הרבי, הרב שלום איידלמן, והוא שלח אותי ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינווא.
*
"בשנת תשל"ט (1979) חזרתי למרוקו. אז הציעו לי הצעת שידוך את רעייתי תחי'. לימים נודע לי, שמי שדחף את השידוך וסייע בו היה הרב דוד בוסקילה. הורי אשתי היו שכנים קרובים של הרב בוסקילה, והוא אמר להם שאם הם רוצים שהבת תמשיך בדרך התורה זה רק אם ישלחו אותה לחינוך חב"ד. ואכן, הם שלחו אותה לבית הספר 'בית רבקה' במרוקו ואחר כך, לפי המלצתו, שלחו אותה לבית הספר 'בית חנה' בצרפת, וכך היא נעשתה חסידת חב"ד. כשחזרתי למרוקו הוא גם עזר ודחף את השידוך.
"לאחר חזרָתי למרוקו הצטרפתי לכולל, ובצוהריים לימדתי ברשת בתי הספר 'אוצר התורה' תחת פיקוחו של הרב דוד בוסקילה.
אף שלכאורה רשת 'אוצר התורה' ורשת בתי הספר 'אהלי יוסף יצחק' 'התחרו' על אותו קהל, לא הייתה ביניהם תחרות כלל אלא שיתפו פעולה באופן מלא, וזה בזכות הידידות האמיתית שהייתה בין שלוחי הרבי לבין הרב בוסקילה.
"הרב בוסקילה היה גאון בחינוך. הוא התווה את דרך הלימוד לכל אלפי התלמידים ב'אוצר התורה' במרוקו ובצרפת. הוא כתב חוברות הנחיה מה וכיצד ללמד בכל כיתה. הוא היה נכנס לכיתות בהפתעה, אך עם חיוך נסוך על פניו. מעולם לא בייש או העיר למורה ולרב מול תלמידיו. דרכו בניהול הייתה שהוא נכנס לכיתה ומוסר שיעור ולאחר מכן היה שואל את התלמידים על השיעור שמסר, וכך היה יודע מי לומד והאם המורה יודע ללמד.
"בשנת תשד"מ (1984) התחלתי לכהן כדיין בבית הדין במרוקו, ואז החל הרב בוסקילה לכבדני עקב המשרה, על אף היותו גאון בתורה ואילו אני בגיל של בניו. בשנת תשמ"ז עברנו להתגורר במונטריאול ופתחנו שם תלמוד תורה לקהילה הספרדית בשם 'יבנה', שפועל באותו הרעיון של 'אוצר התורה'. לצורך הקמת מערך הלימודים השתמשתי בחוברות של הרב דוד בוסקילה, וכשרציתי לפקח על בית הספר, הבאתי פעמיים את הרב דוד והוא עשה את עבודתו המיוחדת גם אצלנו במונטריאול.
"באותם ימים הוא התארח בביתנו יחד עם רעייתו הרבנית תחי', וכשהוא ראה את הילדים משחקים הוא אמר לאשתו בהנאה, תראי, אלו כמו נכדים שלנו. היה פלאי בעיני לראות שבכל יום היה קם לפנות הבוקר בשעה מוקדמת מאד ויושב ללמוד תורה במשך שעות עד לזמן התפילה".
*
מפעל השליחות האדיר, המונה כיום אלפי 'שלוחים' בכל העולם, החל בהנהגתו של הרבי במדינת מרוקו. השליח האחרון שהרבי הריי"צ שלח לפני פטירתו היה למרוקו, הרב מיכאל ליפסקר. אף השליח הראשון שהרבי מליובאוויטש שלח לאחר קבלתו את עול ההנהגה היה למרוקו, הרב שלמה מטוסוב.
במשך השנים שלח הרבי עשרה שלוחים למרוקו. הם פתחו עשרות תלמודי תורה, ישיבות, בתי ספר לבנות ושלל מוסדות בשישים ערים וישובים ברחבי המדינה. למדו בהם אלפי תלמידים ותלמידות.
הרב יהודה לייב רסקין, שהיה אחד משליחי הרבי במרוקו, הציע לרבי ליזום תרגום של התניא לערבית. הרבי השיב, בין היתר, כי הרעיון מותנה בכך שהתרגום יהיה איכותי.
הרב רסקין איתר את הרב בוסקילה, וזה זכה לאישורו של הרבי ולעידוד על הפרוייקט המיוחד. רבי דוד סירב בתחילה, משום שהמשימה הייתה כבדה ודורשת מאמץ רב, אבל בסופו של דבר ניאות ועשה את המלאכה האחראית במרץ וללא תשלום.
בשנת תשל"ז (1977) ראה אור הכרך הראשון של ספר התניא בערבית.
זכה החיבור, והרבי התייחס אליו בהתוועדות במשך דקות ארוכות. פעם אמר הרב בוסקילה לילדיו: "מי שאינו לומד בספר התניא, לעולם לא יידע כיצד לעבוד את הבורא כראוי". התרגום כולו ארך חמש שנים. לרגל השלמת המלאכה, הרבי הזמין את רבי דוד להגיע לניו-יורק. רבי דוד נפגש עם הרבי ביחידות, ועיניו זלגו דמעות התרגשות ויראת כבוד מהשהות בנוכחות הרבי, שאותו השווה ל"מלאך אלוקים".
*
פגישת ה'יחידות' ארכה חצי שעה. הרבי התעניין בחייהם של יהודי מרוקו ובמצב החינוך שם. על תרגום התניא אמר הרבי: "עשית עבודה נפלאה, ועל ידי תרגום ופרסום התניא שוברים את קליפת ישמעאל".
כעבור כמה חודשים הגיע בנו בכורו של רבי דוד, הרב גד בוסקילה, שמשמש כיום כרב הקהילה הגדולה של בני מרוקו בפלטבוש וכחבר נשיאות ארגון רבני ארצות האיסלאם, לארצות הברית בכדי ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי. במהלך אותה תקופה הוצע לו שידוך עם בתו של אחד מרבני הקהילה התימנית בפלטבוש, ואחרי שנפגש עם מי שעתידה הייתה להיות אשתו הודיע על כך לאביו אך הוא הביע התנגדות נחרצת: "לא נסעת לאמריקה כדי להתחתן. נסעת לשם כדי ללמוד. זו מדינה מרוחקת ואנחנו לא מכירים שם איש – איך נוכל לחבר כך בין משפחותינו? מדוע אתה עושה לנו את זה?".
שיחות טלפון רבות התנהלו בין גד לבין הוריו, ואחרי שהבינו שאיננו מתכוון לוותר על תוכניותיו אמר אביו, "אם זו ההחלטה שלך, אזי לפני שתתקדם הלאה, בבקשה, לך להיפגש עם הרבי מליובאוויטש, ובקש לשמוע את דעתו. אם הוא יאמר שעליכם להתחתן, אאחל לכם 'מזל טוב', אך, אם הוא יסתייג, עליך לוותר על הרעיון".
"בסדר, אני מסכים", אמר הבן. "אלך לשאול את דעת הרבי".
הוא סיפר לכלתו את כל מה שקרה, ויחד הגיעו לפגוש את הרבי. הם הקדימו להגיע כשעה לפני המועד שנקבע עבורם ובינתיים ישבנו בחדר ההמתנה והתבוננו במתרחש שם. הם ראו אנשים באים והולכים – ביניהם היו כמה שללא ספק היו אישים נכבדים, שהגיעו בלימוזינות מפוארות – ובשלב מסוים הוכנס אדם ששכב על אלונקה. בסופו של דבר, בסביבות השעה עשר בלילה, הגיע תורם.
מזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר, הודיע להם מראש "אני מקציב לכם שתי דקות בדיוק". הרב גד הגיב, "אינני זקוק ליותר מכך". בפועל, הרבי שוחח עמם יותר מרבע שעה!
*
לימים סיפר הרב גד בראיון שנערך עמו:
"מיד עם כניסתנו, הרגשתי שכל גופי רועד. גדלתי בבית שבו הייתה תלויה תמונה של הרבי על קיר הסלון, והנה הוא ניצב כאן לפניי, מביט בי בעיניו החודרות. לפני שבכלל הספקתי לפצות את פי, פנה אלי הרבי ושאל 'האם אתה בנו של הרב דוד בוסקילה?'. כמובן, השבתי בחיוב. אחר כך ביקש הרבי לדעת מה אני עושה בארצות הברית, והוא גם שאל את כלתי לשמה והתעניין בנוגע לרקע שלה: 'היכן נולדת?... איפה למדת?... מניין הגיעו הורייך?'.
"כאשר שאל אותה הרבי האם היא מכירה את הוריי, היא ענתה שטרם הספיקה לפגוש אותם. בתגובה אמר לה הרבי, 'דעי לך כי בזכות תרגומו של הרב בוסקילה את ספר התניא לערבית, תגיע הגאולה מהר יותר. כתוב שבאחרית הימים, לקראת הגאולה, יתגבר כוחו של ישמעאל, ויורגש בכל רחבי העולם כולו. אולם, על ידי תרגום כתבי הקודש שלנו לערבית, אנו מסוגלים להחליש את כוחם ואת השפעתם, ולזרז את ביאת המשיח'.
"אחר כך פנה אלי הרבי ושאל 'מה אתה מתכוון לעשות אחרי שתתחתן?'. עניתי כי בכוונתי להמשיך ללמוד בישיבה. לפני שבכלל הספקתי להעלות את הנושא שלשמו הגענו, החל הרבי להרעיף עלינו ברכות רבות לקראת נישואינו, ואיחל לנו שהזיווג יעלה יפה ושנזכה שנינו לחיים מאושרים.
"הוא גם העניק לי שני דולרים ואמר, 'תן את זה לצדקה ביום החתונה'. גם לכלתי העניק הרבי כמה שטרות של דולר – אחד עבור לאמהּ, השני עבור אביה, ועוד כמה שטרות לתרום לצדקה ביום החתונה.
למחרת התקשרתי לאבי כדי לבשר לו את החדשות הטובות, ותגובתו הייתה, 'אם כך, ברכה והצלחה!'".
לקראת החתונה של הזוג נסעה סבתי לראשונה אל הרבי, במהלך ימי השבע ברכות הרבי קיבל אותה עם אחיה הרב דוד ועם החתן הרב גד ואחיו הצעיר משה שחגג גם בר מצוה, לאחר תפילת שחרית, למעין יחידות בפתח חדרו הקדוש וברך אותם בברכות נפלאות.
מפגש נוסף מרגש היה לרבי דוד ובנו הרב גד בוסקילה עם הרבי לאחר ה'תהלוכה' הגדולה בל"ג בעומר תש"נ (1990). הם השתתפו בתהלוכה יחד עם הרב משאש, רבה של ירושלים, ועם הרב של מרוקו הרב מונסונגו שהתארחו אצל הרב גד בניו יורק. הרבי הורה להכניסם לאחר התהלוכה לפגישה אישית ליד חדרו, שם בירכם ובסיום ליווה אותם עד לדלת הכניסה.
לאחר שנים רבות בצרפת ובמרוקו עלה הדוד רבי דוד לירושלים. התרגשות רבה הייתה לכל המשפחה ובאנו לראותו. הוא פתח בית מדרש וכולל אברכים בשכונת בית וגן בירושלים. בי"א טבת תש"פ נפטר לאחר מחלה קשה.
יהי זכרו ברוך.