גילויים על הקשר המיוחד של הרב המקובל מת"א עם הרבי
קירות ביתו של הגאון המקובל הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל זצ"ל, בשכונת קרית שלום בדרום תל אביב, מחופים ספריות ספרים. תקרת הבית גבוהה מאוד. "כשהייתי נכנס אליו לבית מידי פעם", משחזר השבוע השליח הראשי לתל אביב יפו הרב יוסף שמואל יהושע גערליצקי, בשיחה עם 'כפר חב"ד', "הוא היה מצביע על ספרים שונים המונחים בבית, ומגלה - כאן יש לי מכתב של הרבי, וכאן יש לי עוד מכתב של הרבי.
"בזמנו לא עלה על דעתי, משום מה, לבקש ממנו לראות את המכתבים, לשמוע יותר על המכתבים שקיבל. אבל תמיד ידעתי, מאז שהגעתי לתל אביב, שהוא רואה בעצמו חסיד של הרבי, וכך גם תמיד הוא היה אומר לי. הרב סגל היה מבקש ממני באופן קבוע שאביא לו שיחות של הרבי ואגרות של הרבי. הוא היה מקפיד על כך שנשוחח פעם בשבוע, ואם לא הייתי מתקשר אליו הוא היה יוזם קשר ושואל למה לא התקשרתי אליו כל השבוע. פעמים רבות ביום שישי אחר הצהרים הייתי מתקשר אליו, והיינו מדברים על כלל פעולות הפצת המעיינות בתל אביב".
הרב סגל היה אחד מבני העלייה בתל אביב, גאון עצום וצדיק ששמו נודע לפניו. בשנים האחרונות לחייו נענה להצעות תלמידיו ומעריציו והוציא לאור את כתביו הרבים. ראשונים יצאו שני כרכי 'צמח יהודה' - אסופת מאמרי הלכה החוצים את כלל נושאי השולחן ערוך ומרשימים בהיקף גודלם. הרב סגל בחדות מיוחדת היה רגיל לנתח את השיטות השונות בכל עניין, תוך שמעלה סברות שכליות עמוקות משלו, ובמסקנות הדברים מפתיע לא אחת בחידושים מקוריים ביותר. בספריו אלה דן רבות גם בפסקי רבותינו נשיאנו אדמו"ר הזקן ובפסקי הצמח צדק, ועוסק אף בתורת הרבי, תוך אזכור מכתבים מהרבי.
לרב גערליצקי סיפר הרב סגל שבאחת ההזדמנויות הוצע לו לכהן כראש ישיבה והוא כתב על כך לרבי. הרבי השיב לו שאם יהיה עוד ילד יהודי שיידע לומר 'מודה אני' בזכותו בשכונתו בתל אביב, הדבר כדאי ונכון יותר מאשר להיות ראש ישיבה. "הרב סגל היה אומר לי שהעובדה שהוא נותר בקרית שלום היא בזכות הרבי".
רב הנסתר על הגלוי בקשר הייחודי והקרוב מאוד שחש לרב סגל כלפי הרבי. מעולם הוא לא פגש את הרבי - הוא הקפיד לא לצאת מהארץ, אבל חלופת המכתבים שלו אל הרבי ושל הרבי אליו נמשכה עשרות שנים, החל משנות היו"ד המוקדמות. היא הייתה ארוכה ומגוונת, וכללה הדרכות רבות בענייני רבנותו בתל אביב, תשובות וביאורים בענייני הלכה וחסידות וגם עניינים אישיים.
הרב סגל לצד הרב גערליצקי, בסיום הרמב"ם תשמ"ה
חלק מהמכתבים של הרבי אליו פורסמו בסדרת אגרות קודש, חלקם בלי הפירוט כי מדובר בו. אבל חלק אחר וניכר מן המכתבים הרבים נותר עלום ושמור בארכיונו האישי. כעת, ערב ראש השנה לחסידות י"ט כסלו, נחשפו לראשונה ב'כפר חב"ד' חלקים מתוך המכתבים שזכה לקבל מהרבי. מדובר בעשרות רבות של מכתבים, בחלקם הוספות בכתב יד קודשו של הרבי. אלו מכתבים המהווים הצצה להיקף ההדרכות שקיבל מהרבי בענייני הרבנות השונים, ולהשפעה הגדולה של הרבי עליו שיעסוק עוד ועוד בחסידות. בנוסף, אנו חושפים חלקים ממכתבי הרב סגל לרבי לאורך השנים, שחושפים טפח מהקשר המיוחד.
המכתב הראשון מהרבי אליו הנמצא בידינו, הוא משלהי חודש אלול תשי"ג. באותה תקופה, בהיותו בן 29, הציע לו רבה הראשי של תל אביב באותם תקופה, הרב איסר יהודה אוטרמן (לימים הרב הראשי לישראל), להתמנות לרב שכונת קרית שלום. היו מי שניסו להפריע למינוי בשל חשש כי מינוי רב נוסף באזור יפריע ואולי אף יזיק לפעילות רבנים אחרים בסביבה. אביו של הרב סגל, ר' שפטיה, הציע לו שיכתוב על כך לרבי. וכך אכן עשה.
בתגובה שיגר אליו הרבי מכתב ברכה ובו עודדו לפעול בשכונה. בנוסף עודדו הרבי שימשיך וישלח דיווחים על הנעשה בשכונה: "זה מזמן אשר קיבלתי מכתבו, ולפלא אשר מאז לא כתב אודות זה ובטח יודיע בהזדמנות הבאה.
"ומה שכתב שמציעים לו משרת רבנות בשכונה הסמוכה לתל אביב, הנה בטח בהתאם לאחריות המוטלת על רבנים בכל עת וזמן, ובפרט בזמננו זה ובפרטי פרטיות בשכונה של צעירים", עליו להתחמש ביותר בעניינים של יראת שמים הן מבפנים והן מבחוץ, "וכפסק רז"ל אשר תלמיד חכם צריך להיות תוכו כברו. וכידוע דבר משנה, אשר לא המדרש עיקר אלא המעשה, הרי ביותר נוגעת ההנהגה, וכן בהדרכת עדה - להדגיש בימינו אלה עניינים בצד המעשי בשמירת שבת, טהרת המשפחה, חינוך הכשר".
זה היה מכתב שפתח פתח לסדרה ארוכה של מכתבים נוספים. לימים סיפר הרב סגל, לעורך הספר "שמן ששון מחבריך" הרב שלום דובער הלוי וולפא, כי אותו מכתב ברכה שקיבל מהרבי גרם לכך שניתנה לו תמיכה רבה משאר הרבנים באזור למינוי, והללו סייעו לו להתבסס בשכונה ולהשפיע באזור כולו. באותם ימים ראה הרב סגל במוחש, כך העיד, איך הרבי מתעניין בו ועוזר לו בברכותיו. מאז החל לדווח לרבי על כל פעולותיו ולא חלף חודש ולכל היותר חודשיים ללא ששלח דיווח לרבי.
מה שגרם לרב סגל להתמיד בקשר שלו עם הרבי, לצד העידודים לכתוב מהקודש פנימה, היה כנראה גם היכרותו הקרובה עם גדולי התורה החב"דים שהתגוררו באותה עת בתל אביב, בהם הרב שאול דב זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, הרב לוי גרוסמן ועוד. לרב סגל היה קשרים הדוקים עמם והוא נחשף לקשר העמוק שלהם עם הרבי. בנוסף היה קרוב הרב סגל גם לרבנים נוספים בתל אביב ששמרו על קשר עם הרבי והעריצו את הרבי, בהם הרב אברהם יעקב ניימרק, הרב ראובן מרגלית ועוד.
נראה כי זמן מה אחר תחילת הרבנות נוצרו לרב סגל קשיים שונים. הוא דיווח על כך לרבי. בתשובה הדריכו הרבי בחודש אדר ראשון תשי"ד שיבקש את עזרת חסידי חב"ד בתל אביב בשמו: "מאשר הנני קבלת מכתבו בו כותב על דבר הקישויים שיש לו בעניין המשרה, וכדאי היה אשר יפנה לאנ"ש שי' אשר בתל אביב ויראה להם מכתבי זה, וישאלם אם יש בידם לסייע לו בעניין זה".
באותה עת, כך עולה מסדרת המכתבים, טרם רכש הרב סגל בית של קבע. הוא שאל את הרבי בנוגע למיקום דירתו השכורה, היכן נכון לדור. הרבי השיב לו שיש להשתדל שהדירה תהיה בסמיכות למקום עבודתו, וזאת לא רק משום שבכך הטרחה בהליכה ממקום למקום קטנה יותר, אלא גם משום שכאשר "דרים בין המושפעים" הדבר כמובן מוסיף חיזוק ומסייע מאוד גם בהשפעה.
באותו מכתב התייחס הרבי גם ללימוד החסידות של הרב סגל באותם ימי בראשית. הרבי כתב לו כי "כנראה מסגנון כתבו, שלימוד זה אינו אצלו בקביעות בנפש (את המילה בנפש הוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה), וכנראה שיש בזה יותר מהענין דלצאת ידי חובתו לפני אחרים מאשר התעניינות בלימוד גופא... בטח שיש לו להשתדל ולהתאמץ ביותר שיהיה אופן לימודו בדרגא היותר נעלית האפשרית לו במעמדו ההוה. ואם בלימוד הנגלה כך הוא אף שקשור הוא ביותר בענינים הגשמים הרי עאכו"כ שכן הוא בלימוד החסידות שזהו קשור יותר בחיים הרוחניים ומהלך הנפש, והשי"ת יצליחו בכל הנ"ל מתוך קביעות עתים בתורת הנגלה ובתורת החסידות אליבא דנפשיה".
במכתב נוסף אליו בחודש טבת תשט"ז, ציין הרבי בין היתר כי לפלא בעיניו שלא הזכיר הרב סגל במכתביו כלל אם השתתף בהתוועדות י"ט כסלו. "כי לא רק רבנו הזקן יצא לגדולה ופדה בשלום נפשו", כתב הרבי, "אלא תורת החסידות, הדרכותיה ומנהגיה, ובמילא פעולתה בכל (את מילה זו הדגיש הרבי בידו הקדושה) אישי קומת עם ישראל התחילה בתוספת אומץ. וכבר ידוע הדוגמה אשר הוספת אור כוח וחיות באחד מאברי הקומה מוסיפה גם כן חיות בכל שאר האברים. והרי כל בני ישראל יחד מראשיכם שבטיכם ועד שואב מימך קומה אחת הם".
הרבי סיים את מכתבו "בברכה לבשורות טובות בכל הבעיות אודותם כותב במכתבו" לפני חתימתו, ובשולי המכתב הוסיף בכתב ידו הקדושה כי "זה עתה נתקבל המכתב מד' וארא ותשואות חן על הבשורות טובות שבו".
בשנים מעט מאוחרות יותר, בישר הרב סגל לרבי על התוועדויות י"ט כסלו שבהן נכח. בארכיונו של הרב סגל נמצא מכתב שקיבל מהרבי בשבט תש"כ, בו כתב לו הרבי בתחילה כי ראשי הפרקים שכתב מהתוועדות חג החגים שבה נוכח התקבלו, ובירך הרבי "שיהיה רישומה ניכר בכל השנה כולה", והוסיף ש"בזה גם בנקודה הפנימית ותפקידם של כל אלו שיש להם השפעה על ישראל בדורנו זה - הוא הפצת המעיינות חוצה".
ובמכתב נוסף משלהי חודש מרחשוון תשכ"ד, עורר אותו הרבי בלימוד תורת החסידות. כך כתב לו: "נעם לי לקרות בסיום מכתבו על דבר הוספה בקביעות עיתים בלימוד תורת החסידות, ויהי רצון שגם בסביבתו ובמושפעיו יפיץ לימוד זה, וכתפקיד כל אחד ואחד שהשפעה לו בסביבה, וקל להבין. והובטחנו הבא לטהר - וידוע דיוק רבנו הזקן אשר השנה שנת המאה וחמישים להסתלקות הילולא שלו – לטהר גם אחרים, מסייעין לו. והרי מתקרבים לחודש כסלו, חודש הניסים והגאולה".
בכמה וכמה מכתבים נוספים לאורך השנים חיזקו הרבי בהתמודדויותיו. כך לדוגמה בסיון תשי"ז כתב לו הרבי כי מכתבו "נמצא מלא נמיכת רוח ונפילת רוח" והוסיף ש"לא זוהי הדרך שהתווה הבעל שם טוב תלמידיו ותלמידי תלמידיו מאורי החסידות, אשר הדגישו פעם אחר פעם את ציווי השי"ת עבדו את ה' בשמחה".
המכתבים מהרבי נמשכו שנים ארוכות, עד שנות המ"ם המאוחרות. בשלהי חודש כסלו תשל"ב שיגר לו הרבי מכתב ובו התייחס לקביעות חג הגאולה י"ט בכסלו באותה שנה - ביום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, וקרא לו ללמוד מכך, המעשה הוא העיקר, ולעורר את כל אחד ואחת ביתר שעת וביתר עוז לעשייה כפולה ומכופלת.
*
בארכיונו של הרב סגל השתמרו כמה העתקים ממכתבים שכתב אל הרבי לאורך השנים. יתכן שחלקם הם טיוטות בלבד. המכתבים ארוכים, חלקם מפרסים על פני כמה עמודים. חלקם בכתב יד וחלקם במכונת כתיבה. עולה מהם היקף הנושאים הרב, כמעט כל נושא העומד על הפרק, שעליהם דיווח הרב סגל לרבי, ועליהם ביקש את ברכתו הקדושה. מכתביו, שחלקים מהם נחשפים כאן לראשונה והגיעו לידי מבית המכירות 'תפארת', רוויים גם באזכור שמות של אישים שונים הזקוקים לברכה, כל אחד בענייניו. הרב סגל העביר את השמות אל הרבי.
באחד ממכתביו, כנראה מחודש תמוז תשכ"ו, מזכיר הרב סגל לרבי שיעור תניא בבית הכנסת אוהל רבקה, אותו מסר. והוא ציין שעלה בדעתו לקבץ חידושים שהיו לו בביאור תניא על פי חידושיו בתורת הנגלה. וכך הוא כותב: "השיעור בבית כנסת אוהל רבקה בתניא מתפתח ברוך השם, ויש לי כיום לערך יותר ממניין הצמאים לדבר ה'. ואמרתי להרה"ג יודסין (הרב אלכסנדר סנדר יודסין, מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש באותם ימים ורב הקהילה החב"דית ביפו. מ"ק), שאולי רצוי להעלות חלק מחידושי תורה שזכיתי בהם בנגלה בביאור תניא בחיבור מיוחד, ואמר לי: תניא לכל נפש כמו חומש, שכל אחד יש לו חלק בזה ובכל דרך יכולים ללמוד - גם בדרכי הפלפול ובדרכי לימוד הנגלה וכו'. אם אדמו"ר מסכים באלה אולי אשתדל בלי נדר לקבץ מעט ממה שבידי ולשלוח אליו ויעשה כחוות דעתו הטהורה".
העתק ממכתב נוסף שהשתמר בארכיון הרב סגל, הוא מכתב מיום הולדתו הארבעים, שושן פורים תשכ"ד. הרב סגל פתח: "שלום וכל טוב להוד כ"ק מרן פארנו והדרנו מנהיג הדור אביהן של ישראל שליט"א. היום יום הולדתי, וכדרכי בכל שנה כן השנה אני כותב לאדמו"ר שליט"א".
המכתב הוא ארוך ובראשו צוין כי "נכתב אחרי הטבילה" במקווה. עוד ציין בו הרב סגל: "ודרישת שלום מהישיש הרב הגאון שאול דב זיסלין שליט"א, שחלוש בדרך כלל וה' ירחמהו, וגם פוגע[ת] בריאותו בהנהלת אחריות המקוואות בעירנו, ואני עזרתי מעט אך לרגל אי הכשרתי המתאימה להכריע בעומק השאלות קשה לי הדבר והנני משתמט ככל האפשר". הרב זיסלין, מזקני וחשובי רבני חב"ד וחסידי חב"ד בארץ, ניהל במשך שנים את מחלקת המקוואות בתל אביב, במקביל לתפקידיו בבית הדין הרבני בתל אביב וברבנות הראשית בתל אביב. בשעת כתיבת המכתב היה בן 83. בי"ב סיון אותה שנה נפטר.
עוד ציין הרב סגל במכתבו כי "כעת נפגשתי עם הרה"ג הרב דוד חנזין שליט"א, שנזדמן על יד שכונת קרית שלום, ושוחחנו על הכוח הטמון בהשפעה על נשיא המדינה באם יעזור הוא". נראה כי המכתב ממשיך עניינים שונים העומדים על הפרק, שעליהם דיווח הרב סגל לרבי. בהמשך המכתב מציין עניינים שונים ברבנות שאליהם נדרש ומולם מתמודד, וביקש את ברכת הרבי.
בי' שבט תשכ"ט כתב הרב סגל מכתב נוסף לרבי: "ביום הזיכרון להצדיק החי ועומד ומשמש למעלה, וכמאמרם ז"ל אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי, וכהסברו של אדמו"ר הזקן, אשמח אם יוכל רבינו... לזכות אותי השפל בתלמידי כ"ק שליט"א לרוחניות אמיתי". ובהמשך כתב: "ולפיכך אתחנן אל כ"ק לזכות אותי להתעורר כראוי ולהעלותי מדרגה לדאגה, וגם אלה העניינים שמעט למדתי או החילותי להרהר שיהיו בהירים לי בכל עת".
הרב סגל התבקש לבית עולמו בט' באדר תשס"א. בהלווייתו שהחלה בתל אביב ונמשכה בירושלים השתתפו גדולי התורה והחסידות שביכו את האבדה הגדולה. האבל על פטירתו הקיף את כל חוגי הציבור התורני, שהשתאו נוכח הליכותיו ואורח חייו. רבים הזכירו את דביקותו בתורה וביראה ובעבודת השם כל ימי חייו. הוא נטמן בהר המנוחות ליד קברו של אביו.
יהי זכרו ברוך.
מאפשרים לכם לקבל
