שלמה מן | יום י"ב כסלו ה׳תשפ״ה 13.12.2024

מדהים: התשובה מהרבי להורים השכולים אחרי תפילה באוהל

מיד כשהגיעו הם נכנסו אל הציון הקדוש, קראו מזמורי תהילים והתפללו ברגש רב וביקשו את בקשותיהם שיזכו לשמחנו כימות עיניתנו ושיזכו שאך טוב וחסד ירדפום כל ימי חייהם. כשיצאו מן הציון התיישבו בטנט הגדול וחלקו ביניהם את חווייתם ותחושתם כשעמדו בתוך הקודש פנימה וכיצד שפכו את ליבם לברכה ולהצלחה | טורו של הרב שמעון אייזנבך, רבה של שכונת השחמון באילת
מדהים: התשובה מהרבי להורים השכולים אחרי תפילה באוהל
בעיגול: כותב השורות

בשבת האחרונה שבתתי בעיר אלעד ת"ו ובעת הלכי להתפלל תפילת ערבית במוצ"ש בא' מבתי הכנסת הקרובים לאכסנייתי ראיתי לפני יהודי הדור צורה הצועד אף הוא לתפילת ערבית. חתני הרב זוננפלד שליט"א הצביע עליו ואמר לי "ליהודי הזה יש סיפור מעניין עם הרבי".

יצרתי עמו קשר ושוחחתי עמו על הסיפור שלו עם הרבי. מדובר מאחד מנכבדי חסידי 'פינסק קרלין' העונה לשם הרב חיים דן לדרמן שי' המתגורר באלעד ולמחייתו הוא מתפרנס כאחראי על מפעל כריכיית עור אמנותית לספרים המצוייה בבני ברק. שמה של הכריכיה כיום היא 'קרלינסקי' והיא הכריכיה הראשונה בארץ שהחלה לעסוק בכריכות עור אמנותיות.

ביום המטלטל של שמחת תורה תשד"פ ב-7.10, טולטל לא רק מצבם הבטחוני של תושבי אה"ק אלא גם מצבם הכלכלי. הכלכלה הישראלית שותקה מבלי לדעת לאן יתגלגלו הדברים. ביום ראשון שלמחרת שמחת תורה הגיע למפעל הר"ח לדרמן ופתח את שעריו כמידי בוקר ואל תוכו נכנסו גם העובדים שהתייצבו למשמרתם כבכל יום.

בדיקה קצרה העלתה שהעבודות שהיו אמורות להתבצע במפעל מושבתות לאור המלחמה. כולם מגוייסים וההזמנות של כולם מושעות מבלי שאף אחד יידע מה ילד יום. כמי שאחראי על העובדים הוא היה צריך להורות להם מה לעשות האם לשוב לביתם או שיש לו אולי פתרון אחר.

כיון שמדובר באיש יצירתי הוא החליט בעצה אחת עם בעל המפעל ליזום עבודה ולייצר פעילות יש מאין עבור העובדים שלא ישובו לביתם בידים ריקות. הוא הגה ברעיונו לייצר תפילה לחיילים לפני היציאה לקרב ולשווק אותם לחיילי ישראל.

הוא בזריזות מצא תפילה נאה ומתאימה לחיילים ושלח אותה לאגף הגרפיקה וכשזו היתה מוכנה הוא הדפיס ממנה אלפי עותקים. הוא בחר נייר דק מאוד ולא עבה כדי שהדף יתקפל היטב ויהיה מודבק היטב לכריכת עור קטנה ומהודרת וזאת כדי שתוכל להכנס בקלות לכיסי החיילים.

העובדים החלו לעבוד במרץ רב ולהכין את הכמות הענקית עבור החיילים שבאותם הימים עיני כולם היו נשואות אליהם וכולם התגייסו למענם בכל כוחם ואונם. בינתיים הוא פרסם ברשתות כי הוא מחפש ספונסר שיטול על כתפיו את ההוצאה של אלפי הכריכות הללו.

הוא לא היה צריך להמתין זמן רב כי מיד נענה יהודי נדיב לב מצרפת והודיע שהוא משלם את כל אשר יושת עליו למען החיילים מחרפי נפשם להגנת עם ישראל. 

למותר לציין כי דפי התפילה הללו מצופים בכריכת עור מהודרת נחטפו חיש מהר וכל הכמות הענקית אזלה עד לאחרון שבהם. כך הצליח הר"ר רודרמן לסייע גם לחיילים וגם לעובדי מפעלו שבימים הראשונים כאשר רבים היו משותקים ומאובנים והוציאו עובדים לחופשה, במפעל 'קרלינסקי' המשיכו לעבוד במרץ רב ובהתלהבות.

*

נחזור מעט אחורה. ליום שישי, י"ט בשבט תשפ"ג. אל תחנת אוטובוס בשכונת רמות הגיח מחבל ארור ושפל וביצע פיגוע דריסה מחריד בו נקפדו חייהם של שני אחים למשפחת פלאי ולצידם נפגע גם האברך היקר הרב אלתר שלמה לדרמן הי"ד שעמד שם יחד עם רעייתו בדרכם לעשות את השבת באלעד אצל הוריו שי' ומשנפצע אנושות הובהל עד מהרה לבית הרפואה שם נקבע מותו.

יום לידתו הוא בי"א ניסן תשס"ג והוא אפילו לא השלים את עשרים שנותיו הראשונות כשהוא מותיר אלמנה שבורת לב ורצוצה מבלי לדעת להיכן היא ממשיכה מכאן.

המנוח הוא בנם של מיודענו שיבדלו לחיים טובים וארוכים הרב חיים דן ורעייתו ברכה לדרמן. יותר מחצי שנה מתהלכים הוריו בעצב ובתוגה על עלם החמודות שפרח מהם באחת ואינם מוצאים מזור לנפשם. למרות צידוק הדין ולמרות החובה להמשיך את החיים ולהחזירם למסלול השפוי, הכאב מלווה אותם יום יום שעה שעה.

משפחת לדרמן החליטה להנציח את בנם בכתיבת ספר תורה לזכרו ולעילוי נשמתו וביקשה עזרת ידידים ומכרים שיסייעו בכתיבת הספר. ידידים הציעו להם לנסוע לארה"ב שם יצליחו לגייס את הסכום הנדרש לסיים את הספר. הר' חיים ורעייתו שקלו את הדבר והחליטו לנסוע לשם גם כדי לגייס כסף לספר התורה וגם כדי לצאת מהמסלול הקבוע והשגרתי שלהם אולי כך ישיבו את נפשם מעט ויקלו את מצוקתם הקשה.

ברוך אומר ועושה. הם יצאו לדרך ונחתו בניו יורק שם שהו במחיצת גיסם שדאג לכל מחסורם ואף הוביל אותם ליעדים אליהם הם נצרכו. הם היו תקופה קצרה בניו יורק ולפני ששבו לארץ הציע להם הגיס שיסעו יחד עמו לציונו של הרבי מליובאוויטש להתפלל ולשפוך את צקון לחשם שיעתיר עליהם ממרום. למרות שאינם נמנים על חסידי חב"ד הם נענו בחפץ לב להצעה ושמו את פעמיהם לבית העלמין מונטיפיורי בפעם הראשונה בחייהם.

מיד כשהגיעו הם נכנסו אל הציון הקדוש, קראו מזמורי תהילים והתפללו ברגש רב וביקשו את בקשותיהם שיזכו לשמחנו כימות עיניתנו ושיזכו שאך טוב וחסד ירדפום כל ימי חייהם.

כשיצאו מן הציון התיישבו ב'טנט' הגדול וחלקו ביניהם את חווייתם ותחושתם כשעמדו בתוך הקודש פנימה וכיצד שפכו את ליבם לברכה ולהצלחה.

לפניהם על השולחן היה מונח ספר "אגרות קודש". האשה שאלה את בעלה: "מה דעתך שנפתח את הספר שרבים זכו לקבל ממנו מענה וברכה למשאלותם?". בעלה הר"ר חיים אמר לה שאם את מרגישה צורך ויש לך רצון לפתוח הספר אין כל מניעה ואדרבה.

היא הושיטה את ידיה ופתחה את הספר באקראי למקום שבו נפתח מאליו ולפניהם הופיע מכתב ז'קע בחלק יט שנכתב בזמנו בשנת תש"כ למר יוסף דקל מתל אביב:

בייה, כ"ה טבת, התש"כ ברוקלין, נ.י.

מר יוסף שיי

שלום וברכה!

זה כבר נתקבל מכתבו, בו כותב ע"ד התנ"ך שהו"ל בשביל חיילי צהייל, וזה לא מכבר נתקבל גם התנ"ך. והנני בזה להביע לו תשואות חן עבור התשורה החשובה והיקרה הזאת.

בהזדמנות זו רצוני להגיש לו ברכה גם על ההידור שבהוצאה זו, והרי גם זה מיוסד על המקרא ודברי חכמינו ז"ל - זה א-לי ואנוהו התנאה לפניו במצוות. ואם תמיד כך, על אחת כמה וכמה בדורנו זה, דור יתום, שרבים דנים על התוכן הפנימי מהחיצוניות שבדבר.

ואדרבה ארשה לי להעיר בקשר עם הנ"ל, בפרט אשר אם יסכים להערתי יש מקום להגשימה בהוצאה הבאה, והיא, אשר בודאי ובודאי שכוונת כל מו"ל של ספר קודש, בפרט תנ"ך בשביל חיילים, וכיו"ב, שהספר ילווה אותם בחייהם לא רק בשבתות וימים טובים, אלא גם הוא העיקר - בימות החול, זאת אומרת שיהיה הספר שימושי ויתקיים לימים רבים, שזה תלוי בכריכה, בנייר וכו'. וראיתי הנייר של הטופס שנשלח לי שהוא דק ביותר. ואף שכמובן תועלת בזה, שמשום כך אינו תופס כי"כ מקום בכמות, ונוח לקחתו בכיס וכיו"ב, אבל לאידך גיסא הנייר חלש ביותר לעמוד בשימוש יום-יומי, וכמדומה שעלול ג"כ לקבל כתמים בנקל. וראיתי כמה ספרים שנדפסו על נייר דק, אשר בדקות הוא כהנ"ל, אבל חזק יותר.

ויהי רצון אשר ינצל אפשרותו ויכלתו להפיץ היהדות המסורתית בחוגים ההולכים ומתרחבים ומתפשטים, ובלשון נופל על לשון, אשר כותב שהוא פקיד במשרד הבטחון, הרי בידיו ובידי חבריו לחזק ולקדם הבטחון של כל אחד ואחד בצהייל, בתוככי כלל ישראל, על ידי חיזוק האמונה והבטחון באלקי ישראל, כהוראה הכפולה בתנ"ך - ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיי ה' מבטחו, והיי כעץ שתול על מים גו' ככל הברכות המנויות שם.

בכבוד ובברכה.

*

הר"ר חיים דן ורעייתו ברכה לא האמינו למראה עיניהם. הרבי מברך אותו ו"מגיש" לו ברכה תוך שהוא מציין את כל הפרטים שהיו בתשורה המיוחדת שהוענקה לחיילים, הן בגודלה הקטן מהדורת כיס והן בעובי הנייר הדק והן בהידור המיוחד שלה. ועל הכל הרבי מעודד אותם להמשיך בפעולתם החיובית לחזק את כוחות הבטחון.

מכתבו של הרבי צולם והועבר לכל מכיריהם וידידיהם למען יראו הכל כי הרבי הצדיק ממשיך גם כיום לברך ולעודד את כל הפונים אליו כל אחד לפי צרכו ומבוקשו.

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל:  [email protected]

ובווצאפ 2711532-052

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.