"השודד תפס את אבא שלי: תביא לי את כל מה שיש לך"
בעוד כחודש, מוצאי שבת פרשת ויגש, בפעם העשירית, יוזמים משפחת צייטלין מצפת את המלווה מלכה המפורסם בו מתעדות משפחות רבות את סעודת המלווה מלכה המשפחתית שלהם, כשהפעם מבין כל אלה שישלחו אלינו לאתר את התמונה המשפחתית שלהם - יוגרלו מספר ספרי תניא שהודפסו בלבנון על פי הוראה של הרבי לפני כארבעים וחמש שנים.
בנו של השליח הבלתי נשכח הרב אהרון לייזר צייטלין ע"ה, הרב לוי יצחק צייטלין שיחי', התראיין הערב לתכנית ליל שישי בהגשת הרצל קוסאשוילי וסיפר את הסיפור מאחורי ספרי התניא שהודפסו בלבנון, וגם, את הסיפור המדהים על ניסיון השוד של אביו וההצלה הניסית בזכות ברכתו של הרבי - שהולידה את מיזם המלווה מלכה דווקא בשבת ויגש.
זה היה מספר שנים לאחר הגעתו של הרב צייטלין לארץ. הוא נשלח על ידי הרב קפלן, מקים מוסדות חב"ד בצפת, לנסוע לניו יורק, כדי לקיים במקום דינר התרמה בעבור המוסדות.
להאזנה לריאיון המלא >>>
"אבא כתב לרבי על ההצעה, מספר הרב צייטלין הבן, "והוא מיד קיבל מענה - הסעמה וברכה, אזכיר על הציון. אני כרגע לא זוכר את המענה המדויק. ואבא יצא לניו יורק. זה היה בראש חודש כסלו תש"מ. הוא כתב לרבי שהגיע כדי להתקונן לדינר.
"הדינר נקבע למוצאי שבת ויגש. אבא היה שם במשך כמה שבועות כדי להכין את הדינר. זה לא כמו היום - שלוקחים חברת הפקה וזהו. היה צריך לעשות הכל בעצמו. בכל התקופה הזו הוא דיווח על הכל לרבי וקיבל מענות מהרבי ושם לב שהרבי מתייחס לדינר הזה בצורה יוצאת מן הכלל".
לקראת הדינר, לצד שלל הברכות, הרבי מסר השתתפות של 40 דולר. היה בשני שטרות של 20 דולר.
ואז הגיע יום חמישי בשבוע, לפני הדינר.
"אבא ישב באחד המשרדים, ליד 770, ועשה את ההכנות האחרונות. הגיע הערב, הוא שם לב שהוא לא אכל מאז הבוקר, הוא היה תשוש ורצה ללכת למקום שבו התארח. כדי לאכול משהו ואז לחזור למשרד לעבוד, לפינישים אחרונים.
"אבל לפני שהוא יוצא הביתה, אז הוא עובר דרך המזכירות. ככה זה היה באותם ימים, רוצים לראות אולי יש משהו חדש מהרבי. הוא עובר דרך המזכירות, אני חושב שמי שקיבל אותו זה היה הרב בנימין קליין ע"ה. והרב קליין אומר לו: טוב שאתה פה, יש לי חבילה מהרבי בשבילך. וואו. הוא ממש התפלא, לגמרי לא חיכה לזה. הרי הוא כבר קיבל ברכות ומענות ושטרות דולר.
"ואז הרב קליין מוסר לו מעטפה חומה, ובתוכה 50 שטרות של דולר. וואו. וגם בקבוק משקה קטן. לזה צורף פתק קטן עם כמה מילים, זאת שוב הייתה ברכה למלווה מלכה, רק בצירוף שורה - רצו"פ בזה נו"ן שטרות, קנקן יי"ש ויהי רצון שיהיה בהצלחה רבה בכל.
"כל זה היה מאוד תמוה וחריג. אני לא אאריך עכשיו, לא אפרט עכשיו את הכל, אבל אגיד שני דברים - קודם כל הוא הסתכל על בקבוק המשקה שאמור להיות שקוף, הוודקה הוא שקוף, אבל הוא רואה איזה צבע. הוא שואל את בנימין מה זה, והרב קליין עונה לו שהרבי פתח את הבקבוק ומזג לתוכו מהיין שהיה לו בגביע!
"ועוד דבר שהיה הכי מוזר - הנוסח הזה בפתק. למה בכלל צריך לציין, וגם אם כן מה זה קנקן יי"ש? מי קורא לבקבוק משקה קטן קנקן? זה לא קנקן, זה בקבוק. וגם ה"נו"ן" שטרות בכתיב מלא.
"כך או כך אבא שלי מאוד נרגש לקח את זה ויצא לאיפה שהתארח. הוא הגיע לבית והיה כל כך מרוגש ממה שקיבל לרבי, לא הצליח להכניס כלום לפה, והחליט לחזור לעבוד. הספיק לצאת החוצה, אבל אז חזר לאחור והחליט לקחת איתו את הבקבוק שקיבל, שם אותו בכיס הפנימי של המעיל. שמר עליה מכל משמר".
ההמשך היה דרמטי. "גיסו הרב נפתלי גרינברג, אז אברך כולל צעיר, בדיוק חזר מהכולל לבית - זה היה הבית שבו אבא התארח. הם נפגשו כמה צעדים לפני הבית. גרינברג פתח את חלון הרכב ואבא נשען על החלון והם מפטפטים, שיחת גיסים. הדבר הראשון שאבא מספר לו זה מה הוא מחזיק בכיס של המעיל.
"ואז, כמו שהוא מספר, תוך כדי השיחה הוא מרגיש חיבוק. חיבוק חזק כזה. ברגע הראשון, הוא חושב ש... בטח זה חבר כזה, מפתיע אותו, רוצה שיזהו מיהו. ואז הוא מסתובב ונהיה לו שחור בעיניים. אדם גברתן כזה, אומר לו - תביא מה שיש לך או שאני גומר אותך. שוד.
"אבא מנסה להרוויח זמן, כאילו לא מרוויח זמן. אבל השודד בשלו, ותוך כדי כך הלה מצמיד לו אקדח. הגיס שישב באותו ניסה להרתיע את השודד, עשה רעש ברכב, אבל השודד לא נבהל. מה שכן, הוא דחף את היד שלו עם האקדח לתוך הרכב והספיק ללחוץ על ההדק פעם אחת. נורתה ירייה ובאותו רגע הרכב זינק קדימה כדי להימלט מהירייה. אבל הספיק ללחוץ על ההדק. הרכב הספיק להמשיך והגיע לתחנת המשטרה, ואמר שגיסו באמצע שוד לא הרחק. הוא אפילו לא שם לב שהוא נפצע, והשאיר את אבא לבד מאחור שם.
"כשהוא שם בתחנת המשטרה, השוטרים מטפלים בו ובינתיים הכדור יוצא לו מהיד. התברר שהכדור נכנס לו בזרוע ביד מצד אחד ויצא מצד שני.
"בינתיים בזירה עצמה אנשים התחילו להתקרב. הרעש של הירייה עשה את שלו. אנשים התחילו לפתוח חלונות. ואז השודד מתרחק ממנו סנטימטרים ופעמיים לוחץ על ההדק. אבא שלי יודע שזה לא משחק, הוא כבר שמע את הירייה הראשונה, וכעת קולט שני הבזקי אש.
"השודד נמלט. איך שאבא תיאר את זה, אני מקווה שבמוצאי שבת ויגש נמסור הקלטה שבה אבא עצמו מספר את זה, הוא היה בטוח באותם רגעים שנגמר הסיפור. היה ברור לו שזהו, שהוא כבר לא פה. לקח לו זמן לקלוט שהוא פה. התברר שהוא נותר בחיים.
"אבא סיפר שהוא קיבל על עצמו החלטה כבר בתחילת ניסיו השוד, שיהיה מה יהיה הוא לא ימסור את בקבוק המשקה מהרבי. לאחר מכן אחרי שהשודד נמלט ניסו למצוא איפה אבא נפגע, בודקים ובודקים ולא מוצאים שום דבר. הוא לא נפגע".
מאפשרים לכם לקבל
