חסיד אמת: במלאות שנה לפטירת הרב סעדיה ע"ה דהן
את הרב סעדיה ע"ה דהן, הכרתי לראשונה לפני מעל לעשרים שנה. בחור צעיר שבא ל-770 לחודש תשרי ושומע את קולו מספר בלהט סיפורי חסידים במוצאי שבתות ובסיומי הרמב"ם ב-770. הכל באמונה ובדייקנות.
באותו החודש התארחתי כמו עוד בחורים רבים ב'שמחת בית השואבה' בסוכתו. לא ידעתי שלימים אזכה להיות נכדו, נשוי לנכדתו.
אשתי הייתה הנכדה הראשונה שהתחתנה מבין נכדיו, לפני החתונה ישבתי עמו יחד ועברנו על כל המכתבים הרבים שהוא זכה לקבל מהרבי בכדי לבחור עבור התשורה לחתונה, מבין המכתבים ניבטו קורות חייו, משלל הזכרונות נארגה מסכת חיים עשירה ומסיפורי משפחתו האוהבת הושלמה התמונה.
•
הרב סעדיה דהן (דהאן) נולד ביום הכיפורים תש"ד בעיירה קטנה בשם דאדיש בהרי האטלס במרוקו להוריו מרדכי ואסתר, הוריו היו יהודים יראי שמים, תמימים הייתה להם אהדה אדירה לתורה ומצוותיה.
כשהיה ילד צעיר לימים, הגיעו בחורים צעירים לכפרים היהודים הפזורים במרחבים הגדולים של מרוקו בכדי לחפש ילדים ונערים שיבואו ללמוד ברשת אהלי יוסף יצחק אותה הקים הרבי בכמה מקומות במרוקו. גם לדאדיש הגיעו הצעירים, הם ניגשו לר' מרדכי ואמרו לו שיש ישיבה לילדים. ר' מרדכי, רק שמע שיש ישיבה, הורה לבנו הגדול סעדיה, ארוז את המטלטלים וצא עמם לישיבה.
אמו מרת אסתר, מכרה חלק מתכשיטיה וציידה אותו בממון בכדי שיהיה לו להוצאות הדרך.
לימים סיפר הוא עצמו: "אני למדתי בחב"ד במרוקו מהיותי ילד קטן, למדתי בכפרים באזור דאדיש בהרי האטלס, שם נולדתי. למי שאינו יודע, שלוחי חב"ד הקימו מוסדות ב-36 כפרים במרוקו, חוץ מהערים הגדולות ובכך הצילו רבבות-רבבות בני-נוער".
בהגיעו לגיל בחרות הוא הגיע לישיבת חב"ד במקנס שם למד אצל שליח הרבי, הרב מיכאל ליפסקר. בגיל 17 הוא כבר החל ללמד בעצמו את התלמידים הצעירים בישיבה במקנס.
בשנת תשכ"ג, בהיותו בגיל 19 הוא המשיך לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בקזבלנקה, שם למד שנה שלימה, כשבראשות הישיבה עמד שליח הרבי הרב שלום ע"ה איידלמן.
לימים, לאחר פטירתו הטראגית של רבי אלעזר אבוחצירא, חשף הרב דהן כי הרב אבוחצירא למד עמו בישיבה בקזבלנקה: "רבי אלעזר למד כיתה אחת מתחתיי והמחנך שלו היה רבי יצחק מרציאנו. דווקא דמותו של רבי אלעזר נחרטה היטב אצלי, יותר משאר התלמידים, כי שם של 'אבוחצירא' היה דבר קדוש במרוקו והיו מסתכלים עליו כבר אז כאל 'בנם של קדושים'. היו לי עימו הרבה שיחות על נושאים שונים כשפעמים רבות דיברנו על הרבי ועל ארץ-ישראל".
•
תשוקתו של הרב דהן לעלות לארץ הייתה גדולה, ובשנת תשכ"ד, בהיותו בגיל 20 הוא עלה לארץ הקודש והמשיך את חוק לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד, שם גם זכה לקבל אגרות קודש מהרבי.
במכתב מתאריך כ"ו בתמוז תשכ"ד הרבי מעודדו "להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה, לימוד הנגלה ולימוד החסידות, ומובן שצריך להיות – כהוראת חז"ל – באופן שהלימוד יביא לידי מעשה, הידור בקיום המצות". בסיום מכתב זה הרבי הוסיף בכתב ידו הקדושה "בברכה לבשורות טובות בכל האמור וגם מרפו"ק" – מרפואה קרובה.
במכתב כללי פרטי מתאריך י"א אדר שני תשכ"ה, הוסיף לו הרבי בשולי המכתב: "זה עתה נתקבל מכתבו מי"ט אד"ש, והפ"נ שבו יקרא בעת רצון על הציון הק'. ובודאי מצדו יעשה כל התלוי בו (גם בדרך הטבע) להטבת המצב. והובטחנו יגעת ומצאת".
•
לקראת שנת תשכ"ו נקרא לדגל, השליחות בארץ הקודש באותם השנים סבבה סביב חינוך ילדי ישראל על טהרת הקודש במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק, אחד מבתי הספר המוצלחים ביותר של הרשת היה לילדי העולים במושב "ברוש". מושב ברוש מחובר לשני המושבים תדהר ותאשור, וכלשון הפסוק הנקרא בהפטרת פרשת כי תבוא: "ברוש תדהר ותאשור יחדיו", שלושת המושבים שהיום הם כמושב אחד נקראים בשם "ישובי יחדיו".
במושב ברוש היו הרבה עולים חדשים אנשי שומרי תורה ומצוות ורצו בית ספר דתי, אבל בית ספר של הפועל המזרחי לא בא בחשבון מסיבות פוליטיות שונות, וכפשרה הוחלט לבקש מאנשי חב"ד לפתוח שם בית ספר חב"ד עבור ילדי העולים. טובי מורי הרשת עברו לברוש.
סבי, הרב שמעון גד ע"ה אליטוב היה יחד עם סבתי תבלחט"א אחד מהמורים הראשונים, וכך גם מורים רבים.
אגב, בית הספר קיים עד היום בעיר נתיבות הסמוכה, ומנוהל בהשגחה פרטית על ידי נכדו של סבי, הרב אליטוב, הרב אושרי בוגלר.
ברוש הפכה למושג חב"די.
כעת לאחר שכמה מורים עזבו, נקרא הת' סעדיה דהן לבוא בשליחות הרבי למושב המרוחק לכהן כמורה וכמחנך.
לאחר כמה חודשי עבודה הוצע השידוך עם מרת חסיבה שתחי' לבית סבג מבאר שבע. בזמן השידוך הת' סעדיה שוחח עם הכלה המוצעת על התוכניות לעתיד, ועל כך שלאחר החתונה הוא ימשיך בשליחות הרבי במושב ברוש, ובעזרת ה' גם היא תצטרף לשליחות בעבודת הקודש. שאלה נוספת שהתעוררה האם יש צורך לשנות את שמה, לשם בלשון הקודש.
הכלה הצעירה כתבה מכתב לרבי, ועל כך זכתה לקבל את תשובת הרבי מיום ח' בניסן תשכ"ו: "לשאלתה אודות עבודה ברשת בתי ספר חב"ד, מובנת גודל הזכות בהאמור, וביחד עם זה מסירה ונתינה הדרושות, אבל אין לך דבר העומד בפני הרצון, ותתייעץ ותתדבר עם הנהלת בית הספר.
לשאלה אודות חילוף השם, תתייעץ עם רב מורה הוראה מעדתה".
ואכן לאחר שהתייעצה עם רב מעדה המרוקאית, נתברר שזה שם יהודי ותיק והשם נשאר.
•
עז היה חפצו של החתן לעשות את החתונה במקום השליחות, בחצר בית הספר בברוש. לכלה זה לא היה פשוט, היא רצתה חתונה ככל החתונות, באולם או בבית הכנסת, אבל בחצר בית ספר? הוחלט ביניהם לשאול את הרבי ומה שהרבי יגיד הם יעשו.
ואכן, לקראת החתונה הוא כתב בקשה לברכת פ"נ מהרבי, ועל כך זכה לקבל אגרת קודש מיום "יא מנחם אב ה'תשכ"ו: האברך מלאכתו מלאכת שמים סעדי' שי'. שלום וברכה מאשר הנני קבלת מכתבו ובו בקשת ברכת פ"נ מיום ה' מנ"א ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע".
ולפני החתימה הוסיף הרבי הוספה נדירה: "בברכה שקביעות מקום החתונה שכותבה תהא בהצלחה".
הכלה מיד כששמעה את מענה הרבי, הביעה את רצונה והסכמתה.
ואכן החתונה הייתה בחצר בית הספר, כשכל קהל האורחים שהגיע מבאר שבע ומרחבי הארץ חגג יחד עם תושבי מושבי "יחדיו". השמחה הייתה רבה.
•
בברוש התמסרו הזוג הצעיר דהן לעבודת השליחות, גם הרב סעדיה, וכן מרת חסיבה תבחלט"א שימשו כמורים בבית ספר חב"ד. החיים הגשמיים במקום לא היו משופרים, אבל הרב סעדיה היה מציין באושר, "זכינו להיות שלוחים של הרבי. ילדינו נולדו לנו בשליחות!"
בין תלמידיו הרבים היה הרב המפורסם מנתיבות, הרב יורם ע"ה אברג'ל, תמונה מפורסמת מראה את הילד יורם הצעיר יושב בכיתתו על כיסא עם ילד נוסף, כשמאחוריהם עומד המחנך הרב סעדיה דהן. כששאלתי אותו על כך הוא הסביר לי, שלצורך התמונה הסתדרו כולם בכיסאות בצורה מסודרת, ילד אחד לא היה לו מקום מסודר, והרב יורם הזמינו לשבת בכיסאו שלו.
לימים הם נהפכו לקרובי משפחה, כשאחיו הצעיר של הרב סעדיה דהן, ר' אברהם יבחלט"א, התחתן עם אחותו של הרב יורם אברג'ל.
•
עשרות רבות של אגרות קודש מהרבי זכה הרב דהן לקבל, מאז ועד לשנת תשנ"ב. פעם שאלו אחד מבניו מפני מה הוא זכה להרבה אגרות קודש, ענה לו הרב סעדיה: הייתי פעם בהתוועדות בנחלת הר חב"ד ודובר חזק על כתיבת מכתבים עם בשורות טובות לרבי (אולי הכוונה להתוועדות המזכיר הרי"ל גרונר ע"ה בחודש ניסן תשל"ט בנחלת הר חב"ד שם הוא דיבר על נושא זה),
ומאז החלטתי לכתוב לרבי רק בשורות טובות, והרבה, ואכן זכיתי שהרבי ענה על מכתבי.
מכתבים כללים פרטים רבים קיבל באותם השנים, לעיתים הוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה ליד מקום החתימה, כמו במכתב מתאריך "כ"ד טבת, ה'תשכ"ח", אל "הוו''ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים כו' מו"ה סעדי' שי" הוסיף הרבי בכתב יד קודש: "הפ"נ די''ש נתקבל ויקרא, בלנ, עה"צ. בברכת הצלחה בכל הענינים ולבשו"ט. מ. שניאורסאהן".
המכתב האחרון שהוא זכה לקבל מהרבי, היה זה אחד המכתבים האחרונים שהרבי חתם עליהם, מתאריך "כא' אד"ר תשנ"ב", וזה היה מכתב ניחום אבלים על פטירת אמו מרת אסתר, חתום בתחימת יד קודשו של הרבי.
•
התקשרותו לרבי הייתה חזקה ואיתנה. הוא התמסר למבצעים הקדושים, ובמיוחד למבצע תפילין אותו היה מבצע בחיבה גדולה, עד לשנה האחרונה לחייו עת נפל למשכב.
לקראת חודש תשרי תשל"ד נסע אל הרבי לראשונה. הוא זכה להיכנס ליחידות קודש, הרבי ברכו והדריכו בענייני שליחותו ומשפחתו. ביום כיפורים של אותה השנה פרצה מלחמת יום כיפור, התעוררה השאלה האם לנסוע בחזרה אל ארץ הקודש, והרבי ענה להישאר כמתוכנן עד לסיום החודש.
בחול המועד סוכות הגיע מברק מארץ הקודש שמבשר שנולדה להם בת. היה זה טרם הזמן המיועד, ועל כך הייתה הפתעתו רבה. הרב סעדיה דהן בישר על כך לרבי, וקרא את שם הבת הנולדה בקריאת התורה במניינו של הרבי.
•
לאחר שהתמעטו התלמידים במושב ברוש, עברה משפחת דהן שכללה כבר חמישה ילדים ללוד ומשם לנחלת הר חב"ד שם המשיך בשליחות בעבודת הקודש בבית הספר למלאכה החדש בנחלת הר חב"ד.
נחלה הייתה אז שכונה צעירה ומשפחת דהן השתלבה בה במהירות, הרב סעדיה דהן אהב מאד את ה'נחלה' ו'נחלה' אהבה אותו. בכל החגים הוא היה נוסע ל'מבצעים' במקומות המרוחקים בפיקודו של שכנו וידידו הרב ליפא קורצוויל יו"ר צא"ח קרית מלאכי. בכלל, בנחלה לא היו שכנים, הם היו משפחה אחת.
במקביל לעבודתו בחינוך הוא פעל רבות בישוב גם יבנה הסמוך, שיעורי תורה, תהלוכות ל''ג בעומר ולמעשה היה השליח הראשון בישוב גן יבנה ופתח שם את פעילות חב"ד.
לקראת בר המצוה של בנו בכורו, מנחם מענדל דהן, החליט לנסוע יחד עם אשתו ועם נער בר המצוה אל הרבי. היה זה נדיר באותה תקופה, ואכן בחודש אלול תשל"ט נסעו הם אל הרבי לקראת תשרי תש"מ.
הם נכנסו יחד ליחידות קודש. הרבי ברכם ברכות רבות והתעניין בילדיהם. הרבי בחן את מענדי הצעיר שידע לענות על התשובות, בזכות ההכנה שקיבל קודם מאביו.. מענדי למד בימי חודש תשרי במוסד אהלי תורה. וגם על כך סיפר לרבי.
שנה לאחר מכן, שוב נסע אל הרבי, הפעם עם חמותי, מרת דבורה לאה נקי, שהייתה אז לקראת הבת מצווה. שוב צעד נדיר באותם ימים.
הם זכו להכנס ליחידות פרטית בסוף חודש תשרי, הרבי קרא את הפתק וברכם. כשהגיע לחמותי הרבי קרא מתוך הפתק שיש לה בת מצוה ביום י"א בחשון, הרבי הרים את עיניו הקדושות ושאלה "יש לך בת מצוה ביום י"א במר חשון"? היא ענתה שכן, הרבי בירכה. לימים התברר שהיא נולדה לאחר צאת שבת י"א במר חשון, אם כן תאריך לידתה היה י"ב.
גם לי' שבט תשמ"ח נסע עם בנו חתן הבר מצוה דובער, ונשארו לבר מצוה לעלות לתורה אצל הרבי. לקראת סיום ביקורם, ביום כ"ב שבט שמעו על המאורע הנורא בפטירת הרבנית, הרב סעדיה היה מהראשונים שהיה ליד בית הרבי, ויחד עם שני בניו זכה לומר תהילים לצד מיטת הרבנית.
לקראת הבר מצוה של הבן שניאור זלמן שוב נסע עמו לרבי. באותם הימים התעוררה שאלת המעבר לשכונת קראון הייטס, קשיי הפרנסה בארץ הקודש היו קשים מנשוא ושם הוצעה לו עבודה כסופר סת"ם, הוא שאל את הרבי, בהתחלה הרבי לא השיב והוא המתין ולא נסע. אבל לאחר שכתב שוב, זכה לקבל את הסכמת הרבי, ובשנת תש"נ עברו בברכת הרבי לקראון הייטס שבניו יורק שם עבד כסופר סת"ם, שו"ב וכרב קהילה.
•
הרב סעדיה הפך לאחד מאנשי בית חיינו. מידי מוצאי שבת וכן בסיומי הרמב"ם היה משתתף בסעודות שמארגן הרב מנחם גערליצקי ומספר סיפורי צדיקים וחסידים. בעל שמועה וזכרון מופלא היה הרב סעדיה, והיה מספר בדיוק רב. כמה פעמים זכה לקבל בקבוקי משקה מהרבי עבור סיומים אלו.
בכל שבת היו מארחים בביתם אורחים רבים, ומשתדלים שיהיה זימון בעשרה. לאחר התפילה בליל שבת היה מסתובב ב770 ומחפש אנשים שאין להם היכן לאכול ומזמינם לביתו לצד אורחים וחברים מוזמנים.
בשנים אלו הרבי דיבר ללא הרף על ביאת המשיח והבאת הגאולה. הרב סעדיה דהן הפך ל"עקשן", והיה חי את הוראות הרבי, והשתדל לדבר על כך ולהפיץ את שיחות הרבי בנושא זה.
לימים, לצד עבודתו כסופר סת"ם החל לשמש כרב בית כנסת באחד מבתי הכנסת בשכונה וכן כשו"ב במקומות שונים בעולם.
•
לאחר עשרים שנה בקראון הייטס החליטו לחזור לנחלת הר חב"ד. שם קבע את מקום לימודיו בכולל בעלי הבתים בשכונה, ומדי יום יצא למבצע תפילין לנערים בני התיכונים בקרית מלאכי.
בהגיעו לגיל שבעים התגלתה אצלו המחלה האיומה. לאחר ניתוח כואב הוסר ממנו כח הדיבור וכח האכילה, אבל זה לא הפריע לו כמו שהפריעה לו העובדה שבשל ההקרנות נשר ממנו הזקן הקדוש עליו שמר מכל משמר.
בימי מחלתו התגלה בגבורתו, בעשור האחרון הוא המשיך במצב רוח מרומם את חוק לימודיו, מדי יום, תורה אור ולקוטי תורה, דף גמרא ליום, חת''ת רמב"ם ועוד.
בכלל הוא היה עקשן בתורה ובמצוות, לא היה מדבר עם תפילין ומקפיד על מלוה מלכה גדול כל מוצאי שבת וגם בתקופות אלו לא וויתר על הידורי מצוה, והמשיך לצאת למבצע תפילין. לא היה אצלו קידוש ללא יין מכוס של ברכה שקיבל מהרבי.
לפני שנתיים התפרצה אצלו המחלה מחדש, אבל הוא המשיך את חוק לימודיו ולהפתעת הרופאים חי הרבה מעבר לתחזיות.
שבועיים לפני פטירתו אושפז. ועל אף חולשתו הגדולה, לא ויתר מדי יום על תפילין רש"י ור"ת. ביום ג' בכסלו תשפ"ד הניח תפילין רש"י ולאחריהם ר"ת וכשהוא עטור בטליתו ובתפיליו החל לומר וידוי כשהוא מסמן לבנו הרב שמואל לומר עמו את הוידוי שלפני הפטירה, ועלתה נשמתו השמיימה.
השאיר אחריו זרע קודש ברך ה של חסידים ושלוחים.
אשתו מרת חסיבה תבדל לחיים.
בניו ובנותיו: הרב מנחם מענדל מאיר דהן, קראון הייטס ניו יורק. מרת דבורה לאה נקי, אשת הרב יעקב נקי שלוחי הרבי בהרצליה. הרב לוי יצחק דהן, קראון הייטס ניו יורק. הרב שמואל יהונתן דהן, נתניה. מרת נחמה דינה, אשת הרב יוסף עיזאגווי, קראון הייטס ניו יורק. הרב שלום דובער מרדכי דהן, מונטריאול קנדה. הרב שניאור זלמן דהן, נחלת הר חב"ד. הרב שאול דהן, מיאמי פלורידה. ונכדים ונינים לאורך ימים ושנים טובות. יהי זכרו של חסיד אמת ברוך לעד.
מאפשרים לכם לקבל
