חנוכיית ענק המוצבת בראשי חוצות תמיד מהווה הוכחה נוספת לתוספת האור עליה אמונים חסידי חב"ד, ואולם כשמדובר במקום חדש ובהמון השגחה פרטית שמלווה את הצבת החנוכייה זה כבר סיפור אחר. ר' רפאל טוויל שמזה כשנה נמצא בסלטה שבצפון ארגנטינה, חלם להגיע לרגע אבל לא תיאר לעצמו את ההצלחה הגדולה. התכנונים החלו מיד אחרי התוועדות שמחת תורה עם הצעירים אבל חודש לפני חנוכה עדיין לא היה ברור אם והיכן תוצב החנוכיה. תושבי סלטה שחיים בעיר נוצרית מובהקת הורגלו לראות סמלים של חגי נוצרים החלים בתקופה זו אבל חששו מהרעיון של סמל האור היהודי. ואולם ר' רפאל לא התבלבל, או כפי שתיאר זאת במהלך הארוע אחד הנואמים "אתם רואים את הבחורצ'יק בן ה-‏25? מנסיון, לרוץ בקצב שלו זה קשה, אבל ללכת לידו זה בלתי אפשרי...." ואכן במרץ בלתי נדלה הוא התקדם. במהלך העבודה הוא התוודע לארגון ה'קהילות הזרות', ארגון שהוקם לא מכבר ומטרתו לסייע לבני המיעוטים בעיר וביניהן ליהודים. מתלבט באילו מילים יבחר ניצב השליח עם הבקשה במשרד לא מודע להפתעה שמחכה לו בפנים. הגברת שענתה לו באדיבות התבררה כלא אחרת מאשר המנהלת הראשית. המנהלת נענתה למשימה בחיוב ואף הפטירה לעומתו "סבתא שלי מצד אמא שלי נולדה בתל אביב והיתה יהודיה"!! הרב שלא יכל לעצור את התרגשותו ביקש ממנה "להחזיק טוב את השולחן" וסיפר לה שלפי היהדות למעשה היא שייכת לקהילה היהודית המציינת בימים אלו את חג-האור. כמובן בו במקום הוענקה לה חנוכיה... במסיבת העיתונאים שנערכה כיומיים לפני הארוע סיפרה גב' ג' בדמעות של התרגשות שכאשר הדליקה את החנוכיה נזכרה בסבתא ובשרשרת היהדות שהיא חלק ממנה. האישור התקבל מהר מהמצופה, החנוכיה תוצב בכיכר המרכזית של העיר, הכיכר שמסמלת את עצמאותה של העיר סלטה תסמל למשך 8 ימים את הגאווה היהודית הנחבאת אי שם בלבבות יהודים רבים. שבוע לפני חנוכה תכנית כבר יש, אבל חנוכייה עדיין לא. מי שמכיר, יודע שבעיר כמו 'סלטה' משימה כזו מצריכה הרבה זמן, ואולם קשרים ולחצים הופעלו והחנוכייה בת 2.5 מטר נצבה תוך פחות מ-3 ימים. לאחר פרסום בכל אמצעי תקשורת אפשרי (רדיו, טלוויזיה מקומית, עיתונים ואינטרנט) נותר רק לקוות שחוץ מקהל סקרנים יגיעו גם יהודים... נר ראשון של חנוכה מחליטים לעשות "נסוי כלים" בהתרעה של שעה מתייצבים עשרות יהודים מלווים בילדיהם, קורנים מאושר ומתחייבים להגיע לטקס המרכזי. סדורים של הרגע האחרון ולפתע מטר של טלפונים בבית חב"ד. נראה שסערת גשמים מתקרבת לעיר. ואולם הרב בשלווה אופיינית עונה לכולם כי הערב יתקיים כמתוכנן ואף הוסיף בחיוך כי יש לו קשר עם בורא עולם וזה רק כדי לנקות את העיר לכבוד הארוע... לאחר מכתבים לרבי והרבה צדקה, העננים שחגו מעל שמי העיר פינו את מקומם לקהל הרב שהחל גודש את מקום הארוע. המאמצים הרבים נשאו פירות, האנשים התיישבו בתחילה מהססים אך משנפתח הארוע נפתחו הלבבות. המנחה הרשמי של 'העירייה' בשיתוף המנחה מטעם הקהילה מציגים מרעיונות הרבי אודות האור ואודות החג כשברקע ניגוני חב"ד מחממים את האווירה. כל אחד מן הנרות ייצג חלק אחר מבני הקהילה. הילדים החגיגים שאומנו ע"י אחת מבנות הקהילה ספרו בחן את סיפור בנס. בסוף הערב ניגש אחד הילדים ומגיש זר פרחים למנהלת היהודיה ולאשת הרב "בשם ילדי הקהילה רצינו להודות על החוויה המרגשת, זה חשוב בשביל העתיד שלנו. תודה רבה".... כעת כשהחנוכיה כבר מקופלת נותר לנו לחשוב מי נהנה הכי הרבה מהחנוכיה? התיירים היהודיים הרבים שנר החנוכה קרא להם, תושבי העיר שצפו בגאווה או אולי בלי כוונה בחנוכיה, ואולי אותה נשמה של המנהלת היהודיה שספק אם לולא ערב זה היתה נודעת ליהדותה?!