דירה להשכיר | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
הבוקר הזה. מרכז העיר, שלט מאיר מקיר לקיר - דירה להשכיר. מיוחדת, נדירה, שווה להכיר. לא רבים בה, לא מתווכחים. מסונכרים שם כולם, מצוחצחים. אקלים אידיאלי, בריא ואוהד. תמימות דעים וקול מכבד. אהבה, אחווה, שלווה בחווה. משפחה שווה כזו, טובה. ריבים בין גדולים לקטנים? שומו שמים, זה השכנים…
בבית ממול הדלת שונה, לא לבנה, קצת משונה. המרקם, המראה, בעיקר זה הצליל, הכל הרבה יותר מהרגיל. הוא צועק, היא עונה, הוא מתקצף, היא מסכנה. הוא בנץ, היא מאוחר, הוא עכשיו והיא רק מחר. רבים, מתווכחים, לא מרוצים. שמחה וששון, סלט חמוצים.
בפרשת לך לך מסופר על תגרה, שמתפתחת בין רועי אברהם לרועי אחיינו לוט. "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט .. ויאמר אברם אל לוט: אל נא תהי מריבה ביני ובינך, ובין רועי ובין רועיך, כי אנשים אחים אנחנו". כשזה ריב אפשר לפשר. לדבר, לוותר ואז לחבר. כשמתפשט למריבה, זו אש להבה, שמחריבה, את הקשר מכבה.
מותר לחשוב אחרת, אפילו לריב, גם אם זה לא חביב. לא צריך להתבולל, להתכלל. יש יחידים ויש את הכולל. אנשים שונים, דעות שונות. אתה, אני ואנחנו - שלוש גינות. לומר, לדבר, להשמיע קול, בלי לחשוש לאבד את הכל. לחלוק על פעולות, לא על אנשים, להיות אנושי. גבולות גזרה להגדיר, לא תמיד לומר, לא בכל מחיר. וכשהים נרגע לשבת לדבר. תה צמחים, ירוק, אפשר עם ג׳ינג׳ר. להקשיב, לאפשר. אנחנו כאן כדי לחבר.
הדירה טובה, רחבת מידות ויציבה. יש מקום לכל קול, לא למריבה…
שבוע טוב ומבורך,
חנה גופין
מאפשרים לכם לקבל
