כשהרבי 'החליף' הערה במכתב כללי בשל שאלת הרב מענטליק
השבוע ביום ראשון נזכרתי בסיפור מעניין שאירע עם ראש הישיבה הנודע הגאון רבי מרדכי מענטליק ע"ה, ראש ישיבת 770. ומעניין כי מאוחר יותר מתברר לי כי זהו יום היארצייט שלו ויהיו דברים אלו לזכרונו ולעילוי נשמתו.
לפני 42 שנה, כאשר הגענו ללמוד אצל הרבי בקבוצה, יצא לאור מכתב כללי של הרבי. הנוהג היה שבכל פעם שהיה יוצא מכתב כללי של הרבי לבני ובנות ישראל היה הראש ישיבה הרב מענטליק מוסר שיעור עמוק במכתב ומלמד אותו לתלמידים ב-770 מתחילתו עד סופו בעיון ובהעמקה.
כל תלמידי הישיבה היו מתכנסים בזאל הקטן למעלה ונדחסים בו להאזין לשיעור המיוחד במכתב החדש. הלימוד הזה היה מקרין חשיבות מיוחדת למכתב הרבי וההתייחסות אליו היתה הופכת לרצינית ביותר. הרצינות וכובד הראש למכתבים כללים אלו היו לאור הידוע שבימים שבהם הרבי היה מכין מכתב כללי לעם ישראל היה הכל 'זז הצידה' והרב ניסן מינדל היה נקרא אל הקודש כדי לקבל מהרבי הוראות והנחיות לכתיבת המכתב.
אירע פעם שאחד משלוחי הקודש שנשלחו לאה"ק ביקש מהרבי אישור וברכה סופית לשידוך שלו והמענה התמהמה קרוב לארבעה ימים. הלה חשש מכך שהרבי לא השיב מיד כנהוג שתשובות לשידוכים היו יוצאים במהירות הגדולה ביותר. לשאלתו את המזכיר נאמר לו שבימים שהרבי מכין מכתב כללי אין תשובות!
באותו יום שבו יצא המכתב לקהל נאספו כנהוג בזאל הקטן כל תלמידי הישיבה והרב מענטליק התחיל לקרוא את המכתב ומיד בהערה הראשונה שלו שהרבי העיר בנושא הכרזת ראש חודש בשבת מברכים ע"י השליח ציבור, הרב מענטליק העלה תמיהה בדברי הרבי שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם הנהוג ב-770.
ביום המחרת הרב מענטליק הכניס פתק לרבי ובו העלה את תמיהתו ומיד הרבי הורה להוציא מהדורה שניה של המכתב ולגנוז את הראשונה וההערה הראשונה במכתב הוחלפה.
בשנים האחרונות חיפשתי למצוא את המכתב הכללי הנ"ל ולא הצלחתי למצוא אותו כי לא זכרתי באיזה תאריך בשנה הוא היה. שוחחתי עם כמה מחברי הכיתה שלי שהיו עמי בקבוצה ואף אחד מהם לא זכר את הדבר! א' מהם אף הפטיר לעומתי שיתכן שאני מרחף בכנפי הדמיון...
והנה השבוע בהשגחה פרטית ביום היארצייט של הרב מענטליק פתחתי לקוטי שיחות ולנגד עיניי אני רואה את המכתב שכה חיפשתי אותו עידן ועידנים. הסיבה שלא מצאתי אותו עד היום היא משום שסברתי שהמכתב יצא לקראת ראש השנה ועתה אני נזכר שהוא יצא לאחר חודש תשרי.
המכתב הוא מראש חודש מרחשוון תשמ"ג ומודפס בלקו"ש חלק כ' ע' 555. בהערה הראשונה שם נכתב: "ראש חודש מרחשון: כדאי לברר מנהג ש"ץ בעלי מסורה בנוסח הכרזת ימי החודש בשק"מ: מחר חודש, ב' ימי ר"ח וכו'. ולהעיר משו"ע חאה"ע סקכ"ו ס"ו ובנ"כ. וצ"ע".
ומה היה כתוב בה תחילה במהדורה הראשונה?
"ראש חודש מרחשוון: נוסח הכרזת הש"ץ בשק"מ (עכ"פ בביהכ"נ ששמעתי אודות מנהגם בזה): ר"ח מ"ח ביום הראשון ולמחרתו ביום השני הבעל"ט. ולהעיר משו"ע חאה"ע סקכ"ו ובנ"כ. וצ"ע.
היינו שהרבי מעיר שבבתי הכנסת שהוא שמע עליהם מזכירים בהכרזת ראש חודש כשיש שני ימים לא רק את הימים שבהם חל ראש חודש אלא גם אומרים "ולמחרתו ביום..."
הרב מענטליק הלך לשאול את המכריז במנין הרבי הלא הוא הרב שוסטערמן שהיה דייקן נפלא והוא ענה שאינו מכיר מנהג זה ומכריזים "ולמחרתו" רק כשראש חודש חל ביום השבת בשבוע לאחרי השבת מברכים, או אז מכריזים ביום השבת ולמחרתו ביום הראשון ותו לא.
לאור שאלתו של הרב מענטליק הרבי ביקש לשנות את ההערה ולכתוב: "כדאי לברר מנהג ש"ץ בעלי מסורה בנוסח הכרזת ימי החודש וכו'"
ויצויין כי בחוברת "הערות וביאורים" של ישיבת אהלי תורה נכתבה באותו שבוע (נח תשמ"ג) הערה ובה כתוב כי ישנן עדויות מגבאי בית הכנסת של הרבי רבי יוחנן גורדון שהעיד כיצד נהגו בליובאוויטש וכן ביררו אצל הרב המד"א רבי זלמן שמעון דווארקין, מזכיר הרבי הרב חודקוב וציטטו אותם כיצד מכריזים.
כמו כן כתבו שם שכנראה כן נהגו ביקטריניסלוב וכיו״ב.
אינני רוצה במסגרת טור זה להתפלפל בסוגיה לא ברורה זו כיצד מכריזין משום שאין זה טור תורני כי אם סיפורי. רק אומר כי לענ"ד המכתב של הרבי יצא ביום ראשון של אותו שבוע והוא היה ביום ל' תשרי א' דראש חודש מר חשוון והרבי כתב בראשית המכתב את התאריך "ראש חודש מרחשון" ועל כך העיר האם ניתן לקרוא ליום זה "ראש חודש מרחשון" למרות היותו עדיין בחודש תשרי.
*
ואשמח לשמוע אם מי מהקוראים יודע פרטים נוספים על הנ"ל ותודתי נתונה לו מראש.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: [email protected]
ובווצאפ 2711532-052
0
0
מאפשרים לכם לקבל
