"לנצל הניסיים לסיים הפעולה": דברי הרבי נגד הפסקת אש
"הניסים גלויים כדי לסיים את הפעולה"
"בדורנו זה, מודגשת ביותר זכותם של כל אחד-ואחד מישראל - כי כל יהודי הוא בבחינת "אוד מוצל מאש". היינו, שלאחרי כל הגזירות המבהילות שהיו - נשאר מאמין בה' ובתורתו. ובפרט כאשר מדובר אודות היהודים הנמצאים בארץ הקודש.
"ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר אודות היהודים שמוסרים נפשם וגופם ממש בכל יום כדי להגן על ארץ הקודש וכל הדרים עליה - שזכותם גדולה ביותר, וכפי שהדבר מתבטא בנסים הגלויים שהקב"ה הראה להם בימים האחרונים, בקשר לפעולות הקשורות עם בטחונה של ארץ ישראל.
"ומאחר שהקב"ה הראה נסים גלויים - הרי רצונו של הקב"ה הוא שכאשר מתחילים לעשות דבר טוב, ובפרט פעולה הקשורה עם פיקוח נפשות ביטחונם של היהודים הנמצאים בארץ הקודש, צריכים להשלים ולסיים את הפעולה לתכליתה."
חיילי צה"ל ראו ניסים גלויים
"ומאחר שמצינו בתורה עשרות סיפורים אודות נסים שהראה הקב"ה לאו דוקא על-ידי צדיקים גדולים - הרי סיפורי התורה מהווים הוראה נצחית בכל זמן ובכל מקום, שהקב"ה יכול להראות נסים גלויים על ידי מי שהוא רוצה, ללא כל הגבלות בדבר.
ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר אודות בני אברהם יצחק ויעקב, ובפרט יהודים שעומדים במסירת נפש בפועל ממש כדי להגן על הארץ והדרים עליה - הרי בודאי שהם ה'כלים' הכי מתאימים שעל ידם יהיו נסים גלויים!
וכפי שהיה לאחרונה - שחיילי צבא הגנה לישראל ראו נסים גלויים: בכמה-וכמה מקומות אליהם הגיעו - ברחו מפניהם, "בשבעה דרכים ינוסו לפניך"!
ומובן בפשטות שחס-ושלום לומר שנסים גלויים אלו שראו במשך השבועות והימים האחרונים הם מצד "כחי ועוצם ידי" דבשר ודם - רחמנא ליצלן מלחשוב כך! אלא ודאי זהו אך ורק כחו ועוצם ידו של הקב"ה, "בגדול זרועך ידמו כאבן", שרק הוא יכול להראות נסים גלויים בדוגמת הנסים שראו לאחרונה!" (ז' תמוז תשמ"ב)
לנצל את הניסיים לסיים את הפעולה
"מאחר שהקב"ה הראה נסים גלויים בכל הענינים האמורים לעיל - הרי אף-על-פי שלא ניצלו את ההזדמנויות הקודמות, אף-על-פי-כן, צריכים על-כל-פנים לנצל את הימים הבאים באופן המתאים. היינו, לסיים את הפעולה שנועדה להבטיח את בטחונם של יהודי ארץ ישראל שיוכלו להיות במעמד ומצב של "ושכבתם ואין מחריד", כי "חרב לא תעבור בארצכם", אפילו "חרב של שלום".
וסיום פעולה זו תהיה מתוך בטחון אמיתי ובטחון גמור בקב"ה - שאז יראו נסים גלויים גם מכאן ולהבא, ובדרכי נועם ודרכי שלום, היינו, שלא יהיו זקוקים לענין של מלחמה כלל, כי על-ידי יראת הקב"ה אצל כל-אחד-ואחד מישראל, יקויים היעוד "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ומאחר שהם יברחו - לא יהיה צורך במלחמה כלל.
וכמדובר כמה-פעמים שסיום הפעולה הנ"ל היא הדרך היחידה על-פי דרך הטבע, כדי להבטיח שעל-כל-פנים מכאן ולהבא יוכלו יהודי ארץ ישראל להיות במעמד ומצב של "ושכבתם ואין מחריד", גם כאשר נמצאים בסוף זמן הגלות." (ז' תמוז תשמ"ב)
מטעמי ביטחון טהורים ללא שיקולים מדיניים
"ומזה מובן גודל ההכרח לסיים את הפעולה שנועדה להסיר את הסכנה לבטחונם של היהודים הנמצאים בארץ ישראל, הן בגליל - בצפון, והן בדרום, הן במזרח והן במערב, בכל ארץ ישראל לגבולותיה, שיוכלו לחיות במעמד ומצב של "ושכבתם ואין מחריד". ואין להשאיר את הפעולה באמצע, ועוד, בהעדר סיום הפעולה הרי, בלשון הכתוב - "והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם גו'"!
"וכפי שמכריזים אנשי הצבא, שהם המומחים לעניני בטחון, שמטעמי בטחון טהורים (ללא שיקולים מדיניים) חייבים לסיים את הפעולה בשלימותה. וכמדובר כמה-פעמים שהתורה קובעת שבעניני בטחון צריכים להתנהג על-פי חוות-דעתם של המומחים לעניני בטחון, כשם שבעניני רפואה צריכים להתנהג על-פי חוות-דעתם של הרופאים."
(משיחות כ"ב סיון, ג' תמוז, ז' תמוז מוגה)
לשם מה הקורבנות?
בתקופת מלחמת ההתשה והפסקת האש עם מצריים הרבי דיבר בחריפות על הפסקת האש והדברים מדברים בעד עצמם. "וכשבאים אנשי צבא ושואלים: אם הכרזתם על הפסקת-אש, שברור לכל שניצלוה לביצור ולקידום טילים - לשם מה היו כל הקרבנות שנפלו, הדם הרב שנשפך, וההוצאות הכספיות העצומות? עונים להם: שהיות ורוצים שלום, צריך להיות תחילה הסכם הפסקת-אש כצעד ראשון לקראת השלום.
"ידוע ומפורסם, שבמלחמת העולם השניה וכן במלחמות שלפניה ביקש הצד המנוצח שקודם שיתחילו במשא-ומתן על השלום - יעשו הפסקת-אש, וכל אנשי הצבא התנגדו לזה - בהסבירם, שינצלו את הפסקת האש לביצור, ואדרבה: הפסקת-אש היא זו שתמעט את הסיכויים לשלום!
(וסיים הרבי בבכיות נוראות): המלמד שלי היה שמח כשהיה מוצא פסוק שקשור למאורעות. היום בקוראי את ההפטרה ראיתי שיש בה רמז למצב הקשה בו אנו נתונים עתה, ששם נאמר: "מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, הקצור קצרה ידי מפדות"?!"
(שבת-פרשת עקב, כ"ף מנחם-אב, תש"ל)
לא להתפעל מהפחדנים
"ויהי-רצון שבפעם הזו לא יעשו את אותה הטעות שנעשתה בפעמים הקודמות - אלא יסיימו פעולה זו בשלימותה (כל זמן שפחדנים אלו לא שולחים עדיין שליחים לבקש ולהתחנן שיקחו בחזרה את השטחים - כפי שהיה בפעמים הקודמות)!
"ולא להתפעל מהפחדנים שמנסים למנוע זאת, ומובן בפשטות שאין מה להתפעל מהם - כי כאשר שואלים אותם: היתכן שאתם דורשים לעשות אותה טעות שנעשתה בפעמים הקודמות, הרי ראיתם בפועל מה היו התוצאות של טעות זו?! - אין להם מה להשיב! וזוהי התשובה הברורה ביותר!
ו"יערה עליהם רוח ממרום" - שגם הם ישנו את דעתם, וכולם יחד יעמדו "כאיש אחד בלב אחד", וכאשר יחליטו גם הם להתנהג על-פי רצונו של הקב"ה - הרי בודאי שלא יחליטו לעשות את הטעות שנעשתה בפעמים הקודמות, וגם דעתם תהיה שיש לסיים פעולה זו בשלימותה." (כ"ב סיון תשמ"ב)
שיפסיקו להפריע
"שיניחו להם לסיים את הפעולה, בדרכי נועם ובדרכי שלום, אבל בכל התוקף, עד ש"בשבעה דרכים ינוסו לפניך", כדי להבטיח את בטחונה של ארץ ישראל, בהתאם להוראתם של המומחים לעניני בטחון - שהרי התורה אומרת שבנוגע לעניני בטחון צריכים לשאול את חוות-דעתם של המומחים לעניני בטחון, ולהתנהג על-פי הוראתם. ובכך יבטלו את חשכת הגלות - כאשר יפסיקו לבלבל אותם ולהפריע להם, ואדרבה: יסייעו להם למלא את שליחותם הקדושה להגן על בטחון ארץ הקודש ובטחון "גוי קדוש" הנמצאים בה. וזוהי הדרך לנצחון אמיתי - היינו, נצחון שאין בו מציאות של מנוצחים כלל, מאחר שזהו מעמד ומצב של שלום אמיתי, במהרה בימינו ממש."
(ט"ו תמוז תשמ"ב)
הדרך היחידה להפחיד את האוייב
"כאשר רוצים להטיל "אימתה ופחד" על האוייב שיפחד לצאת במלחמה, הרי הדרך לזה - על-פי טבע - כאשר מראים לו שנמצאים במעמד ומצב של חוזק ותוקף גדול, שענין זה מתבטא ב"כלי זיין".
זאת אומרת: הטלת אימה ופחד על האוייב שיפחד לצאת למלחמה - אינה נפעלת על-ידי-זה שמדברים עמו ומסבירים לו אודות צדק ויושר, כי לא אכפת לו מצדק ויושר! וכמו-כן אי אפשר לפעול זאת על-ידי חתימות על 'חוזה שלום' שאז מתחיל משא ומתן. אלא הדרך היחידה לפעול שהאויב יפחד לצאת למלחמה, היא - כאשר מגלים תוקף וחוזק, ועל-פי דרך הטבע הרי זה קשור עם "כלי זיין".
(שבת-פרשת דברים, שבת חזון, תשמ"ב)
"החזקת השטחים הם הדרך לשלום"
"אין להתפעל מטענותיהם של אומות-העולם, וכן אין להתפעל מדבריהם של יהודים שבאו כתוצאה מה'גוישקייט' שבהם, ובעמדנו בימי חודש אלול, אשר אז נמצא המלך בשדה - בודאי יגיעו גם לידי המסקנא האמיתית שהקב"ה הוא בעל הבית על העולם כולו, והוא נתן את כל ארץ ישראל לגבולותיה בתור "נחלת עולם" לכל-אחד-ואחד מבני-ישראל וכללות עם ישראל עד סוף כל הדורות.
"אותם שטחים שכבר ניתנו לבני-ישראל על-ידי הקב"ה, ובפרט שנתינתם היתה מתוך ניסים גלויים, הרי ודאי שהם שייכים ל"עם עולם" כ"נחלת עולם", וברור שבני-ישראל מחזיקים בכל שטחים אלו. וזוהי הדרך היחידה לפעול שלום אמיתי, באופן של "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד".
"וכשבני-ישראל מתנהגים על-פי הוראת התורה ומצוותיה, כולל בנוגע לענין עיקרי זה, שמחזיקים בשטחי ארץ ישראל שניתנו לבני-ישראל באופן של "נחלת עולם" - זוכים לקבל את כל שטחי ארץ ישראל בשלימותה, בדרכי נועם ובדרכי שלום - בביאת משיח צדקנו."
(שיחת כ"ז אלול - לנשי ובנות חב"ד - תשמ"ב)
שיפסיקו לשחק עם חישובים פוליטיים ומדיניים
"גם לאחרי שכבר נעשתה הטעות - הרי מצד רחמיו המרובים של הקב"ה עדיין לא נשללה האפשרות לסיים את הפעולה, ויכולים עדיין לסיים זאת מתוך מיעוט קרבנות, או אפילו ללא קרבנות כלל, וזאת - כאשר ישמעו לדעתם של אנשי הצבא.
"אינני משלה את עצמי שכאשר יזכירו למדינאים את הטעויות שנעשו בעבר (בקעמפ-דייוויד, וכיוצא-בזה) ישנו תיכף ומיד את דעתם ויתחרטו מהשיטה שבה הולכים הם במשך זמן רב; אודות "יראת שמים" אין מה לדבר עמהם - הם לא מפחדים מהקב"ה, ולא מפחדים מהשולחן ערוך, ולכן יוצאים הם במלחמה נגד "מיהו יהודי", נגד "שמירת שבת", וכיוצא-בזה;
"את הבושה מפני בשר ודם - איבדו הם לגמרי, ולכן, נשארה רק ברירה אחת כדי לפעול עליהם שישנו את הנהגתם: לפרסם ברבים שכולם ידעו שפלוני בן פלוני עיכב את סיום מבצע 'שלום הגליל' בעתו ובזמנו, למרות דעתם המוחלטת של אנשי הצבא שחייבים להשלים ולסיים מבצע זה בשלימותו.
"וכאשר כולם ידעו שהוא עיכב זאת, אזי לא יבחרו בו (ולא בתלמידיו ובמפלגתו) בבחירות לכנסת הבאה! ולא יתנו לו לדבר בשמם של יהודי ארץ ישראל - כנראה שזהו הדבר היחיד שיפעל עליהם!
"וכולי האי ואולי - יפעל איום זה על המדינאים החפצים להמשיך לשבת על הכסאות, ולתפוס עמדה בחיים הפוליטיים של ארץ ישראל - שיפסיקו לשחק עם חישובים פוליטיים ומדיניים על חשבון בטחונם של היהודים הנמצאים בכל ארץ ישראל לגבולותיה!"
(ג תמוז תשמ"ב)
מבצע תפילין ואותיות בספר תורה
"אפילו אם הדברים האמורים לעיל לא יפעלו שינוי אצל המדינאים - הרי ישנו דבר שבודאי יכול להועיל: כאשר בני-ישראל יוסיפו בכל עניני יהדות, ובמיוחד ב"מבצע תפילין", שעל-זה-נאמר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", וכן בנוגע למבצע של רישום בני-ישראל בספר התורה הכללי, על-ידי-זה שכל יהודי קונה אות אחת בספר תורה, וכן בנוגע ל"מבצע צדקה", שהיא שקולה כנגד כל המצוות, והעיקר (מה שנוגע לימינו אלו) - סגולתה המיוחדת לקרב את הגאולה.
מן הראוי שכל-אחד-ואחד יוסיף במצות הצדקה, וחלק מזה - לזכותם של יהודי ארץ ישראל, ובמיוחד - לזכותם של חיילי "צבא הגנה לישראל", שאינם מתחשבים עם חשבונותיהם הערמומיים של הפוליטיקאים והמדינאים, אלא הם עומדים במסירת נפש ממש להגן על ארץ הקודש והדרים עליה, ובזכות מצות הצדקה יתוסף בהגנתם על-ידי "ה' אלקי הצבאות".
לתת צדקה לזכות המדינאים
"ונוסף לזה - יתנו חלק מהצדקה לזכותם של המדינאים, שיצאו סוף-כל-סוף מהגלות הפנימי והעצמי אצל היצר-הרע, "אל זר אשר בקרבך" (שכתוצאה מזה מפחדים הם מהגוים), ויזכרו שהם שייכים לעם אלקי אברהם יצחק ויעקב, וגם להם ניתנה התורה ומצוותיה, והוראת התורה היא - שכאשר מדובר אודות ענין הכרוך עם פיקוח נפש, צריכים לשאול את חוות-דעתם של המומחים לדבר, ובעניננו: אנשי הבטחון, שדעתם ברורה שהיו צריכים לסיים כבר את מבצע 'שלום הגליל', ועל-כל-פנים - לסיימו עתה.
ועל-ידי-זה יבטיחו את בטחונם ושלומם של יהודי ארץ ישראל גם כאשר נמצאים בימי הגלות האחרונים, שהדרך היחידה לזה היא - לא לוותר על עניני בטחון, ולסמוך על 'ניירות' שאין להם ערך כלל כפי שהתנהגו בקעמפ-דייוויד, אלא להתנהג על-פי הוראת התורה, "תורת אמת" ו"תורת חיים", הוראה אמיתית בחיים - לשמוע לדעתם של אנשי הבטחון.
וסוף-כל-סוף הרי המדינאים עצמם יתנו 'תודה' על זה שלא הניחו להם לעשות ענינים בלתי-רצויים, ענינים הגורמים לתוצאות איומות כפי שהיו בעבר, ולאו דוקא בעבר של קעמפ-דייוויד, אלא אפילו בעבר הקרוב, לפני 10 ימים, 20-15 ימים, כאשר עיכבו את אנשי הבטחון שלא יוכלו למלא את תפקידם!" (ליל ג' תמוז תשמ"ב)
מאפשרים לכם לקבל
