מערכת COL
|
יום כ"ט כסלו ה׳תשס״ו
30.12.2005
פאריס LIVE - חנוכה מזווית אישית
הוזמנתי לפאריס לבצע את הצד הטכני של 'חנוכה לייוו - לראות ולהיראות', בהתקנת מערכות הגברה, תאורה, מסכי וידיאו, ושידור לווייני בין הכותל - לפריס ושידור וידאו באתר COL. (עקב העלויות הגבוהות בפאריס בהתקנת ציוד אלקטרוני לאירועים ושידורי לווין, בפרט השנה שחל ניטל בתאריך הזה) הצטרפו אלי 2 טכנאים וציוד אלקטרוני מהארץ, ואנו נמצאים בפאריס. העיר הצרפתית ה-20 בגודלה בעולם ידועה בשם "עיר האורות" (la Ville Lumière, לצרפתים מביניכם). כן, האורות הבלתי פוסקות של נרות חנוכה הדלוקות ברחבי העיר. בתקופה של אנטישמיות וגילויי אלימות, לפעולות האור של שלוחי חב"ד יש משמעות כפולה. אי-אפשר להפגין אדישות מול החנוכיה שמוצבת לא הרחק ממגדל אייפל וההתלהבות החמימה של היהודים המקומיים. מספר שעות לפני ההדלקה, הגענו לרחבת האייפל, השאמפ-דה-מאר, כדי להתקין את הציוד. הטמפרטורה הייתה 0 מעלות. אנו נתקלים באנשים שמגיעים במיוחד למקום הטקס, כדי לברר מתי ההדלקה. עוברי-אורח, ישראלים ומבוגר בכסא-גלגלים. וזאת על-אף שהאירוע פורסם בשלטי חוצות ברחבי פאריס ובמספר תחנות רדיו יהודיות. בהדלקה עצמה השתתפו יותר משלושת אלפים איש. זאת בהשוואה למתי מעט בכותל המערבי ולאחדים ב-770. האם מדובר בהשפעת השינויים בעולם החב"די, או עדות לפעילות העזה של השלוחים המסורים בצרפת.המשך המאמר - ב'כתבה מלאה'
צילום: בן חמו. חסידות אורג.
בנסיעה משדה התעופה ובעיר פאריס, המסרים חב"ד-חנוכה, בולטים מכל עבר. שלטי פרסומות, מודעות על חלונות הראווה של חנויות מזון ובגדים. ייתכן שנסעתי ברחובות הנכונים, אבל לא ניתן להתכחש לנתונים שמוצגים בפני, בבית ליובאוויטש - מרכז צעירי-אגודת-חב"ד בפאריס, שורת המבנים הישנה שוכנת בתוך רחבה אליה נוסעים בשביל צר, בין מספר בניינים.
מאז ביקורי האחרון, בית ליובאוויטש עבר שיפוץ, בעיקר בקירות החיצוניים. קופסאות, ארגזים, עלונים, נרות, חנוכיות, יוצאים ונכנסים - כאילו המקום מופעל על-ידי מכונה חשמלית. בקומות העליונות, יש פחות התרוצצויות ויותר שיחות בטלפון והקלדות במחשב. יש להם גרפיקאי חב"די שמפיק להם פרסומים מרהיבים, השני עובר על סרט הוידיאו שיוקרן בערב בפני המשתתפים.
הבשורה הגדולה: הדלקה ציבורית ראשונה בהיסטוריה ב'שער הניצחון' הידוע של נפוליאון. הדלקה נוספת תיערך בכיכר "וול-היוו", שם יהודי פאריס הוכנסו למעצר במלחמת העולם השנייה לקראת שליחתם למחנות ההשמדה של הנאצים. חנוכייות נוספות יוצבו בכל שכונה בפאריס.
נסעתי למקום האירוע עם הרב מענדי אזימוב - שליח פעלתן בכל שעות היממה. הוא אחד הכוחות המרכזיים בבית ליובאוויטש ומשמש כשליח ברובע ה-16. כשאנחנו עוצרים ברמזור אדום או צועדים ברחוב, נהגים ועוברי-אורח רבים מזהים אותו ומנופפים לו לשלום ואם הרמזור האדום משתהה, מענדי מספיק לזרוק לו חנוכיה עם נרות, המצויים בשפע ברכבו, תופעה מרתקת לכשעצמה. מעין הרגשת אחווה יהודית במקום זר.
משטרת פאריס משתפת פעולה באופן יזום. חוסמת כבישים מסביב האייפל ועושה את כל המאמצים להצלחת האירוע. הקהל מגיע בהמוניהם.
הקהל הרב, עמד בחוץ, בקור מקפיא החודר לעצמות, מהשעה שמונה בערב עד עשר בלילה. במסירות-נפש. "איך יכולנו להישאר בבית ולא להגיע לכאן?", שאלה-קבעה דבורה, אשה צעירה שהגיעה עם אחיותיה, אמה וסבתה, "המנורה כל-כך יפה בחזית האייפל", אמרה לכלי תקשורת, "אבל הרבה יותר יפה הוא לראות יהודים ביחד".
אנ"ש והמקורבים, במיוחד המבוגרים מביניהם, זוכרים היטב את שידורי הלייוו המקוריים. הרבי היה אז ב-770, מאושר ומחייך, למראה הצרפתים הקופצים ושרים מול המצלמות. היו גם היהודים ברוסיה של 1991, הילדים באוסטרליה ושידור משובש מהונג-קונג, סין.
היום, הקהל מורכב באופן בולט מצעירים ובני נוער. חלקם נראו מצלמים את חבריהם עם המצלמות הזעירות במכשירי הסלולר. לפי התגובות והנפנופים, נראה שרוב המשתתפים בשידור בכותל בירושלים היו צרפתים שעלו לישראל, ונאמנים למנהג החג השנתי.
ההשפעה שיש לחסידים ולשלוחים על בני הנוער היא אדירה ויוצאת-דופן בעליל. אחוז גבוה מהילדים מתחנכים בבתי-ספר של חב"ד - חיה מושקא, סיני, החיידר, פעוטונים, גנים, שניאור (בית-הספר לטבחות שהם פתחו. על כך בכתבה נפרדת). "כשליש מהחינוך היהודי בצרפת בידי חב"ד", כך נטען בעבר. הם מפוזרים ברחבי העיר, חלקם במקומות שבהם יש ריכוז מוסלמי.
ההתקפות האנטישמיות דווקא דחפו יהודים רבים לשלוח את ילדיהם למוסדות יהודיים. ומה יהודי יותר מחב"ד?!
באמצע האירוע, הייתה עוברת-אורח, יהודייה (ככל הנראה), שהטיחה: "מה הם מחפשים את כל תשומת-לב הזה? אני חושבת שההדלקה צריכה להיעשות בבית". עיתונאי שסיקר את האירוע הפנה את השאלה הזו לרב הראשי של פאריס - דוד משאש, וקיבל את הקביעה החד-משמעית: "בדיוק ההיפך!"
"חלק מהמצוות צריכות להיעשות בבית או במקומות אחרים, אבל נרות חנוכה צריכות להידלק בפומבי, כך שהרבה אנשים יוכלו לראותן. זה אירוע עבור העם היהודי, דתי וחילוני, לחגוג יחד את ניצחון האור על החושך. ובתקופה זו של חושך, אנו צריכים את הכמות האדירה הזו של אור", הרב אמר. "זוהי האחריות שמוטלת עלינו להראות את האור הזה לכל העולם".
שמואל בן-צבי.
מאז ביקורי האחרון, בית ליובאוויטש עבר שיפוץ, בעיקר בקירות החיצוניים. קופסאות, ארגזים, עלונים, נרות, חנוכיות, יוצאים ונכנסים - כאילו המקום מופעל על-ידי מכונה חשמלית. בקומות העליונות, יש פחות התרוצצויות ויותר שיחות בטלפון והקלדות במחשב. יש להם גרפיקאי חב"די שמפיק להם פרסומים מרהיבים, השני עובר על סרט הוידיאו שיוקרן בערב בפני המשתתפים.
הבשורה הגדולה: הדלקה ציבורית ראשונה בהיסטוריה ב'שער הניצחון' הידוע של נפוליאון. הדלקה נוספת תיערך בכיכר "וול-היוו", שם יהודי פאריס הוכנסו למעצר במלחמת העולם השנייה לקראת שליחתם למחנות ההשמדה של הנאצים. חנוכייות נוספות יוצבו בכל שכונה בפאריס.
נסעתי למקום האירוע עם הרב מענדי אזימוב - שליח פעלתן בכל שעות היממה. הוא אחד הכוחות המרכזיים בבית ליובאוויטש ומשמש כשליח ברובע ה-16. כשאנחנו עוצרים ברמזור אדום או צועדים ברחוב, נהגים ועוברי-אורח רבים מזהים אותו ומנופפים לו לשלום ואם הרמזור האדום משתהה, מענדי מספיק לזרוק לו חנוכיה עם נרות, המצויים בשפע ברכבו, תופעה מרתקת לכשעצמה. מעין הרגשת אחווה יהודית במקום זר.
משטרת פאריס משתפת פעולה באופן יזום. חוסמת כבישים מסביב האייפל ועושה את כל המאמצים להצלחת האירוע. הקהל מגיע בהמוניהם.
הקהל הרב, עמד בחוץ, בקור מקפיא החודר לעצמות, מהשעה שמונה בערב עד עשר בלילה. במסירות-נפש. "איך יכולנו להישאר בבית ולא להגיע לכאן?", שאלה-קבעה דבורה, אשה צעירה שהגיעה עם אחיותיה, אמה וסבתה, "המנורה כל-כך יפה בחזית האייפל", אמרה לכלי תקשורת, "אבל הרבה יותר יפה הוא לראות יהודים ביחד".
אנ"ש והמקורבים, במיוחד המבוגרים מביניהם, זוכרים היטב את שידורי הלייוו המקוריים. הרבי היה אז ב-770, מאושר ומחייך, למראה הצרפתים הקופצים ושרים מול המצלמות. היו גם היהודים ברוסיה של 1991, הילדים באוסטרליה ושידור משובש מהונג-קונג, סין.
היום, הקהל מורכב באופן בולט מצעירים ובני נוער. חלקם נראו מצלמים את חבריהם עם המצלמות הזעירות במכשירי הסלולר. לפי התגובות והנפנופים, נראה שרוב המשתתפים בשידור בכותל בירושלים היו צרפתים שעלו לישראל, ונאמנים למנהג החג השנתי.
ההשפעה שיש לחסידים ולשלוחים על בני הנוער היא אדירה ויוצאת-דופן בעליל. אחוז גבוה מהילדים מתחנכים בבתי-ספר של חב"ד - חיה מושקא, סיני, החיידר, פעוטונים, גנים, שניאור (בית-הספר לטבחות שהם פתחו. על כך בכתבה נפרדת). "כשליש מהחינוך היהודי בצרפת בידי חב"ד", כך נטען בעבר. הם מפוזרים ברחבי העיר, חלקם במקומות שבהם יש ריכוז מוסלמי.
ההתקפות האנטישמיות דווקא דחפו יהודים רבים לשלוח את ילדיהם למוסדות יהודיים. ומה יהודי יותר מחב"ד?!
באמצע האירוע, הייתה עוברת-אורח, יהודייה (ככל הנראה), שהטיחה: "מה הם מחפשים את כל תשומת-לב הזה? אני חושבת שההדלקה צריכה להיעשות בבית". עיתונאי שסיקר את האירוע הפנה את השאלה הזו לרב הראשי של פאריס - דוד משאש, וקיבל את הקביעה החד-משמעית: "בדיוק ההיפך!"
"חלק מהמצוות צריכות להיעשות בבית או במקומות אחרים, אבל נרות חנוכה צריכות להידלק בפומבי, כך שהרבה אנשים יוכלו לראותן. זה אירוע עבור העם היהודי, דתי וחילוני, לחגוג יחד את ניצחון האור על החושך. ובתקופה זו של חושך, אנו צריכים את הכמות האדירה הזו של אור", הרב אמר. "זוהי האחריות שמוטלת עלינו להראות את האור הזה לכל העולם".
שמואל בן-צבי.
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
יוסי וייסברג ! יישר כח.. טוב לראות אותך...
ל' כסלו ה׳תשס״ו
ד"ש מהחבר'ה בניו יורק..