הביפרים בסכנה | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
מרימה טלפון לחברה, מזמינה לשיעור תורה. שואלת על הא ודא, ילדים, עבודה. "מחכה שייגמר, כמו כולם במדינה". סטנד ביי מתמשך, רשימת המתנה. לא מידלדלת, לא קטנה. הפוך בה, משמינה. כשתיגמר העונה, תתחיל השנה. ייפתחו השמים, ואיך לא? המלחמה... חיה באם וכאשר, כשאשים חותמת ואאשר. פותחת סוגריים, מכניסה שנתיים. שלוש נקודות. בינתיים…
מחבקת תבניות ושגרה, תוכנית סדורה. לוח חזון מרהיב בצבע וצורה. מסמנת התחלה, אמצע וסוף. מכוונת למסוף. האינסוף. מחזיקה את המושכות בדהירה, יעד ומטרה. ואז… בום! עצירה. המדרגות לא נעות, בלהות. כאוס פה במדינה, הביפרים בסכנה. יושבת, קמה, נפש במגננה. מחפשת מעקה, פיסת קרקע לעגינה.
בפרשת כי תבוא מפרט משה רבינו את הברכות והקללות. אם נרד, חלילה. ועדיף - רק לעלות. ״וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ״. רש״י: ״על הספק״. לא כייף לחיות באי וודאות, להתאפק. בלי פת בסלו, בעתיד לפקפק.
חבל על יום שעובר, הוא לא חוזר. לא נשמר בכספת ולא מצטבר. לחיות את הרגע, כאן ועכשיו. זה מה יש, זה המצב. לקרב קצת את הטווחים, לא לירות למרחקים. להתפקס פנימה, לסגור חלונות. ווטסאפ, טלגרם, חדשות אחרונות. להזין את הנפש, לשמור על תזונה. כושר באושר, לייצב נשימה.
כי גם ספק הוא רגע נכון. לחזק את מידת הביטחון…
זמני הדלקת נרות:
לוגנסק - 18:11
קייב - 18:42
באר שבע - 18:20
חיפה - 18:09
ירושלים - 17:58
תל אביב - 18:18
שבת שלום!
חנה גופין
מאפשרים לכם לקבל
