בין פיתוח אינדיבידואל לחלק מנוסחה | טור לצמיחה אישית
בשבוע שעבר יצרנו חג. התאספנו הקהילה לסעודת שבת. חצי יובל, עיתוי מיוחד. הגיעו רבים מקייב, אבולון. ידידים קרובים מלוגנסק. אווירה טובה, מראה מכובד, גם אוכל משובח. אקלקטיקה של צבעים וצורות. עם אחד. ריבוי דעות ולב אחד.
"אגיד לכם את האמת, והיא לא פוליטיקלי קורקט״, ביקש פסח לדבר. ״אני מגיע לבית כנסת לא בשביל הקב"ה (עדיין לא), גם לא בשביל הרב (ושלא ייעלב). אני מגיע כדי להיות אתכם, להרגיש חלק מקהילה. אני חוזר לילדותי בסקווער, לעשרות בתי כנסת בעיירה. אני חי מחדש את האווירה. מגיע כדי לראות בעצמי, שהיהדות לא נמחקה. היא חיה, נושמת. והיום, יותר מתמיד, חזקה".
פרשת ראה (ראה אלול הגיע) פותחת בפסוק: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה…". לשון יחיד ואז לשון רבים. לראות בעיניים שלי, לא בעדשת הסביבה. לבחון בעצמי, לפתח חשיבה. לבחור להיות בחברה טובה.
ריקוד דק בין להותיר חותם, לא להיות סתם, לבין חלק מעם. בין פיתוח אינדיבידואל עם מראה וקול לבין פלח מהכל. להיות בן יחיד, עם קוד וצ׳יפ. גם חלק מנוסחה. בן למשפחה. להתפתח בעצמי, להתקדם. להעניק לשני ולקדם. לשמור על הבית, להגן. לא חזק מדיי להתמגן.
כי יש מקום לכל אחד, אך גדול השלם מסך חלקיו…
השבת מברכים את חודש אלול
זמני הדלקת נרות:
לוגנסק - 18:54
קייב - 19:28
באר שבע - 18:46
חיפה - 18:37
ירושלים - 18:25
תל אביב - 18:45
שבת שלום!
חנה גופין